דברים שמחמירים את הפסוריאזיס (כדאי להימנע מהם)

פסוריאזיס היא מחלה המאופיינת בדלקת של העור. היא נגרמת כתוצאה מפעילות יתר של תאי T, תאי דם לבנים, הגורמים לצמיחה מסיבית של תאי העור. גידול יתר זה בא לידי ביטוי בצורת טלאים מעל האפידרמיס הנראים כקשקשי עור מעובים.

מודעה

אתה בטח תוהה מדוע תאים אלו תוקפים את תאי העור במקום להדוף זיהום. הסיבה לכך הנה שבעת פעילות יתר, נוצרים נוגדנים שמטרתם לאתר ולהרוס תאי גוף. זו הסיבה שאנשים עם פסוריאזיס סובלים מדלקת עור עם הצטלקות. תסמינים אחרים הקשורים במצב זה כוללים; עור יבש, סדוק, כאב וגרד סביב הכתמים וכאב במפרקים.

פסוריאזיס היא מחלה כרונית אך ניתנת לניהול. הגורמים הבאים אובחנו מדעית כגורמי החמרה לפסוריאזיס:

1.מגע או בליעה של אלרגן

במידה ואתם סובלים מפסוריאזיס, אם הבחנתם בגירוד פיתאומי לאחר ארוחה מסוימת והרופא מבשר את הבשורה המרה שאתה כבר לא יכולים לאכול את המעדן האהוב עליכם, מאחר והוא גורם לתגובה אלרגית. מבלי ידיעתכם, מסתבר כי החמרתם את מצבכם על ידי בליעת אלרגנים.

כמנגנון הגנה אנטי אלרגי, הגוף מגיב על ידי שחרור תרכובת הידועה בשם היסטמין. ההיסטמין גורם לפלזמה של הדם לדלוף מכלי הדם וכתוצאה מכך נוצרות חבורות, דלקתיות לעיתים. פסוריאזיס הנו בהגדרתו מצב דלקתי שדלקת נוספת בחבורות מחמירה את מצבו. לכן הניהול הנכון עבור דלקת הנו הימנעות מכל גורם שעשוי לעורר אותה.

2.תזונה עתירת שומנים וסוכרים

מזונות עתירי שומן וסוכר גורמים לחוסר איזון ברמת הגלוקוז בדם וברמות האינסולין. חוסר איזון רגיל של אינסולין, גורם להתנגדות לאינסולין (מצב שבו גלוקוז אינו הופך לאנרגיה). התוצאה של התנגדות לאינסולין הנה הצטברות של שומנים ברקמות האדיפוס (שומן) אשר גורמים בתמורה לייצור יתר של ציטוקינים דלקתיים.

ציטוקינים הנם חומרים המופרשים לשימוש ספציפי. למשל, ציטוקינים דלקתיים גורמים לדלקת. כאשר אינסולין לא יכול לבצע את תפקידו של המרת גלוקוז לאנרגיה, התהליך המטבולי של הגוף משתבש. כאשר זה קורה, מסלולי איתות דלקתיים מופעלים.

אחד הגורמים המובילים להשמנת יתר הנו תזונה עתירת שומנים וסוכר. כאשר הגוף מזהה גורם המכיל רמה גבוהה של שומן או סוכר, הוא שובר אותו למרכיביו, או לחליפין מאחסן אותו כמו שהוא.

המיטוכונדריה הם תאי הגוף הנוטלים את תרכובות השומן ומפרקים אותן לאנרגיה. אך בגלל תוכן שומן גבוה, תאים אלה יכנסו לפעילות ולעומס יתר שמוביל להיווצרות של (ROS (reactive oxigen species שהנם רדיקלים חופשיים בטבע. רדיקלים חופשיים גורמים ללחץ מחמצן המפעיל עמו איתות דלקתי הדומה להתנגדות האינסולין.

אתם לבטח תוהים מדוע ההפעלה של מסלולי אותות דלקתיים מודגשת בשלב הזה. הסיבה לכך היא שפסוריאזיס הוא מצב המשויך גם הוא לתגובה דלקתית. כאשר מסלול זה מופעל, הפסוריאזיס מחמיר עקב רמות גבוהות של דלקת.

3.אלכוהול

מחקר שנערך בבריטניה בקרב 1.93 מליון איש מצא כי שתייה מתונה של אלכוהול מגינה על הלב. מומחים קובעים כי אין זה נבון להשתמש באלכוהול כאמצעי להגנה על הלב מאחר וזהו משקה ממכר ובטווח הארוך, השפעתו רעילה לגוף. הכבד מפרק כמות מסוימת של אלכוהול לשעה. כמות יתר של אלכוהול תגרום נזק לכבד ותפגע ביכולתו המטבולית .

חוסר ויטמינים ורמת חלבון נמוכה המלווים דלקות כבד, הורגים את תאי הדם הלבנים ומובילים לספירתם הנמוכה. מקורו של הפסוריאזיס הנו בפעילות יתר של תאי דם לבנים, ונזק לכבד מאלכוהול יגרום להשפעה שלילית על התאים באופן שיחמיר את מצב הפסוריאזיס.

