גלאוקומה – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

גלאוקומה היא הגורם המוביל השני לאיבוד ראייה בעולם, על פי ארגון הבריאות העולמי. (1) ברוב המקרים, המחלה מתרחשת בצורה הדרגתית ואיטית, ומשפיעה על העיניים ללא סימפטומים מוקדמים.

מודעה

גלאוקומה היא מחלה פרוגרסיבית הגורמת עיוורון (הניתן למניעה), אשר השפעותיה על לקות הראייה ניתנות לעצירה לפני גרימת נזק משמעותי.

המשיכו לקרוא כדי לגלות מהי גלאוקומה, הגורמים שלה, סימנים ותסמינים, אבחון, טיפול ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותה.

מהי גלאוקומה?

גלאוקומה היא קבוצה של הפרעות עיניים הגורמות נזק לעצב הראייה, עצב המחבר בין העין למוח.

עצב הראייה, הידוע גם בשם עצב גולגולתי II או פשוט CN II, נושא מידע חזותי שנוצר על ידי הרשתית אל המוח, שבו המידע החזותי מתפרש. (2)

גלאוקומה משפיעה על שתי העיניים, אך אחת מהן עלולה להיות מושפעת יותר מהשנייה.

מה גורם לגלאוקומה?

גלאוקומה קשורה להתפתחות לחץ גבוה מהרגיל (לחץ תוך עיני) בתאי העין.

טווח הלחץ הנורמלי נע בין 12 ל-mmHg 14, כאשר 14mmHg הוא הממוצע. (3)

לחץ קריאה של יותר מ 22 mmHg נחשב גבוה באופן חריג. אם הלחץ אינו נשלט, עצב הראייה וחלקים אחרים של העין עלולים להיפגע, דבר המוביל לאובדן ראייה.

סוגי גלאוקומה

ישנם מספר סוגים של גלאוקומה, בהתאם לגורמים. שני הסוגים העיקריים הם גלאוקומה רחבת זווית וגלאוקומה צרת זווית.

ה"זווית" במקרה זה מתייחסת למיקום בין הקשתית והקרנית, את המיקום שבו הומור מימי מתנקז מתוך העין, לתוך מערכת הדם.

הומור מימי הוא הנוזל המיוצר על ידי הגוף הריסני של העין לתוך הלשכה הקדמית של העין (האזור בין הקרנית והעדשה) דרך הטרבקולום ולאחר מכן לתוך תעלת ניקוז.

1.גלאוקומה ראשונית רחבת זווית

גלאוקומה ראשונית רחבת זווית (POAG) היא הסוג הנפוץ ביותר.

על פי האקדמיה האמריקנית לרפואת עיניים, היא משפיעה על יותר מ-2 מיליון אנשים בארצות הברית לבדה, והדבר המצער הוא שמספר זה צפוי לעלות ליותר מ-3 מיליון בשנת 2020. (4) בישראל כ-2% מהאוכלוסיה סובלים מגלאוקומה.

סוג זה מהווה יותר מ-90% מהמקרים הגלאוקומה. (5)

גלאוקומה ראשונית רחבת זווית מתרחשת כאשר תעלות הניקוז של העין חסומות.

כאשר תעלות הניקוז חסומות, הלחץ מצטבר בתוך העין. החסימה מתרחשת באיטיות, והיא מצב כרוני לכל החיים.

כפי שהוזכר קודם לכן, לחץ מוגבר זה הורס בסופו של דבר את תאי העצב האופטיים. לאחר מספר משמעותי של תאים פגומים, כתמים עיוורים מתחילים להיווצר בשדה הראייה.

2.גלאוקומה סגורת זווית

בגלאוקומה מהסוג הזה, ההומור המימי לא יכול להתנקז כראוי כי תעלת הניקוז היא צרה מדי או חסומה לחלוטין.

בסוג זה, הלחץ יכול לעלות פתאום, ואפילו להיות מופעל על ידי משהו פשוט כמו הרחבת האישון. דבר זה גורם לכאב עיניים פתאומי, כאבי ראש, ראייה מטושטשת ובחילה. (6)

במצב זה זווית הראייה סגורה או צרה (45 מעלות) בין הקשתית והקרנית, והלשכה הקדמית של העין בדרך כלל קטנה יותר מהממוצע.

