בריאות

דלקת מפרקים ניוונית – גורמים, תסמינים, טיפולים ומניעה

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס – Osteoarthritis) משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. במאמר זה נפרט מהו מצב בריאותי זה, הגורמים, הסימפטומים, תסמינים, אבחון, דרכי טיפול ומניעה.

בארצות הברית, על פי הקרן לדלקת פרקים (1), יותר מ-54 מיליון מבוגרים מושפעים מדלקת פרקים, ומתוך נתון זה, 31 מיליון מקרים הם דלקת מפרקים ניוונית.

נתונים אלה הופכים את דלקת המפרקים הניוונית להפרעת המפרקים השכיחה ביותר ואת הסיבה המובילה לניתוח להחלפת מפרק הירך.

מה שמדאיג יותר הוא שמספרים אלה צפויים לעלות בשל עלייה בתוחלת חיי האוכלוסייה ושכיחותה של השמנת-יתר. (2)

מהי דלקת מפרקים ניוונית?

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) היא מחלה ניוונית המתרחשת כאשר איכות הסחוס יורדת.

הסחוס הוא חומר גמיש דמוי-גומי, המרפד ומגן על קצות העצמות הארוכות. לסחוס מספר פונקציות הכוללות הפחתת החיכוך כדי לסייע למפרקים לנוע בצורה חלקה, משמש כחומר ריפוד במהלך תנועה כדי למנוע מהעצמות מלשחוק אחת את השניה ונותן חוזק מתיחה לשאת את משקל הגוף.(3)

דלקת מפרקים ניוונית יכולה להשפיע על כל מפרק בגוף, אך הברכיים, הידיים, הירכיים ועמוד השדרה הם הנפוצים ביותר.

מהם הגורמים לדלקת מפרקים ניוונית?

דלקת מפרקים ניוונית נגרמת על ידי התפרקות ואובדן הסחוס במפרקים ודלקת.

התהליך הוא איטי כשבסופו הסחוס הופך לקשה ושחוק, והעצמות מגיעות למצב שהן מתחככות אחת בשניה. חיכוך זה מוביל לגירוי, כאב ונוקשות של המפרקים.

מי צפוי לסבול מדלקת מפרקים ניוונית?

גורמים מסוימים משחקים תפקיד בהתפתחות של דלקת מפרקים ניוונית, במיוחד על המפרקים שנושאים יותר משקל, ולכן, אנשים ספציפיים בסיכון גבוה יותר. (4)

  • מבוגרים בני 60 ומעלה הם אחד מגורמי הסיכון החזקים ביותר לדלקת מפרקים ניוונית. כנראה בגלל השינויים הביולוגיים שמגיעים עם הגיל. הסחוס נהיה דק, השרירים חלשים, הניידות מוגבלת ונוצר נזק חמצוני על ידי רדיקלים חופשיים, אשר כל אלה הופכים את המפרקים לפחות מסוגלים להתמודד עם עומס וחיכוך.
  • נשים, במיוחד לאחר גיל המעבר – המומחים מאמינים כי אסטרוגן ממלא תפקיד מכריע בבריאות העצם. (5) הוא מעכב את הרספורציה של העצם (תהליך בו תאי העצם מתפרקים כדי לשחרר מינרלים ולהעבירם לדם). לכן, כאשר רמות האסטרוגן יורדות לאחר גיל המעבר, העצמות משחררות יותר בתהליך זה, ונשארות שבירות יותר ונוטות לפציעה ודלקת.
  • עודף משקל – משקל עודף גורם ליותר עומס על המפרקים הנושאים את המשקל, כמו הירכיים והברכיים ומאיץ את התפרקות הסחוס. בנסיבות רגילות, העומס המופעל על הברכיים הוא כמעט פי 3 עד 6 פעמים בעת הליכה. משמעות הדבר היא כי עודף משקל מגביר את ההשפעה עוד יותר. יתר על כן, רקמת השומן גורמת לניוון הסחוס על ידי שחרור חלבונים מזיקים שגורמים לדלקת סביב המפרקים. (6)
  • פציעה בברך, כמו למשל כתוצאה מפעילות ספורטיבית או תאונה
  • היסטוריה משפחתית של דלקת מפרקים ניוונית
  • הפרעות מולדות הגורמות לאי-תקינות של המפרקים
  • בעיות אי-התאמה של העצם, כגון רגלי X (Knock Knees) או ברכיים עקולות (Genu varum)
  • צריכה לא מספקת של ויטמין D וסידן הופכת את העצמות לשבריריות, רזות ומעוותות.
  • שימוש תכוף במפרקים בעבודה כמו אצל עובדי כותנה

מהם הסימנים והתסמינים השכיחים?