אחד הסימפטומים של פסוריאזיס הוא כאב במפרקים ובשרירים. אלכוהול פוגע בתיאום המוח של השרירים ומוריד או מעכב את ספיגת הסידן על ידי העצמות מה שגורם לדלקת המפרקים. זו הסיבה לכך שאלכוהול יחמיר את הסימפטומים של כאב במפרקים ובשרירים אצל אנשים עם פסוריאזיס.

בתהליך פירוקו לשתן בכליות האלכוהול מייבש את נוזלי הגוף, ולכן הינו משקה משתן. אלכוהול גורם להקאה אשר גם מייבשת את הגוף. חומרים מזינים שהגוף מאבד בעת שתיית אלכוהול הם למשל, תיאמין, מינרלים ומלחים.

עור יבש וקשקשי הוא עוד סימפטום של פסוריאזיס, הוא מחריף בעת איבוד נוזלים. עור לח מגיב לטיפול טוב יותר מעור יבש.

אלכוהול מעלה את לחץ הדם שגם הוא משפיע על פסוריאזיס. האלכוהול גורם לקרדיומיופתיה מורחבת שהנה דלקת של שרירי הלב. שימוש ארוך טווח באלכוהול גורם למחלות ניווניות הנובעות מתגובות דלקתיות.

כמו במחלות דלקתיות, הפסוריאזיס מתעורר ומחמיר אצל אנשים המועדים לתגובות דלקתיות כתוצאה מהרגל רע של שתיית אלכוהול.

4.עישון

במהלך העישון, הניקוטין, תוצר בעירת הטבק, נספג אל מערכת הדם של הגוף. הניקוטין מגרה את שחרורם של קטכולאמין (catecholamines – חומרים המגבירים את לחץ הדם ואת קצב הלב) אשר פוגעים באנדותלין של העורקים.

רדיקלים חופשיים המשתחררים בעת עישון פוגעים בתפקוד של תחמוצת החנקן על פני האנדותלין ובהגנה שלו על פנים כלי הדם מפציעות שנגרמות על ידי טסיות הדם והתאים. הדבר גורם לפציעות כלי הדם. פציעות בכלי הדם מאופיינות בסימנים דלקתיים מוגברים וספירה גבוהה של תאי הדם הלבנים. סימנים דלקתיים ועלייה בתאי הדם הלבנים מקושרים ישירות  לפסוריאזיס. הפסקת עישון תשפיע על מחולל חשוב להתפרצות פסוריאזיס.

5.תרופות שעיקרן; חוסמי בטא, ליתיום, אנטי מלריה ואנטיביוטיקה

חוסמי בטא הן תרופות המשמשות לטיפול בלחץ הדם. הם עובדים על ידי חסימה של אתרי הקולטן הגורם ללחץ דם מוגבר כאשר הורמון/כימיקל מתיישב בו.

אחת מתופעות הלוואי שלהם, הנה פסוריאזיס. קראטיוציטים Keratinocytes עוריים הם בין אתרי הקולטן בהם חוסמי הביתא מתיישבים. ההשפעה של כך היא צמיחה מהירה של קרטינוציטים שהם תאי העור המייצרים קרטין חלבון המאפשר לצרף תאים זה לזה. מאחר ופסוריאזיס הוא ביטוי של צמיחה מסיבית של תאי העור, התפשטות של קרטינוציטים הנו הגורם למצב זה. הליתיום גורם לירידה ברמת תאי הסידן המובילה לשגשוג של קרטינוציטים.

תרופות נגד מלריה גורמות לעיכוב הפעולה של אנזים transglutaminase הדרוש לעור כדי להגן על התאים שלו מגורמים כימיים וסביבתיים. עיכוב זה גורם לצמיחה מהירה של תאי העור.

אנטיביוטיקה מכילה טטרציקלין. כאשר המטופל מקבל אנטיביוטיקה, טטרציקלין מצטבר באזורי עור הנגועים בפסוריאזיס. תרכובות אלה גורמות לרגישות באזורים הנגועים ולהחמרת הפסוריאזיס כאשר העור נחשף לקרינה אולטרה סגולה אפילו לתקופות קצרות. אנטיביוטיקה אינה גורמת לפסוריאזיס; היא רק מחמירה את מצבו.

יש לציין כי ההחמרה במצב הפסוריאזיס כתוצאה מנטילת תרופות הנה סוג של תופעת לוואי. לפיכך הפסקת השימוש בתרופה תעצור את השפעתן.

לסיכום

אם יש לכם פסוריאזיס, זה לא סוף העולם. המחלה ניתנת לניהול. מה שכדאי לעשות הוא להימנע מן הגורמים המופיעים בכתבה זו. הרחיבו את הקריאה על תרופות ביתיות לטיפול בפסוריאזיס ומאמר מקיף נוסף פסוריאזיס – סימנים, גורמים וטיפולים.