המלצות הרמב"ם ביחס לתקופתנו (פירות וירקות)

הרוב המכריע של דעות הרמב"ם בנוגע לתזונה ואכילה בריאה, מקובלות על ידי המדע העכשווי. אך המחלוקת העיקרית היא בנוגע לאכילת פירות וירקות.

מודעה

דעתו של הרמב"ם בנוגע לפירות וירקות

באופן כללי, הרמב"ם המליץ לא לאכול פירות וירקות, במיוחד לא בכמויות, ואותו הדבר בנוגע לפירות יבשים. הוא המליץ במיוחד להימנע מפירות לא בשלים, ואף הגדיל לתאר אותם כ"חרבות לגוף".

"לְעוֹלָם יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת. וְלֹא יַרְבֶּה מֵהֶן וַאֲפִלּוּ יְבֵשִׁין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רְטֻבִּים. אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן הֲרֵי הֵן כַּחֲרָבוֹת לַגּוּף. וְכֵן הַחֲרוּבִים רָעִים לְעוֹלָם. וְכָל הַפֵּרוֹת הַחֲמוּצִין רָעִים וְאֵין אוֹכְלִין מֵהֶן אֶלָּא מְעַט בִּימוֹת הַחַמָּה וּבַמְּקוֹמוֹת הַחַמִּים. וְהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְהַשְּׁקֵדִים לְעוֹלָם טוֹבִים בֵּין רְטֻבִּין בֵּין יְבֵשִׁין וְאוֹכֵל אָדָם מֵהֶם כָּל צָרְכּוֹ. וְלֹא יַתְמִיד אֲכִילָתָם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טוֹבִים מִכָּל פְּרִי הָאִילָנוֹת:"

הוא החריג פירות מסוימים והגדיר אותם כטובים לאכילה, פירות כמו תאנים, אבטיחים, תותים, ענבים ושקדים (טריים ומיובשים). אמר שאפשר לאכול אותם כמה שרוצים, אך לא בכל יום.

בנוסף, המליץ על סוגים מסוימים של מלפפונים, קישואים, והמליץ לאכול אותם לפני הארוחה. המליץ להגביל ירקות כמו בצל, שום, חרדל וצנון.

"דְּבָרִים הַמְשַׁלְשְׁלִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם כְּגוֹן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְתוּתִים וַאֲגַסִּים וַאֲבַטִּיחִים וּמִינֵי הַקִּשּׁוּאִים וּמִינֵי מְלָפְפוֹנוֹת אוֹכֵל אוֹתָם הָאָדָם בַּתְּחִלָּה קֹדֶם אֲכִילָה. וְלֹא יְעָרְבֵם עִם הַמָּזוֹן. אֶלָּא שׁוֹהֶה מְעַט עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִבֶּטֶן הָעֶלְיוֹן וְאוֹכֵל מְזוֹנוֹ. וּדְבָרִים שֶׁמְּאַמְּצִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם כְּגוֹן רִמּוֹנִים וּפְרִישִׁים וְתַפּוּחִים וּקְרוֹסְטוֹמוֹלִין אוֹכֵל אוֹתָן תֵּכֶף לִמְזוֹנוֹ. וְלֹא יַרְבֶּה לֶאֱכל מֵהֶן:"

הרמב"ם המליץ על אכילת הפירות לבדם, על בטן ריקה, ולא במהלך הארוחות או סמוך להן, כדי למנוע עיכול לקוי של הארוחה, ומניעת גזים ותסיסה של הפירות במערכת העיכול.

מה אומר על זה המדע העכשווי?

המיתוס טוען שאכילת פירות במהלך הארוחות מאטה את העיכול וגורמת למזון להתעכב בבטן, להתסיס ואף להרקיב. עוד המיתוס טוען שאכילת פירות עם הארוחות גורמת לגזים, אי נוחות ומגוון תסמינים אחרים.

אמנם הסיבים בפירות יכולים להאט את שחרור המזון מהקיבה, אך הם לא גורמים למזון להישאר שם למשך זמן רב.

מחקר אחד מצא שמשתתפים שצרכו ג'ל פקטין (סוג של סיבים בפירות) חוו קצב התרוקנות קיבה של כ-82 דקות, בהשוואה לכ-70 דקות באלה שלא אכלו פקטין. כלומר מעט איטי יותר. (1)

אמנם מדובר בהבדל מסוים, אך עדיין רחוק מלגרום למזון להתסיס או להתקלקל בקיבה שלנו.

כמו כן חשוב להדגיש, האטה של פעילות המעיים שלנו יכולה להיות דבר טוב, אשר מסייע לנו בשמירה על שובע לאורך זמן. (2)

בנוסף, גם אם פירות ישהו במערכת העיכול לאורך זמן, הקיבה שלנו בנויה כך שהיא תמנע התפתחות של בקטריות הגורמות להתססה ולריקבון. (3)

מה דעתו של הרמב"ם בנוגע למוצרים מן החי?

קראו את המאמר המלצות הרמב"ם ביחס לתקופתנו (מוצרים מן החי)