סוכרת (בלטינית – Diabetes mellitus) היא מחלה מטבולית המתאפיינת ברמות גבוהות של סוכר (גלוקוז) בדם. 387 מיליון לערך בני-אדם מרחבי העולם סובלים מסוכרת והמספרים עולים בצורה מתמדת. כך תזהו את הסימנים המוקדמים של המחלה.
הסוכרת מופיעה כאשר הלבלב לא מייצר מספיק אינסולין או שהתאים לא מסוגלים להגיב בצורה נאותה לאינסולין המיוצר, ישנם שלושה סוגים עיקריים של סוכרת:
סוכרת סוג 1: ידועה גם כסוכרת נעורים, מופיעה כאשר הלבלב לא מסוגל לייצר מספיק אינסולין.
היא נחשבת למחלה מחלה אוטואימונית. גורמים המקדמים את הסיכון לסוכרת סוג 1 הם היסטוריה משפחתית, חשיפה למחלות ויראליות, נוכחות של תאים הגורמים נזק למערכת החיסונית ורמה נמוכה של ויטמין D.
סוכרת סוג 2: הסוג הכי שכיח לסוכרת המופיע כאשר הלבלב לא מייצר מספיק אינסולין לוויסות רמת הסוכר בדם או שהתאים לא מסוגלים להשתמש באינסולין כראוי.
גורמים מסכנים לסוג סוכרת זה הם: השמנה, אורח חיים יושבני, היסטוריה משפחתית, הזדקנות, סוכרת בהיריון, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, לחץ דם גבוה, ורמה לא תקינה של כולסטרול ורמת טריגליצרידים.
סוכרת בהיריון: מופיעה במהלך ואחרי הריון ללא עבר כלשהו של סוכרת. נשים מעל גיל 25 הם בסיכון גבוה יותר לפתח סוג זה של סוכרת.
היסטוריה אישית או משפחתית של סוכרת זו, או השמנה, מגבירה את הסיכון למחלה.
90 אחוזים מהחולים בסוכרת לוקים בסוכרת סוג 2, כ-8.3 אחוזים מכלל האוכלוסייה. הן נשים והן גברים סובלים בצורה שווה מסוג זה של סוכרת.
הסוכרת נקראת לעתים קרובות "הרוצח השקט" בגלל הקושי לזהות את תסמיניה. ברוב הפעמים, אנשים לא מודעים לכך שיש להם סוכרת מאחר והתסמינים המוקדמים עשויים להיראות כלא מזיקים.
אבחון וטיפול מוקדם בסוכרת יכול לסייע במניעת סיבוכים רציניים של המחלה, הכוללים מחלות לב וכלי דם, נזק עצבי, נזק לכבד, נזק לעיניים, נזק לכפות הרגליים, בעיות עור וסיבוכים במהלך ההיריון.
הנה 10 תסמינים מוקדמים לסוכרת שאסור לנו להתעלם מהם:
1.מתן שתן לעתים תכופות ובכמות רבה
אחד הסממנים המוקדמים ביותר של סוכרת משני הסוגים (הן סוג 1 והן סוג 2) הוא מתן שתן לעתים תכופות כאשר כמות השתן גדולה מהרגיל. המינוח הרפואי הנכון לתסמין אופייני זה הינו פוליאוריה (Polyuria).
כאשר אדם חולה בסוכרת, עודף הסוכר (הגלוקוז) מצטבר בדם. לפיכך הכליות צריכות להתאמץ מאוד ולעבוד בצורה מוגברת על-מנת לסנן ולסלק את עודפי הסוכר האלה.
הדרך הזמינה ביותר עבורן להיפטר מהסוכר המיותר הוא להעבירו אל השתן. וביולוגית, התהליך המתואר לעיל סופח נוזלים מרקמות הגוף. כך נוצרת כמות מוגברת ובלתי תקינה של השתן.
במהלך התהליך, עודף הגלוקוז מופרש לתוך השתן, וסופח נוזלים מרקמות הגוף. הדבר מוביל להצטברות כמות גבוהה ובלתי תקינה של שתן.