הסימנים והתסמינים של דלקת מפרקים ניוונית קשורים בעיקר לתהליך הדלקת על המפרקים. (7) הם מתפתחים לאט ומחריפים עם הזמן אם לא מנוהלים היטב.

בשלב מוקדם של המחלה, המפרקים רק עשויים לכאוב לאחר עבודה גופנית או פעילות גופנית ,מאוחר יותר, הכאב מחמיר ונעשה מתמשך יותר.

סימנים ותסמינים אחרים כוללים:

  • כאב במפרק הנגוע המחמיר במהלך או מיד לאחר התנועה. המפרק עשוי להיות רך כאשר לחץ קל מוחל עליו.
  • קשיחות של המפרקים לאחר משך זמן של חוסר פעילות, כגון בעת ​​התעוררות מהשינה
  • אובדן גמישות, טווח התנועה נפגע.
  • תחושת שחיקה בעת תנועה
  • גושים קשים (בליטת עצם או אוסטאופיט) עשויים להיווצר סביב המפרק המושפע.

כיצד מאובחנת דלקת מפרקים ניוונית?

אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית נעשית באמצעות שילוב של היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית, צילומי הדמיה ובדיקות מעבדה.

קראו על  9 דרכים להגן על עצמכם מפני סרטן המעי הגס

במהלך בדיקת ההיסטוריה הרפואית, הרופא שואל על הסימפטומים, מתי הם התחילו, והאם היו שינויים בהם.

הרופאים גם עשויים לשאול אם יש היסטוריה של טראומה על המפרק המושפע או אם יש היסטוריה משפחתית של בעיות דומות.

בבדיקה הגופנית, הרופא בודק את המפרקים המושפעים על ידי הערכה של רכות, נפיחות, אדמומיות וטווח התנועה.

יבוצעו בדיקות הדמיה:

  • צילומי רנטגן הם השימושיים ביותר באישוש אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית. הם מראים שינויים כגון ניוון סחוס, צמצום שטח בין העצמות, בליטות בעצם והאם סידן התגבש על המפרק.
  • דימות תהודה מגנטית (MRI) – מראה תמונות מפורטות של רקמות העצם והסחוס. ההבדל העיקרי בין צילום רנטגן לבין MRI הוא שלמרות שצילומי הרנטגן מראים עיוותים של סחוס, הם אינם מראים את הסחוס עצמו בעוד ש-MRI מראה את הסחוס, העצמות ורקמות רכות אחרות. לכן, ייתכן שיש צורך ב-MRI כדי לראות מה לא ניתן לראות בצילום רנטגן סטנדרטי כמו קרע במניסקוס.

בדיקות המעבדה כוללות:

ניקור מפרק (Arthrocentesis) – נעשית כדי להשיג נוזל סינוביאלי מהמפרק, אשר לאחר מכן נבדק כדי לגלות את הסיבות לכאבי הפרקים או לדלקת המפרקים. ההליך נעשה על ידי החדרת מחט סטרילית לתוך החלל בין המפרקים ואז דגימת הנוזל הצמיגי מהמפרק.

בדיקות דם – אין בדיקות דם ספציפיות עבור דלקת מפרקים ניוונית, אבל יש כאלה שיכולות לעזור להבחין בין צורות אחרות של דלקת פרקים כגון דלקת מפרקים שגרונית.

  • ספירת דם מלאה (CBC) בודקת את תאי הדם האדומים והלבנים, וייתכן ויהיה צורך גם להעריך את תופעות הלוואי של הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית.
  • גורם ראומטואידי (RF-Rheumatoid Factor) – בדיקה לאבחנה בין דלקת מפרקים שגרונית לבין צורות אחרות של דלקת פרקים.
  • קצב שקיעת כדוריות הדם (ESR) אינו מושפע בדלקת מפרקים ניוונית, אך מוגברת במקרה של דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis).

קראו בהרחבה על דלקת מפרקים שיגרונית: תסמינים, גורמים וטיפול

מהן אפשרויות הטיפול עבור דלקת מפרקים ניוונית?

עמוד התווך של הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית הוא לשלוט על הסימפטומים באמצעות תרופות, פיזיותרפיה, שינויים באורח החיים ואולי ניתוח. סוג הגישה שנבחרת תלוי בחומרת הכאב והאם המצב מגביל את הפעילות היומיומית.