היכולת של ההומור המימי לעבור דרך קשתית העין בדרכה אל הלשכה הקדמית פוחתת. המצב גורם ללחץ נוזלי להיבנות מאחורי הקשתית וכתוצאה מכך לצמצם את הזווית עוד יותר.

גלאוקומה סגורת זווית ידועה גם כגלאוקומה חריפה. היא דורשת טיפול רפואי מיידי או אחרת המצב יכול להידרדר מהר למדי. (7)

2.גלאוקומה עם לחץ רגיל

למרות שמרבית המקרים של גלאוקומה מתרחשים כאשר יש לחץ יתר בתוך העין, לפעמים קורה שהלחץ התוך עיני נורמלי.

בגלאוקומה עם לחץ תוך עיני רגיל עצב הראייה נפגע, למרות שהלחץ אינו גבוה יתר על המידה.

המצב מתפתח באיטיות לאורך זמן, והוא קשור לזרם דם לקוי לעצב האופטי, דבר המוביל לנמק של תאי העצב.

למרות שהלחץ התוך עיני בגלאוקומה מסוג זה הוא בדרך כלל נורמלי או גבוה במידה תקינה, יש צורך להוריד אותו, כיוון שהעיניים נשארות רגישות לנזק הקשור ללחץ. לכן יש צורך בטווח נמוך מהרגיל כדי למנוע אובדן ראייה. (8)

גלאוקומה עם לחץ תוך עיני רגיל רגיל נפוצה יותר אצל אנשים עם היסטוריה של מחלות בכלי הדם.

3.גלאוקומה משנית

גלאוקומה משנית מתפתחת כסיבוך של בעיות עיניים אחרות כגון טראומה, קטרקט, סוכרת, ניתוח עיניים או גידולים.

4.גלאוקומה מולדת

גלאוקומה מולדת מתרחשת אצל תינוקות כתוצאה מהתפתחות חלקית של תעלות הניקוז של העין במהלך ההתפתחות הטרום לידתית.

ברוב המקרים בגלאוקומה מולדת, ניתן לטפל בהצלחה במצב על ידי מיקרו-ניתוח כדי לתקן את הפגמים המבניים. (9)

מי נמצא בסיכון לפתח גלאוקומה?

גלאוקומה נוטה להיות תורשתית וסביר יותר שתופיע מאוחר יותר בחיים.

מלבד גורמים גנטיים וגיל מתקדם (40 שנים ומעלה), גורמי סיכון אחרים כוללים מוצא אפריקני, לטיני או אסיאתי, קוצר ראיה, מחלות כרוניות כגון סוכרת ויתר לחץ דם, פגיעה קודמת בעין, שימוש קבוע או ארוך טווח בקורטיזון (בעיקר טיפות עיניים), קרנית דקה, ודלקות עיניים כרוניות. (10)

מהם הסימנים והתסמינים של גלאוקומה?

בשלבים המוקדמים, לגלאוקומה יש סימפטומים מעטים או בכלל לא. כלומר, עד שהיא מתבטאת, היא כבר התקדמה עד לנקודה שבה קשה לעצור אותה או אפילו עד כדי אובדן ראייה בלתי הפיך.

לכן מומחי העין קוראים לגלאוקומה "הגנב השקט של הראייה". עם זאת, עבור גלאוקומה סגורת זווית, ההתבטאויות הקליניות מתרחשות לפתע ודורשות טיפול מיידי.

הסימנים והתסמינים כוללים:

• ראייה מעורפלת או מטושטשת
• אובדן הדרגתי של ראייה היקפית
• ראיית מנהרה בשלבים מתקדמים
• מראה של עיגולים בצבע קשת (הילות) סביב אורות בהירים
• כאב חמור ופועם בעין
• כאבי ראש
• בחילות והקאות המלוות בכאבי עיניים
• אובדן ראייה פתאומי
• אישונים מורחבים
• אדמומיות

מאחר וזה לוקח זמן ברוב המקרים לחוות שינוי ניכר בראייה כאשר יש גלאוקומה, חשוב לעבור בדיקות עיניים קבועות על ידי רופא עיניים.

כיצד מתגלה גלאוקומה?

הדרך לאבחן גלאוקומה היא על ידי ביצוע בדיקת עיניים מקיפה, היסטוריה רפואית, ולקיחת בדיקות דם במידת הצורך.

