האם אבנית בקומקום גורמת לאבנים בכליות? המיתוס מול המדע

רבים מאיתנו מתבוננים באבנית הלבנבה המצטברת בקומקום ותוהים האם צריכת מים עם אבנית עלולה לגרום להיווצרות אבנים בכליות. זוהי דאגה נפוצה, במיוחד במקומות עם מים קשים, אך מה אומר המחקר המדעי בנושא? במאמר זה נבחן את הקשר בין אבנית במים לבין היווצרות אבנים בכליות, ונפריך מיתוסים נפוצים תוך הסתמכות על מחקרים עדכניים.

מהי אבנית ומדוע היא נוצרת בקומקום?

אבנית היא למעשה משקע של מינרלים, בעיקר סידן פחמתי ומגנזיום, הנוצר כאשר מים קשים מתחממים. מים קשים הם מים המכילים ריכוז גבוה של מינרלים מומסים, בעיקר סידן ומגנזיום. כאשר המים מתחממים בקומקום, המינרלים המומסים הופכים לפחות מסיסים ושוקעים כאבנית על דפנות הקומקום וגוף החימום.

הסיבה להיווצרות אבנית היא תהליך כימי טבעי: כאשר המים מתחממים, הביקרבונטים המומסים במים מתפרקים ויוצרים קרבונטים שאינם מסיסים במים. התוצאה היא השכבה הלבנה או הקרמית שאנו רואים בקומקום. למרות שהאבנית יכולה להיות מטרד ביתי ולפגוע ביעילות מכשירי החשמל, השאלה החשובה היא האם היא מזיקה לבריאותנו.

מהן אבנים בכליות וכיצד הן נוצרות?

אבנים בכליות הן גבישים מוצקים הנוצרים בכליות כאשר חומרי פסולת מסוימים מתגבשים על דפנות הכליה. התהליך מתרחש כאשר ריכוז החומרים הללו גבוה מדי ביחס לנוזל בשתן. האבנים הנפוצות ביותר מורכבות מסידן אוקסלט (כ-80% מהמקרים), אך קיימים גם סוגים אחרים כמו אבני חומצת שתן, אבני סטרוביט ואבני ציסטאין.

גורמי הסיכון העיקריים להיווצרות אבנים בכליות כוללים: צריכת נוזלים נמוכה, תזונה עשירה בחלבון ובמלח, היסטוריה משפחתית של אבנים בכליות, השמנת יתר, מחלות מעיים דלקתיות ומצבים רפואיים מסוימים. באופן מעניין, המחקרים מראים שדווקא צריכת נוזלים נמוכה היא הגורם המשמעותי ביותר להיווצרות אבנים, ולא איכות המים עצמם.

מה אומרים המחקרים על הקשר בין מים קשים לאבנים בכליות?

למרות החשש הנפוץ, המחקרים המדעיים מציירים תמונה מורכבת יותר. מחקר גדול שפורסם ב-2025 ובחן נתונים מ-288,041 משתתפים בבריטניה מצא שקשיות המים הביתיים, ריכוז הסידן וריכוז הסידן הפחמתי לא השפיעו באופן משמעותי על היווצרות אבנים בכליות באוכלוסייה הכללית. עם זאת, המחקר מצא שרמות גבוהות של מגנזיום במים יכולות דווקא להפחית את הסיכון לאבנים בכליות.

מחקר נוסף שבחן 18 חולים עם אבנים בכליות מצא שאמנם מים קשים הגבירו את הפרשת הסידן בשתן ב-50%, אך זה לא בהכרח מתורגם לעלייה בסיכון לאבנים. חשוב לציין שמחקרים אחרים מצאו שהקשר בין קשיות המים להיווצרות אבנים הוא חלש מאוד או לא קיים כלל.

סקירה שיטתית שפורסמה ב-מחקר מ-2020 שבחנה מחקרים מ-30 השנים האחרונות הגיעה למסקנה שמים קשים ומים מינרליים בבקבוקים עשויים דווקא להיות מועילים לחולים עם אבני סידן. הסיבה לכך היא שלמרות שהסידן במים מגביר את הפרשת הסידן בשתן, הוא גם מפחית את ספיגת האוקסלט במעי, ובכך מפחית את הסיכון הכולל להיווצרות אבנים.

הפרדוקס של הסידן: מדוע יותר סידן יכול להיות טוב?

אחד הממצאים המפתיעים במחקר הוא שדווקא צריכה מספקת של סידן יכולה להפחית את הסיכון לאבנים בכליות. זה נשמע נוגד אינטואיציה, אך ההסבר המדעי ברור: סידן בתזונה נקשר לאוקסלט במעי ומונע את ספיגתו לדם. כאשר פחות אוקסלט נספג, פחות ממנו מופרש בשתן, וכך יורד הסיכון להיווצרות אבני סידן אוקסלט.

מחקרים הראו שאנשים הצורכים דיאטה דלה בסידן דווקא בסיכון גבוה יותר לפתח אבנים בכליות. זו הסיבה שכיום הרופאים כבר לא ממליצים להגביל צריכת סידן למי שסובל מאבנים בכליות, אלא להפך – להקפיד על צריכה מאוזנת של סידן.

