בלוטת התריס, הבלוטה הקטנה בצורת פרפר שנמצאת בקדמת הצוואר, אחראית על ייצור הורמונים החיוניים לתפקוד כמעט כל מערכת בגופנו. כאשר הבלוטה אינה מייצרת מספיק הורמונים – מצב הנקרא תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) – הגוף שלנו מאט, והתוצאה היא מגוון רחב של תסמינים שעלולים להשפיע משמעותית על איכות החיים.
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
על פי מחקר מקיף שפורסם ב-2021, היפותירואידיזם קליני משפיע על אחד מכל 300 אנשים בארצות הברית, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ומבוגרים. התסמינים יכולים לנוע ממינימליים ועד מסכני חיים, כאשר הסימנים השכיחים ביותר כוללים עייפות, עלייה במשקל, עור יבש, עצירות ורגישות לקור.
מהי תת-פעילות של בלוטת התריס?
תת-פעילות של בלוטת התריס היא מצב שבו הבלוטה אינה מייצרת מספיק הורמוני תירואיד, בעיקר תירוקסין (T4) וטרי-יודותירונין (T3). הורמונים אלה חיוניים לוויסות חילוף החומרים בגוף, והם משפיעים על כמעט כל איבר ומערכת בגופנו. הסיבה השכיחה ביותר להיפותירואידיזם היא מחלת האשימוטו, מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס.
על פי מחקר מ-2024, התסמינים הקלאסיים של היפותירואידיזם כוללים עייפות, עייפות כרונית, עלייה במשקל וחוסר סבילות לקור, אך התסמינים אינם ספציפיים והאבחון נעשה בדרך כלל על בסיס בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס.
8 סימנים מרכזיים שבלוטת התריס שלכם עלולה להיות "עייפה"
1. עייפות מתמשכת שלא משתפרת עם מנוחה
העייפות בהיפותירואידיזם שונה מעייפות רגילה. זוהי תחושת תשישות עמוקה שאינה משתפרת גם לאחר שינה מספקת. מחקר שבחן 5,170 חולים עם היפותירואידיזם מצא ש-79.2% חוו תסמיני עייפות באופן תכוף, ו-46.6% דיווחו שהתסמינים החלו עוד לפני האבחון. חולים מתארים תחושה של "ערפל מוחי" (brain fog) המלווה את העייפות, כולל קושי בריכוז וזיכרון.
מחקר נוסף מצא כי חולי היפותירואידיזם עם מחלה אוטואימונית חווים רמות עייפות גבוהות משמעותית בהשוואה לחולים אחרים, דבר שלא ניתן לייחס רק לפרמטרים הקליניים או להורמוני בלוטת התריס.
2. עלייה בלתי מוסברת במשקל
הורמוני בלוטת התריס ממלאים תפקיד חיוני בוויסות משקל הגוף, צריכת המזון וחילוף החומרים של שומנים וסוכרים. כאשר רמות ההורמונים נמוכות, חילוף החומרים מאט, מה שמוביל לעלייה במשקל ולעלייה במדד מסת הגוף (BMI). גם מקרים קלים של היפותירואידיזם עלולים להגביר את הסיכון לעלייה במשקל והשמנה.
מחקר מ-2023 הדגיש שעלייה במשקל היא אחד התסמינים השכיחים ביותר של היפותירואידיזם, ושהטיפול בהורמון תירואיד סינתטי יכול לעזור בוויסות המשקל.
3. ערפול מוחי וקשיי זיכרון
"ערפול מוחי" הוא מונח המתאר מכלול של תסמינים קוגניטיביים הכוללים קשיי זיכרון, בעיות ריכוז וקושי בחשיבה ברורה. מחקר מקיף מ-2022 מצא שערפול מוחי בחולי היפותירואידיזם כולל בעיקר פגיעה בזיכרון ובתפקודים ניהוליים. התסמינים משתנים בין חולים אך משפיעים משמעותית על איכות החיים.
מחקר נוסף הדגים שטיפול בלבותירוקסין הוביל לשיפור משמעותי בזיכרון המילולי, מה שמעיד על כך שהליקויים הקוגניטיביים הקשורים להיפותירואידיזם הם הפיכים.
4. רגישות מוגברת לקור
אנשים עם תת-פעילות של בלוטת התריס חווים לעתים קרובות תחושת קור מתמדת, גם בטמפרטורות נוחות לאחרים. זאת מכיוון שהורמוני בלוטת התריס חיוניים לוויסות טמפרטורת הגוף ולתרמוגנזה (ייצור חום). מחקר מ-2019 הראה שהחזרת מצב אותירואידי (רמות תקינות של הורמונים) מגבירה משמעותית את התרמוגנזה המושרית על ידי קור בחולים עם היפותירואידיזם.
החוקרים מצאו עלייה של 102% בתרמוגנזה המושרית מקור לאחר טיפול בהורמון תירואיד, מה שמסביר מדוע חולים חשים פחות קור לאחר תחילת הטיפול.
