מה גורם לנימול בידיים ומתי זה מסוכן?

תחושת נימול, הידועה גם בשם פראסתזיה, היא תחושה מוזרה של “סיכות ומחטים”, עקצוץ או חוסר תחושה חלקי בכפות הידיים או באצבעות.

מרבית האנשים חווים מדי פעם נימול זמני וחולף לאחר שעמדו או ישבו בתנוחה לא נוחה, לחצו על העצב ביד או החזיקו חפץ כבד לאורך זמן. ברוב המקרים, שינוי תנוחה פשוט, ניעור קל של היד או דקה-שתיים של סבלנות מספיקים כדי להחזיר את התחושה הרגילה.

עם זאת, כאשר הנימול חוזר שוב ושוב, נמשך מעבר לכמה דקות, מופיע רק ביד אחת, מתפשט לחלקים אחרים בגוף או מלווה בכאב, חולשת שרירים או ירידה בכוח – ייתכן שמדובר בסימן למצב רפואי משמעותי.

האתגר הוא להבחין בין נימול “תמים” לנימול המסמן פגיעה עצבית, מחלה מטבולית או אפילו אירוע חירום. במאמר זה נסקור את הגורמים העיקריים, נסביר מתי חשוב לפנות לרופא ונציג דרכי מניעה ושימור בריאות העצבים.

נימול זמני: מתי זה באמת “בסדר”

הסיבה הנפוצה ביותר לנימול חולף היא לחץ מכני על עצב או על כלי הדם המזינים אותו. שינה עם היד מתחת לראש, נשיאת שקיות כבדות, הקלדה בזווית לא טובה או אחיזת טלפון לאורך זמן – כל אלו עלולים לגרום ל“נמלים” באצבעות. כשהגורם הוא מכני, התחושה חוזרת מיד או בתוך דקות מרגע שהלחץ מוסר. אם הנימול חולף לגמרי, הסיכוי שמדובר במשהו חמור נמוך.

עם זאת, נימול מכני חוזר עלול להצטבר לשחיקה כרונית של העצב או לעורר דלקת סביב הגידים והמעטפות באזור המפרק. לכן גם במקרים “תמימים” מומלץ לשפר ארגונומיה, לבצע מתיחות וחיזוק שרירי־יד פשוטים במהלך היום.

סיבות מכאניות נפוצות

תסמונת התעלה הקרפלית

לחץ כרוני על העצב המדיאני בשורש כף היד. שכיח אצל מקלידים, תופרים ובעלי מקצוע המשתמשים בכלי עבודה רוטטים. מופיע נימול או צריבה באגודל, באצבע המורה ובאמה, מוחמר בלילה ומוקל בניעור כף היד. ללא טיפול עלולה להתפתח חולשה באחיזה.

כליאת העצב האולנרי (Cubital Tunnel)

העצב האולנרי עובר בחלק הפנימי של המרפק. הישענות ממושכת, כיפוף חוזר או טראומה גורמים לנימול בזרת ובחצי הקמיצה. התאמת עמדת עבודה וסד לילה מסייעים, ובמקרים קשים מבוצע ניתוח לשחרור העצב.

דיסק צווארי בולט או פרוץ (Radiculopathy)

לחץ על שורש עצב בצוואר גורם לנימול בצד אחד של היד, בדרך-כלל עם כאב מקרין לכתף או לעורף. פיזיותרפיה, תרופות נוגדות דלקת ולעיתים זריקות בהנחיית הדמיה מקלות; במצבים עיקשים נשקלת התערבות ניתוחית.

מחלות מערכתיות הפוגעות בעצבים

כשנימול מופיע בשתי הידיים, מתפשט לרגליים או מתקדם בהדרגה, ייתכן שמדובר בנירופתיה מערכתית.