במהלך הבדיקה, רופא העיניים מעריך את הדברים הבאים:

• לחץ תוך עיני
• זווית ניקוז
• הצורה והצבע של עצב הראייה
• שדה הראייה המלא
• עובי הקרנית

הבדיקות שנעשות כוללות:

1.טונומטריה

טונומטריה היא בדיקה מהירה של הלחץ התוך עיני. (12)

הרופא משתמש בטיפות עיניים מיוחדות להרדמת העין, ולאחר מכן מפעיל לחץ קל על פני העין, כדי להניע מעט את הקרנית.

ההתנגדות של הקרנית נמדדת לאחר מכן באמצעות טונומטר. ככל שהשטח של העין חזק יותר, קריאת הלחץ תהיה גבוהה יותר.

2.אופטלמוסקופיה

אופטלמוסקופיה מסייעת לרופא לבחון את החלק האחורי של העין, הידועה בשם הפונדוס (קרקעית העין). אזור זה מורכב מהרשתית, עצב הראייה, וכלי הדם.

המומחה משתמש במכשיר ייחודי המכונה אופטלמוסקופ. לפני ההליך, האישונים מורחבים באמצעות טיפות עיניים, כדי להפוך אותם לגדולים ולקלים יותר להסתכלות.

לאחר מכן הרופא מסתכל דרך עדשות אופטלמוסקופ כדי לבחון את הצורה והצבע של עצב הראייה. (13) אם הלחץ התוך עיני עולה ועצב הראייה אינו תקין, הרופא מזמין בדיקות נוספות.

3.בדיקת שדה ראייה

בדיקה המשמשת למדידת תקינות תחום הראייה ולאיתור תפקוד לקוי בראייה המרכזית והפריפראלית.

כדי לבצע את הבדיקה, המומחה מבקש מאדם לשבת בתוך המערכת (כלי בצורת קערה). (14) וכשהאדם מביט למרכז הוא מתבקש ללחוץ על כפתור בכל פעם שהוא רואה הבזק.

לאחר מכן המחשב רושם את הנקודה של כל אחד מההבזקים והאם האדם לחץ על הכפתור בנקודה הספציפית.

בסוף המבחן, מוצגים אזורי הראייה. מהתוצאות, הרופא יכול לקבוע אם יש דפוסים של אובדן ראייה.

4.גוניוסקופיה

בבדיקת גוניוסקופיה, הרופא יכול לקבוע אם הזווית שבה הקשתית פוגשת את הקרנית היא רחבה, צרה, פתוחה או סגורה. (15)

במהלך הבדיקה, הרופא מאלחש את העיניים ואז משתמש בגוניוסקופ כדי להסתכל על הזווית. הרופא יכול לדעת אם יש חריגה של הזווית בכל ארבעת האזורים, האם יש עדות לסגירת זוויות בעבר או למקומות שניזוקו מפציעות קודמות.

5.פכימטירה

באמצעות בדיקה זו, הרופא יכול למדוד את עובי הקרנית.

עובי הקרנית חשוב, שכן הוא יכול להצביע על הקריאה האמיתית של הלחץ התוך עיני.

קרנית דקה עשויה להראות לחץ תוך עיני נמוך כאשר במציאות, הקריאה בפועל היא גבוהה. קרנית עבה יותר, לעומת זאת, מראה קריאת לחץ תוך עיני גבוה יותר משהיא באמת. (16)

במהלך הבדיקה הפכימטרית, הרופא ממקם בעדינות את הפכימטר מול העין. עובי קרנית רגיל הוא בערך 540-560 מיקרון. (17)

כיצד מטפלים בגלאוקומה?

המטרה העיקרית של הטיפול בגלאוקומה היא למנוע אובדן ראייה על ידי הורדת הלחץ התוך עיני.

למרות שהנזק שנגרם על ידי גלאוקומה הוא בלתי-הפיך, אם היא נתפסת בשלבים המוקדמים שלה, ההתקדמות שלה יכולה להאט או להיעצר.

בהתאם לגורם ולשלב של הגלאוקומה, אפשרויות הטיפול כוללות טיפות עיניים, טיפול בלייזר או ניתוח. (18)

1.טיפות עיניים

ברוב המקרים, הטיפול הראשוני הוא בדרך כלל טיפות עיניים.

הטיפות מסייעות להוריד את הלחץ בעין על ידי שיפור האופן בו ההומור המימי מתנקז או על ידי הפחתת כמות הנוזל המיוצר על ידי העיניים.