במידה ואתם סובלים פתאום מדחף עז אשר לא ניתן לשליטה לרוקן את שלפוחית השתן ובייחוד כשאין לילה בו לא ביקרתם בחדר השירותים, ייתכן ומדובר בסימן המחשיד להתחלה של סוכרת ויש להיוועץ ברופא המשפחה שלכם בדחיפות.
2.תחושת צימאון מוגברת
צמא תמידי הוא אחד הסימנים המובהקים של הסוכרת. היות ומחלה זו מאופיינת בהשתנה מרובה ותכופה, הגוף מתחיל להתייבש – מה שמוביל להגברה ניכרת בצורך להשלים את הנוזלים החסרים.
עם זאת, חשוב להבין כי צריכה של משקאות ממותקים, כמו: מיץ או נקטר פירות, משקה מוגז או שוקו כדי להתגבר על תחושת הצימאון מכניסה לגופנו סוכרים נוספים שבסופו של דבר ייגרמו לנו להיות צמאים עוד יותר.
במידה והסיבה האמיתית להגברה פתאומית של צריכת נוזלים היא מחלת הסוכרת, שתייה מרובה בלבד לא תצליח לרצות את הגוף. יש להבדיל צימאון סוכרתי מהרצון הטבעי להשלים נוזלים בעקבות אלרגיה, שפעת או הצטננות, איבוד נוזלים בעקבות הקאה או אף בגלל שלשול.
במידה והנכם חשים בצימאון מוגבר ושתיית מים אינה גורמת להקלה, פנו לרופא המשפחה במהירות האפשרית.
3.התקפות רעב
תחושות עזות של רעב, הם עוד סימן לסוכרת. כאשר אנשים סובלים מסוכרת, הם מרגישים רעבים יותר מהנורמלי ונוטים לאכול יותר. הדבר קורה כתוצאה מחוסר יכולת של הגוף לווסת גלוקוז, איתו התאים משתמשים לצורך אנרגיה.
כאשר התאים סובלים ממחסור בגלוקוז, הגוף אוטומטית מתחיל לחפש מקורות אחרים ל"דלק" ובכך גורם לתחושת רעב כמעט בלתי נשלטת.
בנוסף, גם אם האדם יאכל יותר, תחושה של שובע פשוט לא תופיע. עובדה זו אופיינית מאוד לאנשים הסובלים מסוכרת לא מאובחנת או לא מאוזנת כי סך כל האוכל יעלה את רמת הסוכר בדם.
לפיכך, אכילה מוגברת ומופרזת המלווה את המחלה רק תחזק את חומרתה. אם שמתם לב שמזה זמן רב תחושת הרעב מתעצמת והשובע לא מושג, פנו לרופא המשפחה שלכם בשביל לשלול סיבות אחרות לזללנות-יתר, ביניהן: דיכאון או אף מתח נפשי, בהם יש לטפל במהירות האפשרית.
4.חתכים בעור המתרפאים באיטיות רבה
בעיית הריפוי האיטי של חתכים ושריטות ידועה מאוד בקרב חולי סוכרת לעומת אנשים ללא המחלה.
הדבר קורה כך: דפנות העורקים מתקשות בעקבות רמה גבוהה יחסית של סוכר בדם, דבר הגורם לכלי הדם להיות צרים הרבה יותר מהרגיל. כתוצאה מכך זרם הדם פוחת משמעותית, מה שמוביל לירידה באספקת החמצן לאזור הפגום וסך הכל לפצע לוקח יותר זמן להתרפא.
יתרה מכך, רמה גבוהה יחסית של סוכר בדם משפיעה לרעה ישירות על תפקודם של תאי הדם האדומים שמספקים את החומרים המזינים לכלל הרקמות בגוף. הדבר גם מאט את מהירות הריפוי הכללית של חתך או שריטה.
יש לציין סיכון שגרתי נוסף עבור חולי סוכרת: כל פצע שהוא, פרט להחלמה מהירה, עלול להתפתח לכיב או להזדהם. כמובן, חולי סוכרת חייבים לעקוב בקפדנות אחרי כל פצע.
פנו לרופא המשפחה שלכם במהירות מרבית אם יש לכם פצע שאינו מתרפא זמן רב או מסתבך בזיהום.
