אבנים בכליות הן עודפי מינרלים קטנים וקשים בתוך הכליות. האבנים עשויות ממינרלים וממלחי חומצה. אלו הסימנים, הגורמים ודרכי הטיפול במחלה.
לאבנים בכליות גורמים רבים והן יכולות להשפיע על כל חלק מדרכי השתן – מהכליות ועד השלפוחית. לעתים קרובות, אבנים נוצרות כאשר השתן הופך למרוכז, ובכך מאפשר למינרלים להתגבש ולדבוק יחד.
הוצאת אבנים בכליות בשתן עשוי להיות תהליך כואב למדי אך לרוב הן לא גורמות לנזק תמידי. בהתאם למצבכם, יכול להיות שלא יהיה צורך ביותר ממשככי כאבים והרבה מים כדי להוציא את האבנים בכליות. במקרים אחרים – לדוגמא, אם האבנים נתקעות בדרכי השתן או גורמות לסיבוכים – יכול להיות צורך בניתוח.
הרופא שלכם עשוי להמליץ על טיפול מנע כדי להפחית את הסיכוי של האבנים בכליות לחזור אם אתם בסיכון גבוה לפתח אותן שוב.
תסמינים
אבן בכליות עשויה לא לגרום לתסמינים כלל עד שהיא זזה בתוך הכליה או המעברים לתוך השופכן – הצינור המחבר את הכליה לשלפוחית השתן. כשזה יקרה, אולי תחוו את הסימנים והתסמינים הבאים:
- כאב חד בצדדים ובגב, מתחת לצלעות.
- כאב שמתפשט לבטן התחתונה ולמפשעה
- כאב שמגיע בגלים ובעצמה עולה ויורדת
- כאב בעת מתן שתן
- שתן ורוד, אדום או חום
- שתן מעורפל או מסריח
- בחילה והקאות
- צורך תמידי להשתין
- מתן שתן לעתים קרובות מהרגיל
- חום וצמרמורות במקרה של דלקת
- מתן כמויות קטנות של שתן
כאב הנגרם בשל אבן בכליה עשוי להשתנות – למשל, מעבר למיקום אחר או עצמה מתחזקת – כשהאבן עוברת לאורך דרכי השתן.
מתי ללכת לראות רופא
קבעו תור אצל הרופא שלכם אם יש לכם סימנים או סימפטומים כלשהם שמדאיגים אתכם.
חפשו טיפול רפואי מיידי אם אתם חשים:
- כאב כה חמור שאתם לא יכולים לשבת בשקט או למצוא תנוחה נוחה
- כאב מלווה בבחילה ובהקאות
- כאב מלווה בחום ובצמרמורות
- דם בשתן
- קושי במתן שתן
גורמים
אבנים בכליות לעתים קרובות לא נגרמות מגורם מוחלט יחיד, למרות שגורמים מסוימים עשויים להגביר את הסיכונים.
אבנים בכליות נוצרות כאשר השתן שלכם מכיל יותר חומרים מתקשים – כגון סידן, אסטר של חומצה אוקסלית, חומצת שתן – אז הנוזל בשתן שלכם עשוי להדלל. באותו זמן יכול להיות שיהיו חסרים בשתן שלכם חומרים שמונעים מגושים לדבוק ביחד, מה שיוצר סביבה אידיאלית להיווצרות אבנים בכליות.
סוגי אבנים בכליות
הידיעה מאיזה סוג של אבנים בכליות אתם סובלים עשויה לעזור לקבוע מה גרם להיווצרותן וכך אולי לתת רמזים כיצד להפחית את הסיכון של חזרתן. סוגים שונים של אבנים בכליות כוללים:
- אבני סידן. רוב האבנים בכליות הן אבני סידן, לרוב בצורת סידן אוקסלי. אסטר של חומצה אוקסלית הוא חומר המופיע באופן טבעי הנמצא באוכל. חלק מהפירות ומהירקות וכן אגוזים ושוקולד, מכילים אותו בכמויות גבוהות. גם הכבד שלכם מייצר אסטר של חומצה אוקסלית. גורמים דיאטתיים, מינון גבוה של ויטמין D, ניתוח מעקפים במעי וכמה הפרעות מטבוליות יכולים להגביר את ריכוז הסידן או האוקסלט בשתן. אבני סידן עשויות להופיע גם בצורת אבני פוספט.
