ורטיגו היא סחרחורת סיבובית, תחושה של סיבוב, נדנוד, שהעולם מסתובב סביבכם – גם כאשר אין שום תנועה אמיתית המתרחשת. קראו על הסימפטומים, הגורמים השונים ואופן הטיפול.
ילדים רבים מנסים ליצור תחושה של ורטיגו מלאכותי על ידי הסתובבות למשך זמן מה. סוג זה של ורטיגו נמשך כמה רגעים ואז נעלם.
לעומת זאת, כאשר ורטיגו מתרחש, באופן ספונטני או כתוצאה מפציעה, הוא נוטה להימשך שעות רבות או אפילו ימים לפני שיעלם.
גלי הקול הנעים דרך תעלת האוזן החיצונית עד שהם מגיעים לעור התוף. משם, הקול הופך לרטט, אשר מועבר דרך האוזן הפנימית באמצעות שלוש עצמות קטנות – סדן, פטיש וארכוף – ולבסוף אל עצב שיווי המשקל, אשר מעביר את האות אל המוח.
חלק חשוב נוסף של האוזן הפנימית הוא אוסף של תעלות סמי-סירקולריות. אלה ממוקמות בזווית ישרה זו כלפי לזו, ובתוכן תאים רגישים הפועלים כמעין מכשיר ניווט של גופנו.
סידור ייחודי זה, בשילוב עם הרגישות של תאי השיער שבתוך התעלות, מספק למוח משוב מיידי לגבי המיקום של גופנו.
מהם הסימנים והתסמינים של ורטיגו?
הסימפטומים של ורטיגו כוללים תחושה של סיבוב או תנועה. תסמינים אלה יכולים להופיע גם כאשר האדם לא נמצא בתנועה.
תנועה של הראש או הגוף, כמו למשל להתגלגל במיטה, יכולים להחמיר את הסימפטומים.
הסימפטומים שונים מתחושת חולשה או תחושה של עלפון. אנשים רבים חווים בחילות והקאות כתוצאה מהורטיגו.
בדיקה גופנית מראה לעתים קרובות סימנים של תנועות עיניים חריגות, הנקראת ניסטגמוס.
חלק מהחולים חווים גם תחושת חוסר יציבות הקשורה לורטיגו.
אם חוסר היציבות נמשך יותר מכמה ימים, או אם הוורטיגו מלווה בחולשה או חוסר קורדינציה בין צד אחד של הגוף לצד האחר- ישנו חשד גבוה בהרבה שמדובר בשבץ או בעיה מוחית אחרת. במקרים אלו מומלץ לגשת להיבדק באופן מיידי.
מה גורם לורטיגו?
ישנן מספר סיבות שונות לורטיגו.
ורטיגו יכול להיות מוגדר ראשית – על בסיס גורם פריפריאלי או מרכזי. גורם לורטיגו על רקע מרכזי קשור למוח או לעמוד השדרה בעוד ורטיגו פריפריאלי נובע מבעיה בתוך האוזן הפנימית.
האוזן הפנימית יכולה להיות דלקתית בעקבות מחלה, או בעקבות גבישים קטנים המכונים "קריסטלים" הנמצאים בדרך כלל בתוך האוזן הפנימית ויכולים לזוז ממקומם ולגרום לגירוי לתאי שיער קטנים שנמצאים בתוך התעלות הסמי סרקולריות- מה שמוביל לורטיגו.
תופעה זו ידועה כ-ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (BPPV).
מחלת מנייר, סחרחורת הקשורה לאובדן שמיעה וטיניטוס (צלצולים באוזניים), נגרמת על ידי הצטברות נוזלים בתוך האוזן הפנימית, הגורם להצטברות נוזלים זו אינו ידוע.
פציעות ראש עלולות לגרום נזק לאוזן הפנימית ולהיות הגורם לורטיגו. לעתים רחוקות, שבץ המשפיע על אזורים מסוימים של המוח, טרשת נפוצה או גידולים עלולים להוביל להתפתחות של ורטיגו.
חלק מהחולים, עם סוג מסויים של מיגרנה הנקראת- מיגרנה בזילארית– עשויים לפתח ורטיגו כסימפטום.
מהם גורמי הסיכון לורטיגו?
פציעות ראש עשויות להגביר את הסיכון לפתח ורטיגו, כמו גם תרופות שונות, כולל תרופות נוגדות התקפים, תרופות ללחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון ואפילו אספירין.
כל דבר שעלול להגביר את הסיכון לשבץ (לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת ועישון) עלול גם להגביר את הסיכון לפתח ורטיגו. עבור אנשים מסוימים, שתיית אלכוהול עלולה לגרום לורטיגו.
מחקרים על שכיחותו של הורטיגו מצאו כי בין 2% ל-3% מהאוכלוסייה נמצאים בסיכון לפתח BPPV; נראה כי לנשים מבוגרות יש סיכון מעט גבוה יותר לפתח בעיה זו.
כיצד מאבחנים ורטיגו?
במהלך הערכת ורטיגו, הרופא יבקש לקבל היסטוריה מלאה של האירועים והתסמינים.
זה כולל תרופות שנלקחו (אפילו תרופות ללא מרשם), מחלות אחרונות, ובעיות רפואיות קודמות (אם היו כאלה).
אפילו בעיות שאינן קשורות לכאורה עשויות לספק לרופא רמזים לגבי הגורם הבסיסי של הורטיגו.
לאחר קבלת ההיסטוריה של המטופל, מתבצעת בדיקה גופנית.
זה בדרך כלל כרוך בבדיקה נוירולוגית מלאה להערכת תפקודי המוח ולקבוע האם הורטיגו נובע מסיבה מרכזית (הקשורה למוח או לעמוד השדרה) או פריפריאלית (הקשורה לאוזן).