5.זיהומים חוזרים ונשנים
רמות גבוהות של סוכר בדם גורמות לאנשים להיות הרבה יותר רגישים ובלתי עמידים בפני זיהומים ודלקות זיהומיות מסוגים שונים. החלקים בגוף המועדים לפורענות עבור חולי סוכרת הם בעיקר העור ודרכי השתן.
מצב אופייני מאוד אצל הלוקים במחלה הוא כאשר הגוף מפתח דלקות לעיתים תכופות ובמקרים רבים הן חוזרות לאחר הטיפול. זה קורה בדרך כלל בגלל מערכת חיסונית לקויה.
ממחקר שפורסם ב-2012 בכתב עת לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בהודו עולה כי מחלות זיהומיות ואלה הכרוכות בדלקות זיהומיות בהחלט אופייניות יותר לחולי סוכרת מאשר לשאר האוכלוסייה מאותה שכבת גיל.
על-פי מחקר זה ניתן להסיק כי היות ואצל חולי סוכרת הסביבה הפנימית הכללית של הגוף הינה "מתוקה" יותר מהסביבה של גוף בריא, גורמי מחלות "נמשכים" יותר לסביבה זו, מה שבסופו של דבר מוביל לזיהומים.
במידה ושמתם לב לכך שאתם מקבלים זיהומים שונים בתדירות גבוהה, מהרו לשלול את החשד לסוכרת. הדרך היא פשוטה – בדיקת דם שגרתית לחלוטין תוכל לקבוע את מצב בריאותכם.
6.ירידה במשקל שקשה להסביר
למעשה מדובר במצב נורא מבלבל: עודף משקל ואף השמנת יתר מהווים גורם סיכון משמעותי לפתח סוכרת. אף-על-פי-כן כאשר המשקל בבית מראה צניחה מתמדת בלי כל מאמץ, אל תמהרו לשמוח – זה מעיד על המחלה. ישנן שתי סיבות עיקריות לירידה דרסטית במשקל במקרים של סוכרת: ראשית, איבוד מסיבי של נוזלים בגלל מתן שתן לעתים תכופות. שנית, הגוף מאבד את יכולתו לקלוט קלוריות מהסוכר המצוי בזרם הדם.
כמו כן, ההורמון אינסולין מאלץ את הגוף להשתמש במאגרי החלבונים הטמונים בשרירים שלנו כמקור חלופי לאנרגיה – מה שמוריד עוד יותר את מסת הגוף.
ירידה מאסיבית במשקל מהווה חשד רציני למחלת הסוכרת משני הסוגים – ה-1 וה-2.
חשוב לזכור כי כל ירידה דרמטית במסת הגוף אינה בריאה ומעלה תהיות רבות שיש לאשר או להפריך על-ידי פנייה בזמן לרופא המשפחה שלכם.
7.עייפות וחולשה כללית
עייפות נחשב לאחד הסממנים הכי שכיחים של מחלת הסוכרת ועיקר הבעייתיות שלו היא בכך שהוא משבש את רוב העיסוקים היומיומיים של חיינו העמוסים.
בעקבות רמות מוגברות של סוכר בדם, הגוף נכשל בניסיון להגיב בצורה נכונה וטבעית להורמון האינסולין והתאים אינם מצליחים לקלוט את הגלוקוז מהדם. כתוצאה מכך האדם מתחיל להרגיש את עצמו חלש, מטושטש ועייף על-אף אכילה מאוזנת ובריאה ושינה מספקת.
בנוסף, היות ואצל חולי סוכרת יש בעיה בזרימה הכללית של הדם בעורקים, התאים בחלקים השונים של הגוף סובלים מחנק עקב מחסור באספקת החמצן וחומרים חיוניים אחרים שגורמים לכם להרגיש עירניים. מעבר לכך, רמות גבוהות של גלוקוז בדם מובילות, כאמור, לזיהומים המלווים בעייפות וחולשה.
לפי מחקר שפורסם ב-2014 עולה כי עייפות כרונית נפוצה מאוד בקרב הלוקים בסוכרת מסוג 1 ואף אופיינית לסוג זה של המחלה.
אל תתנו לעצמכם ליפול בפח של בלבול – אם שמתם לב לעייפות כרונית ללא סיבה ברורה, פנו במהרה לרופא המשפחה לשלול את מחלת הסוכרת או מחלות קשות אחרות כגורם.