- אבני סטרוויט. אבני סטרוויט נוצרות בתגובה לדלקת, כגון דלקת בדרכי השתן. האבנים הללו עשויות לגדול מהר ולהפוך לגדולות למדי, לפעמים עם תסמינים מועטים או מעט מאוד סימני אזהרה.
- אבני חומצה אורית. אבני חומצה אורית עשויות להיווצר אצל אנשים שלא שותים מספיק נוזלים, אנשים שאוכלים דיאטה עשירה בפרוטאין, ואנשים הסובלים משיגדון. גורמים גנטיים מסויימים עשויים אף הם להגביר את הסיכון לאבני חומצה אורית.
- אבני סיצטאין. אבנים אלו נוצרות אצל אנשים הסובלים מהפרעה תורשתית הגורמת לכליות להתרחב יותר מדי מחומצות אמינות מסויימות (סיצטאין).
- אבנים אחרות. קיימים גם סוגים נוספים, נדירים יותר של אבנים בכליות.
גורמי סיכון
גורמים שמגבירים את הסיכון לפתח אבנים בכליות כוללים:
- היסטוריה משפחתית או אישית. אם למישהו במשפחה שלכם יש אבנים בכליות, סביר יותר שתפתחו אבנים גם. ואם כבר היו לכם אבנים בכליות פעם אחת או יותר, אתם בסיכון גבוה לפיתוח אבנים בכליות שוב.
- התייבשות. אי שתייה מספקת של מים ביום עשויה להגביר את הסיכון לאבנים בכליות. אנשים החיים באזורי אקלים חם או אלה שמזיעים הרבה עשויים להיות בסיכון גבוה מאחרים.
- דיאטות מסויימות. דיאטה עשירה בפרוטאין, נתרן וסוכר עשויה להגביר את הסיכון לכמה מסוגי אבנים בכליות. זה נכון בעיקר בדיאטה עשירה בנתרן. יותר מדי נתרן בדיאטה שלכם מגביר את כמות הסידן שהכליות שלכם צריכות לסנן ומגביר משמעותית את הסיכון שלכם לאבנים בכליות.
- השמנת יתר. מדד מסת גוף (BMI) גבוה, מידת מתניים גבוהה ועליה במשקל קושרו לסיכון גבוה לאבנים בכליות.
- מחלות עיכול וניתוח. ניתוח מעקפים גסטורולוגי, מחלת המעי הדלקתי או שלשול כרוני עשויים לגרום לשינויים בתהליך העיכול שמשפיעים על ספיגת הסידן והמים בגוף, ובכך מעלים את רמת החומרים היוצרים אבנים בשתן.
- מצבים רפואיים אחרים. מחלות ומצבים שעשויים להגביר סיכון לאבנים בכליות כוללים renal tubular acidosis, ציסטאינוריה, היפרפארהתירואידיזם, תרופות מסויימות וכמה סוגי דלקות בדרכי השתן.
בדיקות ואבחנה
אם הרופא שלכם חושד שיש לכם אבנים בכליות, אולי יעשו לכם בדיקות והליכים אבחוניים, כדוגמת:
- בדיקות דם. בדיקות דם עשויות לחשוף יותר מידן סידן או חומצה אורית בדם. תוצאות בדיקות דם עוזרות לעקוב אחר בריאות הכליות שלכם ועשויות להוביל את הרופא שלכם לבדוק מצבים רפואיים נוספים.
- בדיקות שתן. בדיקת מתן השתן ב-24 שעות עשויה להראות שאתם מייצרים יותר מידי מינרלי אבן או מעט מדי חומרים מונעי אבנים. עבור הבדיקה הזאת הרופא אולי יבקש מכם שתי דגימות שתן בשני ימים עוקבים.
- הדמיה. הדמיה תוכל להדגים נוכחות של אבנים במערכת השתן. האופציות נעות מרנטגן פשוט לפנים הבטן, העשוי לפספס אבנים קטנות בכליות, לטומוגרפיה ממוחשבת במהירות גבוהה או באנרגיה כפולה (CT) שעשויה לחשוף אפילו אבנים קטנטנות.
הדמיות נוספות כוללות אולטרסאונד, בדיקה לא חודרנית, אורוגרפיה, הכוללת הזרקה של צבע לוורידים ביד וצילום רנטגן או צילום CT כשהצבע מטייל בכליות ובשלפוחית השתן.
- ניתוח אבנים שעברו ללא התערבות רפואית. אולי תתבקש להשתין דרך מסננת כדי לתפוס אבנים שתעביר עצמאית. ניתוח במעבדה יחשוף את הרכב האבנים בכליות שלך. הרופא שלך משתמש במידע הזה כדי לקבוע מה גורם לאבנים בכליות ולבנות תכנית כדי למנוע אבנים נוספות.