תפקיד המגנזיום במניעת אבנים

ממצא חשוב נוסף מהמחקרים הוא התפקיד המגן של מגנזיום. מחקר שבחן השפעת מים מינרליים עשירים בסידן ומגנזיום מצא שהמגנזיום משפר מספר גורמי סיכון להיווצרות אבנים. המגנזיום פועל כמעכב טבעי של התגבשות סידן אוקסלט ויכול להפחית את הסיכון להיווצרות אבנים.

מים קשים מכילים בדרך כלל גם מגנזיום לצד הסידן, וזו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהם אינם מגבירים את הסיכון לאבנים בכליות כפי שרבים חוששים. המחקר מ-2025 שהוזכר קודם מצא שצריכת מים עם מגנזיום ברמה של מעל 5 מ"ג לליטר הפחיתה את הסיכון לאבנים בכליות בכ-12%.

גורמים חשובים יותר ממים קשים

בעוד שהדיון על איכות המים חשוב, המחקרים מדגישים שישנם גורמים משמעותיים הרבה יותר בהיווצרות אבנים בכליות. הגורם החשוב ביותר הוא כמות הנוזלים הנצרכת. אנשים השותים פחות מ-2 ליטר נוזלים ביום נמצאים בסיכון משמעותית גבוה יותר לפתח אבנים בכליות, ללא קשר לסוג המים שהם שותים.

גורמים תזונתיים אחרים כוללים צריכה גבוהה של מלח (נתרן), שמגבירה את הפרשת הסידן בשתן; צריכה גבוהה של חלבון מהחי, שמגבירה את החומציות של השתן ואת הפרשת הסידן; וצריכה גבוהה של מזונות עשירים באוקסלט כמו תרד, סלק ושוקולד. גם השמנת יתר, סוכרת ותסמונת מטבולית מגבירות את הסיכון לאבנים בכליות.

קבוצות סיכון מיוחדות

למרות שבאוכלוסייה הכללית מים קשים אינם מהווים גורם סיכון משמעותי, ישנן קבוצות מסוימות שעשויות להיות רגישות יותר. המחקר מ-2025 מצא שאצל נשים ואנשים מעל גיל 60, מים קשים וריכוז סידן גבוה במים יכולים להגביר את הסיכון לאבנים בכליות ב-18% עד 34%. מנגד, אצל גברים ואנשים מתחת לגיל 45, ריכוז מגנזיום גבוה במים הפחית את הסיכון.

אנשים עם היסטוריה של אבנים בכליות צריכים להיות ערניים יותר לכמות הסידן בשתן שלהם. עבורם, ייתכן שכדאי להתייעץ עם רופא לגבי סוג המים המתאים ביותר. עם זאת, גם עבור קבוצה זו, הגברת צריכת הנוזלים חשובה יותר מסוג המים.

המלצות מעשיות למניעת אבנים בכליות

בהתבסס על המחקרים העדכניים, ההמלצות העיקריות למניעת אבנים בכליות כוללות:

ראשית, הקפידו על שתייה מרובה – לפחות 2.5-3 ליטר נוזלים ביום, במטרה לייצר לפחות 2 ליטר שתן ביממה. זו ההמלצה החשובה ביותר ויעילה ביותר למניעת אבנים. שנית, אל תגבילו צריכת סידן – הקפידו על צריכה מאוזנת של 1000-1200 מ"ג סידן ביום ממזון. הגבילו צריכת מלח ל-2300 מ"ג נתרן ביום לכל היותר.

כמו כן, הגבילו צריכת חלבון מהחי ל-0.8-1 גרם לק"ג משקל גוף ביום. הוסיפו לתפריט פירות הדר או מיצי הדר טבעיים – הציטרט שבהם מסייע במניעת היווצרות אבנים. שמרו על משקל גוף תקין ופעילות גופנית סדירה. ולבסוף, אם יש לכם היסטוריה של אבנים בכליות, התייעצו עם רופא לגבי בדיקות שתן ודם תקופתיות.

מסקנה: האמת על אבנית ואבנים בכליות

למרות החשש הרווח, המחקר המדעי מראה באופן עקבי שאבנית בקומקום ומים קשים אינם גורם סיכון משמעותי להיווצרות אבנים בכליות עבור רוב האוכלוסייה. למעשה, המינרלים במים קשים, במיוחד מגנזיום, עשויים אף להגן מפני היווצרות אבנים. הסידן במים, למרות שמגביר את הפרשת הסידן בשתן, אינו מתורגם בהכרח לעלייה בסיכון לאבנים בשל מנגנונים מאזנים אחרים.

הגורם החשוב ביותר במניעת אבנים בכליות הוא שתייה מספקת של נוזלים, ללא קשר לסוג המים. במקום לדאוג מהאבנית בקומקום, כדאי להתמקד בשתייה מרובה, תזונה מאוזנת והרגלי חיים בריאים. אם אתם שייכים לקבוצת סיכון או סובלים מאבנים בכליות חוזרות, כדאי להתייעץ עם רופא לגבי המלצות ספציפיות המותאמות למצבכם הבריאותי.

האבנית בקומקום אולי מעצבנת ופוגעת ביעילות המכשיר, אך היא לא צריכה להדאיג אתכם מבחינה בריאותית. המים הקשים שיוצרים את האבנית מספקים מינרלים חיוניים לגוף, וכל עוד אתם שותים מספיק נוזלים ושומרים על תזונה מאוזנת, הסיכון לאבנים בכליות נשאר נמוך.