1.תרופות

משככי כאבים כדי להקל על הכאב. לדוגמה תרופות כגון אקמול יעילות עבור כאב קל עד מתון. עם זאת, יש לציין, כי אין לקחת יותר מ-4000 מ"ג ליום מאחר ועלול להיגרם נזק לכבד. (8)

תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAID) כמו איבופרופן, נפרוקסן ודיקלופנק יפחיתו דלקת לצד הקלה על הכאב. החיסרון של תרופות אלה הוא כי צריכה ממושכת של מינונים גבוהים עלולה לחשוף אותנו למחלת כיב פפטי (אולקוס) ומצבים קרדיווסקולריים. (9)

לשימוש ארוך טווח, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAID) בשימוש מקומי עשויות להיות מועדפות מאחר והן עובדות ביעילות עם פחות תופעות לוואי.

אופיואידים כגון קודאין ומורפיום נחוצים לכאב בינוני עד חמור. הם משולבים בדרך כלל עם פרצטמול.

משחת קפסאיצין – חלופה בטוחה וטבעית למשככי כאבים. (10) היא נגזרת מהרכיב הפעיל של פלפל הקאיין, הרכיב אשר אחראי לטעם החריף של הפלפלים.

קפסאיצין עובד על ידי גירוי שחרור של חומר P, כימיקל המגיב לגירוי כאב. קפסאיצין בשימוש מקומי צריך להיות מיושם 3 עד 4 פעמים ביום במשך מספר שבועות, כדי שיהיה יעיל.

דולוקסטין (Duloxetine) – תרופה המשמשת בדרך כלל עבור דיכאון וחרדה, אך גם מומלצת במקרים של כאב כרוני כגון כאב נוירופתי או דלקת מפרקים ניוונית.

זריקות סטרואידים יכולות להיות מוזרקות לתוך המפרק בהרדמה מקומית, כדי לספק הקלה מהירה של דלקת, נפיחות וכאב. הזריקות מוגבלות ל-3 עד 4 פעמים מדי שנה, מאחר והן יכולות לגרום לנזק לגידים, דימום, ושינוי צבע העור.

זריקות חומצה היאלורונית – מספקות חומצה היאלורונית, חומר המתפרק באנשים עם דלקת מפרקים ניוונית. כאשר מוזרק לתוך המפרק המושפע, הוא מסייע בסיכוך ומגביר את הניידות.

תוספי גלוקוזאמין וכונדרויטין – אם כי אין מספיק ראיות מדעיות לגיבוי תוספים אלה, כמה מחקרים הציעו כי הם יכולים לעזור בהקלת הסימפטומים של דלקת מפרקים ניוונית. (11) גלוקוזאמין וכונדרויטין נמצאים באופן טבעי בסחוס ובנוזל הסינוביאלי, שם הם שומרים על גמישות המפרקים על ידי שמירת איכות הנוזל ומבנה הסחוס.

קראו על  שעורה - גורמים, סימנים, דרכי טיפול ומניעה

2.ניתוחים

בהתערבויות כירורגיות יש צורך כאשר יש נזק חמור למפרק, כאב בלתי נסבל שאינו מגיב לטיפולים אחרים או כאשר יש ניידות מוגבלת מאוד. הליכים אלה נעשים במטרה לצמצם את הכאב ולשפר את הניידות.

ניתוח ארתרוסקופי מבוצע לעיתים קרובות כדי להבחין, לאבחן ולטפל בדלקת מפרקים ניוונית. הניתוח מאפשר לרופא לראות את המפרק, מבלי לבצע חתך גדול. באמצעות ארתרוסקופיה הרופא יכול לתקן קרעים בסחוס, להסיר חלקים שנפגעו קשות ולהחליק שטחי עצם.

ניתוח להחלפת מפרק –  הניתוח נעשה להחלפת המפרקים הפגומים עם מפרקים מלאכותיים. מפרקי הירכיים והברכיים הם הנפוצים ביותר להחלפה, ואחריהם הכתפיים, האצבעות, המרפקים ומפרקי הגב . הרופא מסיר את הסחוס והעצם הפגום וממקם חומר פרוסטטי שעשוי להיות ממתכת, פלסטיק או קרמיקה.

אוסטאוטומיה של הברך (Osteotomy) – הניתוח נעשה כדי לשנות את יישור העצם כדי להעביר עומס או משקל לצד הבריא של המפרק. כלומר, אוסטאוטומיה תהיה מוצלחת אם זה רק צד אחד של המפרק פגום.

באוסטאוטומיה של הברך, טריז של עצם הירך או השוקה (העצם הגדולה יותר של הרגל התחתונה) נחתכת ואז מעוצבת כדי לפזר את המשקל בצורה שווה יותר. הסיבה הנפוצה ביותר עבור אוסטאוטומיה הברך הוא בדרך כלל ליישור ברכי X או רגליים עקולות.