טיפולים ותרופות
הטיפולים באבנים בכליות מגוונים, ובתלות בסוג האבן ובגורם.
אבנים קטנות עם סימפטומים מינימליים
רוב האבנים בכליות לא דורשות טיפול חודרני. ניתן להעביר אבן קטנה באמצעות:
- שתיית מים. שתיית כמות של 1.9-2.8 ליטר ביום עשוי לעזור לשטוף את מערכת השתן. אלא אם הרופא שלכם אומר לכם אחרת, שתו מספיק נוזלים – בעיקר מים – כדי לייצר שתן בהיר עד כמעט בהיר.
- משככי כאבים. העברה של אבן קטנה עשויה לגרום לחוסר נוחות. כדי להקל על כאבים מתונים הרופא שלכם עשוי להמליץ על משככי כאבים כגון ibuprofen (אדוויל, מורטין IB ואחרים).
- טיפול תרופתי. הרופא שלכם עשוי לתת לכם תרופות כדי לעזור להעביר את האבן בכליות. סוג תרופות זה, הידוע כחוסם אלפא, מרגיע את השרירים בשופכן, ובכך עוזר לכם להעביר אבן כליות מהר יותר ועם פחות כאב.
אבנים גדולות ואבנים שגורמים לתסמינים
אבנים בכליות שלא ניתן לטפל בהן באמצעים קונסרבטיביים – משום שהן גדולות מכדי לעבור בעצמן או משום שהן גורמות לדימומים, נזק לכליות או דלקת בדרכי השתן – עשויות לדרוש טיפול מקיף יותר. ההליכים עשויים לכלול:
- שימוש בגלי קול כדי לשבור את האבנים. עבור אבנים מסויימות בכליות – בתלות בגודל ובמיקום – הרופא שלכם עשוי להמליץ על הליך הקרוי ליטותריפסיה (ESWL).
שיטת ESWL עושה שימוש בגלי קול כדי ליצור ויברציות חזקות (גלי הלם) השוברות את האבנים לחתיכות שניתנות להעברה בשתן. ההליך נמשך כ-45-60 דקות ועשוי לגרום לכאבים קלים, אז אולי תהיו תחת הרדמה קלה כדי שיהיה לכם נוח.
שיטת ESWL עשויה לגרום לדם בשתן, חבלות על הגב או פנים הבטן, דימום סביב הכליה או איברים סמוכים אחרים, וחוסר נוחות כששברי האבן עוברים דרך דרכי השתן.
- ניתוח להסרת אבנים גדולות מאוד בכליות. הליך הקרוי נפרוליטוטומיה כולל הסרה בעזרת ניתוח של אבני הכליות תוך שימוש בטלסקופ קטן וכלים המוכנסים דרך חתך תת עורי קטן בגב.
תקבלו הרדמה כללית במהלך הניתוח ותהיו בבית החולים יום או יומיים להתאוששות. הרופא שלכם עשוי להמליץ על הניתוח הזה אם שיטת ESWL לא צלחה.
- שימוש בסקופ להסרת האבנים. כדי להסיר אבן קטנה יותר בשופכן או בכליה, הרופא שלכם עשוי להעביר צינור קטן מואר (יוטרסקופ) מצוייד במצלמה דרך השפכה ושלפוחית השתן אל השופכן.
ברגע שהאבן תאותר, כלים מיוחדים יכולים ללכוד את האבן או לשבור אותה לחתיכות שיעברו בשתן. הרופא שלכם עשוי למקם אז צינורית קטנה (סטנט) בשופכן כדי להקל על הנפיחות ולקדם ריפוי. אולי תזדקקו להרדמה כללית או מקומית במהלך ההליך.
- ניתוח בלוטת התריס. כמה אבני סידן פוספט נגרמות בשל בלוטת תריס פעילה מדי, הממוקמות בארבע פינות בלוטת התריס, ממש מתחת לגרוגרת. כשהבלוטות האלה מייצרות יותר מדי הורמון יותר התריס, רמות הסידן שלכם עשויות להפוך גבוהות מדי וכתוצאה מכך עלולות להווצר אבנים בכליות.