הופעת ורטיגו לראשונה, צריכה להיבדק על מנת לשלול כל אפשרות של שבץ.
ההיסטוריה, הבחינה הגופנית ובדיקת דימות לפי צורך- הן קריטיות כדי להבטיח שלילה של בעיות מסכנות חיים.
סימני ניסטגמוס (תנועות עיניים לא תקינות) או אי-קורדינציה בין חלקי הגוף- יכולים לסייע במציאת הגורם הבסיסי.
מבחן דיקס הולפייק Dix-Hallpike – נעשה בכדי לנסות לשחזר סימפטומים של סחרחורת.
בדיקה זו כרוכה בהזזת ראשו של המטופל באופן פתאומי לתנוחה מסויימת ובמעקב אחר הסימפטומים שעשויים להתעורר כתוצאה מהגירוי שנוצר.
עם זאת, לא כל חולה הוא מועמד טוב עבור מבחן זה, ורופא עשוי לבצע במקום זאת את "מבחן הגלגול", שבו החולה שוכב שטוח והראש מועבר במהירות מצד לצד.
בדומה למבחן דיקס הולפייק (Dix-Hallpike), מבחן הגלגול, עשוי ליצור מחדש תסמיני ורטיגו ולהיות מועיל למדי בקביעת הגורם הבסיסי לבעיה.
במקרים מסוימים של ורטיגו, הרופא עשוי לדרוש סריקת MRI או CT של המוח או האוזן הפנימית כדי לשלול בעיה מבנית כמו שבץ. ב
מקרה של חשד לאיבוד שמיעה, ניתן להזמין בדיקה אודיומטרית. אובדן שמיעה לא מופיע עם BPPV או סיבות נפוצות אחרות של ורטיגו, אך כן עשוי להופיע במקרים של מחלת מנייר.
בדיקת אלקטרוניסטגמוגרפיה (Electroystagmography), או הערכה חשמלית של הורטיגו, יכולה לעזור להבחין בין ורטיגו פריפריאלי למרכזי, אבל לא מבוצעת באופן שגרתי.
מהו הטיפול בורטיגו?
חלק מן הטיפולים היעילים ביותר עבור ורטיגו היקפי כולל את החזרת הגבישים שהשתחררו למקומם.
הידוע ביותר הוא "תמרון אפלי Epley". במהלך טיפול זה, תנועות ראש ספציפיות שמבוצעות על ידי המטפל- מובילות לתנועה של הגבישים הרופפים בתוך האוזן הפנימית.
על ידי מיקום מחדש של גבישים אלה במקומם המתאים, הם גורמים לפחות גירוי לאוזן הפנימית והתסמינים יכולים להיעלם. מכיוון שתנועות אלו יכולות להוביל בתחילה להרעה בורטיגו, הן צריכות להיעשות על ידי רופא מקצועי מנוסה או פיזיותרפיסט.
תרגילי הראש של Cawthorne, או תרגילי שיקום וסטיבולריים- הם סדרה של תנועות עיניים וראש המובילות לירידה ברגישות העצבים באוזן הפנימית ולשיפור הדרגתי בורטיגו. אלה תנועות פשוטות שהמטופל צריך לתרגל על בסיס קבוע עד לקבלת התוצאות הטובות ביותר.
תרופות עשויות לספק הקלה מסוימת, אך אינן מומלצות לשימוש לטווח הארוך. Meclizine לעתים קרובות נרשמת עבור תסמיני ורטיגו מתמשכים, ועשויה להיות יעילה. תרופות כמו- Benzodiazepine diazepam (ואליום) יעילות גם כן, אבל עלולות לגרום לתחושת ישנוניות כתופעת לוואי. בתרופות אחרות ניתן להשתמש כדי להפחית בחילות או הקאות. חשוב לציין כי תרופות יכולות לספק הקלה סימפטומטית, אבל אינן מרפאות ורטיגו.
האם תרופות ביתיות יעילות לטיפול בסחרחורת?
בעוד ניתן למצוא מספר הצעות לטיפול ביתי בורטיגו, רובן אינן יעילות.
במקרים רבים, הורטיגו ייפתר באופן ספונטני בתוך כמה ימים מעצמו- דבר אשר עשוי לקדם את האמונה כי תרופה ביתית מסויימת הועילה בפתרון הסימפטומים.
תרגילי השיקום למערכת שיווי המשקל- כפי שצויין קודם, תרגילי הראש של Cawthorne או תמרוני Epley- אמורים להיעשות על בסיס קבוע על ידי המטופלים, ועשויים להוביל לשיפורים משמעותיים בורטיגו.
האם ניתן למנוע ורטיגו?
בקרת גורמי הסיכון לשבץ עשויה להפחית את הסיכון לפתח ורטיגו ממקור מרכזי. זה כולל- לוודא כי לחץ הדם, הכולסטרול, המשקל ורמות הגלוקוז בדם נמצאים בטווחים האופטימליים.
כדי להפחית את הסימפטומים של ורטיגו במקרים של מחלת מנייר, צמצום צריכת המלח עשויה להועיל.
אם אובחן ורטיגו היקפי, ביצוע תרגילי שיקום למערכת שיווי המשקל באופן שגרתי עשויים לסייע במניעת מקרים חוזרים ונשנים.
כיוון שרוב המקרים של התקפי ורטיגו מתרחשים באופן ספונטני, קשה לנבא מי נמצא בסיכון. בעקבות כך, הימנעות מוחלטת או מניעה אינן אפשריות.
יחד עם זאת, שמירה על אורח חיים בריא תקטין את הסיכונים לחוות את הבעיה הזו.