ארטרודזיס (Arthrodesis) – ניתוח לאיחוי המפרק, המשלב איחוי של שתי עצמות בקצה. ניתוח זה יהיה כאפשרות כאשר המפרק נפגע קשות, והחלפת מפרק לא תהיה יעילה. לאחר הניתוח, המפרק מאבד את הגמישות שלו, אבל הוא יציב יותר, נושא משקל טוב יותר, ואין יותר כאב.

3.תרפיות

פיזיותרפיה – עוזרת לאדם למצוא את האיזון בין מצב של תנועה ומנוחה. ללא איזון זה, השרירים המקיפים את הברכיים עשויים להיות חלשים, ונוקשות המפרקים מחריפה.

הפיזיותרפיה גם מצליחה לגרום לפעולות כמו הליכה, ישיבה, התכופפות, וכריעה להיות נסבלות.

היא כרוכה בגישות טיפול פעילות ופסיביות. בטיפול פסיבי, המטפל עושה את רוב העבודה כמו החלת רטיות חמות או קרות על המפרקים. בטיפול פעיל, המטפל מנחה ומפקח על תרגילי הכוח והגמישות המסייעים בהחזרת התפקוד התקין של המפרק.

ריפוי בעיסוק – מועיל במיוחד כאשר פעילויות יומיומיות כמו שימוש בסכין מטבח או מברשת שיניים הן כואבות. ריפוי בעיסוק מסייע במקרים אלו למקסם את היכולת בביצוע פעולות שגרתיות וכך בשיפור איכות החיים.

ריפוי בעיסוק כרוך בשימוש במכשירים מסייעים בתמיכה (Splints) מותאמים אישית ולמידה כיצד לבצע משימות בדרכים המגנות על המפרקים ופחות כואבות.

הזמן הטוב ביותר להתחיל במפגשים עם מטפל בעיסוק הוא מיד לאחר שהאבחון נעשה.

יוגה – המתיחות העדינות והמדיטציה הנעשית במהלך היוגה מקלות על הכאב, עוזרות לשמור על גמישות מבלי לגרום לעומס מופרז, ומקטינות את המתיחות הקיימת באופן קבוע בשרירים. (12)

טכניקות המודעות והנשימה ביוגה מרגיעות את תגובת הלחץ המופעלת על ידי הכאב והדלקת. התנועות גם מועילות בלמידה לגבי יישור תקין של השלד, ובכך לעזור במזעור הלחץ על אזורים שכבר כואבים.

4.שינויים באורח החיים

פעילות גופנית נחשבת לאחד הטיפולים היעילים ביותר (לא-תרופתיות) להורדת הכאב ושיפור התנועה.

הסיבה לכך היא כי פעילות גופנית סדירה מחזקת את השרירים סביב המפרקים, מפחיתה נוקשות ובהדרגה, מגבירה את הניידות.

יתר על כן, פעילות גופנית שומרת על רמה בריאה של זרימת דם, מסייעת בבניית סיבולת, משפרת את השינה ואת מצב הרוח הכללי.

הדבר החשוב שיש לזכור לפני פעילות גופנית היא לוודא כי התרגיל נעשה כראוי, מאחר ותנוחה וביצוע לא נכון עשוי רק להחמיר את המצב.

לכן חיוני לעבוד עם פיזיוטרפיסט או מאמן כושר, כדי לקבוע את רמת הפעילות הנדרשת, והכי חשוב, כדי להבטיח שהתרגילים נעשים כראוי.

קראו על  פטרת ציפורניים: גורמים, סימנים ודרכי טיפול

ירידה במשקל באמצעות פעילות גופנית ותזונה מאוזנת יכולים לעזור באופן משמעותי בהפחתת הסימפטומים ולמנוע סיבוכים של דלקת מפרקים ניוונית.

השלה של אפילו כמה קילוגרמים מקלה באופן משמעותי לחץ וכאב מהמפרקים נושאי המשקל. התהליך עשוי להיות איטי ומתסכל, אבל בטווח הארוך, כדאי.

לתזונה בריאה יש יתרונות בריאותיים משמעותיים עבור אנשים עם דלקת מפרקים ניוונית.

השינוי הראשון הוא לחתוך את הקלוריות העודפות על ידי צריכת מנות קטנות יותר של מזון, הימנעות ממזון עתיר שומן, סוכר ונתרן.

אכילת יותר פירות וירקות מגדילה את רמת נוגדי החמצון, אשר מגנות על התאים מפני נזקי רדיקלים חופשיים. חומצות שומן אומגה 3 עוזרות באופן עקיף להפחית את הדלקת ונוקשות המפרקים בשעות הבוקר.