היפרפארהתירואידיזם לעתים קורית כאשר גידול שפיר קטן נוצר באחת מבלוטות התריס או כשמפתחים מצב אחר שמוביל את הבלוטות האלה לייצר יותר הורמון פארהתידרו. הסרת הגידול מהבלוטה עוצר את יצור האבנים בכליות. או שהרופא שלכם עשוי להמליץ טיפול במצב שגורם לבלוטת התריס לייצור יתר של ההורמון.
מניעה
מניעת אבנים בכליות עשויה לכלול שילוב של שינוי באורח החיים ותרופות.
שינויים באורח החיים
אתם עשויים להפחית את הסיכון שלכם לאבנים בכליות אם תעשו את הדברים הבאים:
- שתו מים לאורך היום. לאנשים עם היסטוריה של אבנים בכליות, רופאים לרוב ממליצים העברה של כ-2.5 ליטר של שתן בכל יום. הרופא שלכם עשוי לבקש שתמדדו את יציאת השתן שלכם כדי לוודא שאתם שותים מספיק מים.
אם אתם חיים באקלים חם ויבש או שאתם מתעמלים לעתים קרובות, אולי תצטרכו לשתות אפילו יותר מים כדי לייצר מספיק שתן. אם השתן שלכם בהיר ונקי, סביר להניח שאתם שותים מספיק מים.
- אכלו פחות מזון עשיר בחומצה אוקסלית. אם אתם נוטים לייצר אבני סידן אוקסלי, הרופא שלכם עשוי להמליץ להפחית במזון עשיר באוקסלים. זה כולל ריבס, סלק, במיה, תרד, סלק עלים, בטטות, אגוזים, תה, שוקולד ומוצרי סויה.
- בחרו דיאטה עם מעט מלחים ופרוטאין מהחי. הפחיתו את כמות המלח שאתם אוכלים ובחרו מקורות פרוטאין שאינם מן החי, כגון קטניות. שיקלו שימוש בתחליף מלח.
- המשיכו לאכול מזונות עשירים בסידן, אך השתמשו בזהירות בתחליפי סידן. סידן באוכל לא משפיע על הסיכון שלכם לאבנים בכליות. המשיכו לאכול מוצרי מזון עשירים בסידן, אלא אם הרופא שלכם מייעץ אחרת. שאלו את הרופא שלכם לפני שתקחו תוספי סידן, שכן הם קושרו לסיכון מוגבר לאבנים בכליות. דיאטות עם מעט סידן עלולות להגביר יצירת אבנים בכליות אצל אנשים מסויימים.
בקשו מהרופא שלכם הפנייה לדיאטן שיכול לעזור לכם לפתח תכנית אכילה שמפחיתה סיכון לאבנים בכליות.
ראו גם: איך לטפל באבנים בכיס המרה
תרופות
תרופות יכולות לשלוט בכמויות המינרלים והחומצה בשתן שלכם ועשויות לעזור אצל אנשים המייצרים סוגים מסויימים של אבנים. סוג התרופה שהרופא ירשום לכם יהיה תלוי בסוג האבנים בכליות מהן אתם סובלים. להלן כמה דוגמאות:
- אבני סידן. כדי לעזור למנוע היווצרות אבני סידן, הרופא שלכם עשוי לרשום לכם תיאדיזים משתן או תרופה המכילה פוספט.
- אבני חומצה אורית. הרופא שלכם עשוי לרשום לכם אלופרינול (Zyloprim, Aloprim) כדי להפחית את רמות החומצה האורית בדם ובשתן ותרופה כדי לשמור את השתן שלכם אלקלי. במקרים מסויימים, אלופרינול וסוכן ששומר את השתן אלקלי עשויים לפרק את אבני החומצה האורית.
- אבני סטרוויט. כדי למנוע אבני סטרוויט, הרופא שלכם עשוי להמליץ על אסטרטגיות לשמור על השתן שלכם נקי מחיידקים שגורמים לדלקות. שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה במינונים קטנים יכול לעזור להשיג את המטרה. למשל, הרופא שלכם עשוי להמליך על אנטיביוטיקה לפני ולמשך זמן מה לאחר ניתוח לצורך טיפול באבנים בכליות.
- אבני סיצטאין. אבני סיצטאין עשויות להיות קשות לטיפול. הרופא שלכם עשוי להמליץ שתשתו יותר נוזלים כדי שתייצרו הרבה יותר שתן. אם זה לבד לא עוזר, הרופא שלכם עשוי לרשום לכם גם תרופה שמפחיתה את כמויות הסיצטאין בשתן.
נושא קרוב: אבנים בכיס המרה – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