5. עצירות ובעיות עיכול
היפותירואידיזם מאט את תנועתיות המעיים, מה שגורם לעצירות כרונית. זהו אחד התסמינים השכיחים והמטרידים ביותר של המחלה. מחקר מ-2023 תיאר מקרים נדירים של דיספגיה (קושי בבליעה) הקשורה להיפותירואידיזם חמור, המעידים על ההשפעה הרחבה של הורמוני התריס על מערכת העיכול.
התסמינים העיכוליים משתפרים בדרך כלל עם טיפול הורמונלי מתאים, אך עשויים להימשך מספר שבועות עד חודשים עד להיעלמות מלאה.
6. שינויים בעור ובשיער
עור יבש, מחוספס וקר למגע הוא סימן קלאסי של היפותירואידיזם. השיער עלול להפוך לשביר, יבש ולנשור בקלות. הציפורניים עשויות להיות שבירות ולגדול לאט. מחקר הדגיש את החשיבות של הורמוני בלוטת התריס בהתפתחות ובתחזוקה של העור, וכיצד חוסר בהורמונים אלה משפיע על בריאות העור.
נפיחות בפנים, במיוחד סביב העיניים, היא סימן נוסף האופייני להיפותירואידיזם מתקדם.
7. דיכאון ושינויים במצב הרוח
קיים קשר חזק בין היפותירואידיזם לבעיות נפשיות. מחקר מקיף מצא שהיפותירואידיזם משפיע על היבטים של תפקוד קוגניטיבי ומצב רוח, כאשר היפותירואידיזם חמור יותר יכול לחקות דיכאון מלנכולי ודמנציה. התסמינים הנוירופסיכיאטריים נוטים להשתפר עם טיפול והחזרה למצב אותירואידי.
חשוב לציין שגם היפותירואידיזם תת-קליני (רמות TSH מעט מוגברות עם T4 תקין) עלול להשפיע על מצב הרוח ועל התפקוד הקוגניטיבי.
8. כאבי שרירים וחולשה
היפותירואידיזם יכול להשפיע על השרירים והמפרקים במגוון דרכים, וגורם לכאבים, נוקשות וחולשה. מחקר מצא ששינויים מיופתיים נצפים ב-30-80% מהחולים עם היפותירואידיזם, כאשר בחלק מהמקרים מתפתחת היפרטרופיה של השרירים עם נוקשות.
מחקר נוסף תיאר מקרים שבהם כאבי גידים היו התסמין המוביל של היפותירואידיזם, מה שמדגיש את החשיבות של לכלול בדיקת תפקודי בלוטת התריס באבחון המבדל של בעיות שריר-שלד.
מתי חשוב לבדוק את תפקוד בלוטת התריס?
האגודה האמריקנית לבלוטת התריס ממליצה על בדיקת סקר ראשונית בגיל 35 וכל 5 שנים לאחר מכן. עם זאת, אם אתם חווים כמה מהתסמינים שתוארו לעיל, במיוחד אם יש לכם היסטוריה משפחתית של מחלות בלוטת התריס או מחלות אוטואימוניות, כדאי לפנות לרופא לבדיקה.
הבדיקה העיקרית היא בדיקת דם למדידת רמת ה-TSH (הורמון מגרה בלוטת התריס). אם הרמה גבוהה, יבוצעו בדיקות נוספות של T4 חופשי ולעתים גם נוגדנים לבלוטת התריס.
טיפול ושיקום
הטיפול הסטנדרטי בהיפותירואידיזם הוא נטילת הורמון תירואיד סינתטי (לבותירוקסין) באופן יומיומי. הטיפול בטוח, יעיל וזול יחסית. רוב החולים חווים שיפור משמעותי בתסמינים תוך מספר שבועות עד חודשים מתחילת הטיפול.
מחקר הראה שליקויי הזיכרון הספציפיים הקשורים להיפותירואידיזם יכולים להיפתר לאחר טיפול חלופי בלבותירוקסין. עם זאת, חשוב לציין שכ-10% מהחולים ממשיכים לחוות תסמינים למרות נורמליזציה של בדיקות תפקודי בלוטת התריס.
סיכום
תת-פעילות של בלוטת התריס היא מצב רפואי שכיח שעלול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. הזיהוי המוקדם של הסימנים והתסמינים חשוב לאבחון ולטיפול יעילים. אם אתם חווים שילוב של התסמינים שתוארו – עייפות מתמשכת, עלייה במשקל, ערפול מוחי, רגישות לקור, עצירות, שינויים בעור ובשיער, דיכאון או כאבי שרירים – חשוב לפנות לרופא לבדיקה.
החדשות הטובות הן שעם אבחון נכון וטיפול מתאים, רוב האנשים עם היפותירואידיזם יכולים לחיות חיים בריאים ומלאים. הטיפול ההורמונלי החלופי יעיל ברוב המקרים, והתסמינים משתפרים משמעותית עם הזמן. זכרו – הגוף שלכם מדבר אליכם, וחשוב להקשיב לסימנים שהוא שולח.