5.תרופות ביתיות אחרות

רטיות חמות – מקלות על נוקשות המפרקים על ידי קידום הרחבת כלי הדם והרפיה של השרירים החלקים סביב המפרקים.

ניתן לרכוש כריות חימום לחות בבתי המרקחת, אבל חלופה זולה יותר לעטוף במגבת חמה את המפרק וללחץ בעדינות למשך 10 עד 20 דקות. אמבטיה או מקלחת חמה גם מועילים.

רטיות קרות – מקלות על התכווצויות שרירים על ידי האטה של זרימת הדם, הפחתת נפיחות, והקהיית קצות העצבים מלהעביר מסרים למערכת העצבים המרכזית.

אם המפרקים של היד הם אלו שמושפעים, טבלו אותם בקערה של קרח ומים. עבור המפרקים האחרים, השתמשו בחבילות ג'ל קרח.

טייפ קינזיולוגי (סרטי הדבקה) מועילים במיוחד עבור דלקת מפרקים ניוונית בברך. הטייפ ממוקם אסטרטגית כדי ליישר את הברך בתנוחה יציבה. המיקום המדויק של הדבקת הטייפ דורש את המומחיות של פיזיותרפיסט אשר מלמד את המטופל על ניהול עצמי בבית.

אם דלקת מפרקים ניוונית מקשה על ההליכה, ניתן להתקין התקנים מסייעים כגון קביים, מקלות, קביים והליכונים. שינויים נוספים שיש לקחת בחשבון כוללים:

  • בבית, לשמור על מסלולים ברורים ולדוגמה הוספת הארכה לידיות הדלתות כדי להקל על פתיחתן.
  • הגבהת מושבים/כיסאות במידה והם נמוכים
  • רכישת בגדים קלים ללבישה, כפתורים גדולים יותר ונעליים קלות לנעילה.
  • עבור חדר האמבטיה, השתמשו בשירותים מורמים והתקינו ידיות אחיזה באמבטיה.
  • הימנעו מכיפוף פרקי הידיים, במיוחד בעת עבודה על המחשב.

האם ניתן למנוע דלקת מפרקים ניוונית?

שינוי גורמי הסיכון עליהם הרחבנו לעיל מפחית את האפשרות לפתח דלקת מפרקים או למנוע את המוגבלות המתרחשת כאשר המפרקים כבר נפגעים.

רוב גורמי הסיכון הם שינויים פשוטים באורח החיים שיכולים להוסיף שנים לחיים ולבריאות המפרקים.

פעילות גופנית מסייעת להגדיל את הסיבולת ולחזק את השרירים, מה שהופך את המפרקים ליציבים יותר. הקפידו על לא פחות מ-300 דקות של פעילות גופנית מתונה (כגון הליכה) בכל שבוע.

שמירה על משקל בריא המוצג על ידי מדד מסת הגוף (BMI) הנמצא בטווח הנורמלי של 18.5 עד 24.9. (13)

הקפידו על לפחות 8 שעות שינה, המסייעת לשמור על איזון בין שימוש וחוסר שימוש של המפרקים.

אכלו נכון על ידי שליטה על כמות המזון, הגבלת שומנים רוויים וטרנס, סוכרים מעובדים ומוצרי חלב עתירים בשומן. במקום זאת, בחרו ירקות טריים, פירות, דגנים מלאים, בשר רזה, שעועית, ואגוזים.

בעת ביצוע פעילות גופני הקפידו ללבוש ציוד מגן כדי למנוע פציעות. מפרק פצוע נמצא בסיכון גבוה יותר לדלקת מפרקים ניוונית לעומת אחד שלא נפגע.

השתמשו בטכניקות הרמה בטוחה הן בבית והן בעבודה. השתמשו במפרקים והשרירים החזקים ביותר עבור ביצוע פעולות הרמה ונשיאה. לדוגמה, אין להרים על ידי כיפוף קדימה. במקום זאת, לכופף את הירכיים ואת הברכיים ואז לרדת למטה בכריעה למטען ויישרו את הרגליים כדי להרים אותו.

השתמשו בתנוחת ישיבה נכונה על ידי הקפדה על גב ישר וכתפיים אחורנית. הישבן צריך לגעת בחלק האחורי של הכיסא, ברכיים כפופות בזווית ישרה ורגליים על הרצפה.

לבסוף, בקרת רמת הסוכר בדם מאחר וסוכרת היא גורם סיכון משמעותי לפיתוח דלקת מפרקים ניוונית.

הצטרפו לאגוגו בפייסבוק!