טיפות עיניים במרשם רופא כוללות פרוסטגלנדין, חוסמי ביתא, מעכבי פחמן אנהידראז וסוכנים מיוטיים. (19)

טיפות העין יכולות לגרום לתחושות עקצוץ, אדמומיות בעין, לשינויים בצמיחת הריסים, להכהות את הקשתית, פריחות, יובש בפה או אפילו קצב לב לא סדיר.

למרות תופעות הלוואי האלה, חשוב להיצמד למינון ולתדירות המומלצים, לתוצאה חיובית.

2.תרופות אוראליות

אם טיפות העיניים לבדן לא מספיקות להוריד את הלחץ התוך עיני, הרופא עשוי לרשום תרופות למטרה זו.

תרופות לגלאוקומה עובדות על ידי הפחתת ייצור הנוזלים בעיניים. הן עלולות לגרום להשתנה תכופה, תחושת עקצוץ באצבעות או בהונות, ויש להם טעם מתכתי. (20)

3.ניתוחים כירורגיים

כאשר תרופות לא משיגות את התוצאות הרצויות, ניתוח הוא האפשרות הבאה. (21)

ניתוח עשוי לבטל את הצורך בשימוש בטיפות עיניים, אך לא תמיד. יש אנשים שאולי יצטרכו להמשיך להשתמש בהם, כדי למנוע הצטברות לחץ חוזרת.

לייזר טרבקולופלסטי

כדי להגדיל את זרימת העין של נוזל העין, רופא העיניים מבצע ניתוח לייזר טרבקולופלסטי כדי ליצור חורים מיקרוסקופיים באזור שבו הקשתית פוגשת את הקרנית.

ההליך ללא כאבים, לוקח 10 עד 15 דקות. הוא מבוצע על ידי קרני לייזר העוברות דרך תעלת הניקוז של העין.

מערכת הניקוז של העין משתנה באופן מיקרוסקופי, כדי לאפשר לנוזל המימי לעבור בחופשיות רבה יותר.

לייזר טרבקולופלסטי גורם לנזק חום מינימלי ברקמות הסמוכות, כלומר, הוא בטוח לשימוש. (22)

טרבקולקטומיה

כאשר לא תרופות ולא ניתוח לייזר מורידות את הלחץ התוך עיני, הרופא עשוי להציע הליך של טרבקולקטומיה מסורתית. (23)

במהלך הליך זה, המנתח יוצר מעבר מלאכותי בלובן העין (Sclera), על ידי הסרה חלקים של מערכת ניקוז העין. המעבר יוצר דליפה מבוקרת של נוזל העין.

האם ניתן למנוע גלאוקומה?

זיהוי מוקדם על ידי בדיקות עיניים יסודיות ושגרתיות הוא המפתח למניעת נזק לראייה שנגרם על ידי גלאוקומה. (24)

יש לבדוק את העיניים:

• כל 2 עד 4 שנים לפני גיל 40
• כל 1 עד 3 שנים מ 40 עד 54 שנים
• כל 1 עד 2 שנים 55-64 שנים
• כל 6 עד 12 חודשים לאחר גיל 65

עבור אנשים עם גורמי סיכון גבוהים כגון לחץ תוך עיני מוגבר, סוכרת והיסטוריה משפחתית, הבדיקה צריכה להיעשות לפחות אחת לשנה או אחת לשנתיים לאחר גיל 35.

טיפים אחרים לטיפול עצמי כוללים:

• דעו את ההיסטוריה הרפואית של בריאות העין שלכם ונקטו אמצעים לטיפול בעיניים באופן קבוע כאשר גלאוקומה נוטה להופיע במשפחתכם.
• פעילות גופנית באופן קבוע (30 עד 45 דקות) 3 עד 5 פעמים בשבוע. פעילות גופנית לא רק מפחיתה את לחץ העיניים, אלא גם משפרת את הבריאות הכללית
• שינה עם הראש מורם בכ-20 מעלות, כדי להפחית את הלחץ תוך עיני בעת שינה.
• יש להשתמש רק בטיפות עיניים במרשם על ידי רופא.
• יש להגן על העין, למשל, בעת השתתפות בספורט בסיכון גבוה או באמצעות כלי עבודה חשמליים. פציעות עיניים חמורות הן גורם נוסף לגלאוקומה.