8.תחושות עקצוץ והרדמות של איברי הגוף
כשאדם חווה הרגשה של עקצוץ והרדמות בכפות ידיו ורגליו, אצבעות ולאורך הרגליים, הדבר עלול להיות הרמז להתחלה של מחלת הסוכרת. רמה גבוהה של סוכר בדם מקפיצה את מגבילה את זרימת הדם לגפיים, מה שמוביל בסופו של דבר לנזק לסיבי העצב בגוף. הבעיה עלולה להחמיר עם הזמן, מה שישבש מאוד את סדר היום של החולה ויפריע לשנתו.
במידה ורמת הסוכר אינה מאוזנת בזמן, הנזק שנגרם לרקמות הפריפריאליות המרוחקות ביותר מתפשט ומחמיר עד לרמות מסוכנות ביותר. זאת משום שזרימת הדם הכללית בגוף החולה לקויה ולא מגיעה לשם או שהמצב כבר הספיק להגיע לידי נזק פריפריאלי עצבי בעקבות הסוכרת.
במידה וכל הנאמר לעיל נכון לגביכם ואתם מרגישים קהות או עקצוץ בידיים או ברגליים ואף כאב "שורף" באותם המקומות, אנא היבדקו אצל רופא המשפחה שלכם במהירות האפשרית.
9.עור גוף יבש ומגרד
התהליך הוא כזה: סוכרת גורמת להיחלשותו של זרימת הדם בכל הגוף. בעקבות כך בלוטות הזיעה מפסיקות לפעול בצורה תקינה אם בכלל והתוצאה היא עור יבש ופגום במידה קשה.
פרט ליובש מחריד, ניתן לסבול מגירודים בעור – מה שלא מאפיין אנשים בריאים מסוכרת. הסיבות לכך יכולות להיות שונות: זיהום פטרייתי, עור יבש מהרגיל או מחסור בזרימה תקינה של הדם. האזורים המועדים לפורענות בדרך כלל הם החלקים התחתונים של הרגליים.
עוד דבר חמור שעושה הסוכרת לעור: עם הזמן מתפתחים אזורים כהים יותר על העור באזורי הקיפולים – מסביב לבית שחי, בצוואר ובעורף ובמפשעות. מתן שתן לעיתים תכופות וצימאון בלתי פוסק גם הם תורמים את חלקם ליובש וגירוד בעור.
אתם משתמשים בקרמים ותחליבים בעלי תוספת לחות אבל העור עדיין יבש? זה יכול להיות גם סימן למחלה. הדבר הנכון הוא לפנות בדחיפות לרופא משפחה.
10.ראייה מטושטשת ולא יציבה
במידה וראייתכם הופכת למטושטשת בפתאומיות ואתם מתקשים להחזיר את ה"פוקוס" והראייה חדה של פרטים קטנים, ראו הוזהרתם: ייתכן ומדובר בריכוזים גבוהים מדי של סוכר בדם גופכם.
רמת סוכר גבוהה בדם גורמת לשינויים כלל גופניים בריכוזי נוזלים. השינויים הללו מובילים לשרשרת של תהליכים שבעקבותיהם העדשה התוך עינית תתנפח והעין תאבד את יכולתה לנעוץ מבט ולראות חד וברור. כשרמת הסוכר בדם מתאזנת, בעיית הטשטוש הזו תיעלם מעצמה.
ובכל זאת, אם משאירים את המצב ללא אבחון והשגחה נכונים, הסוכרת עלולה לגרום לצמיחה ושגשוג של כלי דם חדשים ברשתית העין. אותם כלי דם יתפקדו בצורה לקויה ויגרמו לסיבוכים עיניים נוספים, כמו: קטרקט, גלאוקומה ורטינופתיה סוכרתית.
על-אף שהסוכרת הלא מטופלת תגרום לכל הבעיות הנקובות, ישנן אפשרויות נוספות לראייה מטושטשת: גלאוקומה, עיניים יבשות, קוצר ראייה, לחץ דם נמוך, דלקת זיהומית בעין ואף מקרים מסוימים של חבלות לעין. לפיכך עם כל בעיה בראייה כדאי ומומלץ לפנות בזמן למומחה.