• סוכרת: רמות סוכר גבוהות פוגעות בכלי הדם ובעצבים. הנימול מתחיל בכפות הרגליים (תבנית “גרב”) ועולה לידיים (“כפפה”). איזון סוכר ותוספים נוגדי חמצון מקלים על הכאב העצבי.
• חסר ויטמין B12 או חומצה פולית: פוגע בייצור מיאלין. שכיח אצל טבעונים, קשישים ומטופלי PPI. בדיקות דם וזריקות B12 משקמות את התחושה.
• תת-פעילות בלוטת התריס: היפותירואידיזם ממושך גורם לבצקת סביב העצב ולנימול.
• אלכוהול ותרופות כימותרפיות: רעלנים שפוגעים בעצב וגורמים לנימול, כאב ושריפה.
• מחלות אוטואימוניות וזיהומיות: לופוס, סיוגרן, צליאק, HIV, מחלת ליים.
• הפרעות כלי דם – תסמונת ריינו: כיווץ פתאומי של כלי הדם באצבעות גורם להלבנה, כיחלון ואחריהם עקצוץ עז. טיפול כולל חימום מקומי ותרופות מרחיבות כלי דם במקרים קשים.

מצבי חירום: “נורות אדומות”

• שבץ מוחי או TIA: נימול פתאומי ביד אחת עם עיוות פנים, קושי בדיבור או חולשה. פינוי דחוף מציל חיים.
• אוטם שריר הלב: לחץ בחזה המקרין ליד שמאל ונימול. צרו קשר מידי עם מד”א.
• תסמונת גיליאן-ברה (GBS): נימול וחולשה מתקדמת מהרגליים לידיים. דורש אשפוז וטיפול בנוגדנים.
• דימום או שבר בצוואר: לחץ חריף על חוט השדרה עלול לגרום לחוסר תחושה פתאומי.

כיצד מאבחנים?

האבחנה מתחילה באנמנזה: משך הנימול, פיזורו, גורמים מחמירים/ממתנים ותסמינים נלווים. בבדיקה נוירולוגית נבדקים כוח, רפלקסים ותחושה. בהתאם לצורך יוזמנו:

1. בדיקות דם – גלוקוז, B12, תפקודי בלוטת התריס, סמני דלקת.
2. בדיקות הולכה עצבית (EMG/NCS) – בודקות מהירות הולכה ומצביעות על לחץ או פגיעה.
3. CT או MRI צווארי – כשקיים חשד לדיסק בולט.
4. דופלר/אנגיוגרפיה – כשיש חשד להפרעה כלי-דמית.

טיפול ושימור בריאות העצבים

• גורמים מכניים: ארגונומיה, סדי לילה, פיזיותרפיה וניתוח שחרור תעלה קרפלית במקרה הצורך.
• נירופתיה סוכרתית: איזון סוכר, תוספים נוגדי חמצון ותרופות נוגדות כאב עצבי (גאבאפנטין, דולוקסטין, פרגבלין).
• חסר ויטמינים: תוספי B12 או חומצה פולית לשיקום המיאלין.
• תסמונת ריינו: הימנעות מקור, כפפות תרמיות ותרופות מרחיבות כלי דם (ניפדיפין).
• מצבי חירום: שבץ – תרומבוליזה עד 4.5 שעות, אוטם – צנתור מידי, GBS – פלזמפרזיס או IVIG.

בנוסף, תזונה עשירה ב-B12, אומגה-3, ירקות ירוקים ושומנים בלתי רוויים, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון מסייעים לשמור על מערכת עצבים וכלי דם בריאה. שתייה מספקת והפחתת קפאין עשויות לשפר זרימת דם בהיקף ולהקטין אפיזודות עקצוץ.

טיפים ארגונומיים לעבודה מול מחשב

• מקמו את המקלדת כך שהמרפקים בזווית 90° והידיים בקו ישר עם האמות.
• הציבו את צג המחשב בגובה העיניים להפחתת מתח צווארי.
• עשו הפסקה של דקה-שתיים כל 30 דקות: ניעור ידיים, סיבובי כתפיים ומתיחות.
• השתמשו בעכבר ארגונומי או כרית ג’ל לשורש כף היד.
• הניחו את כפות הרגליים שטוחות על הקרקע לשמירה על יציבה בריאה.

סיכום – מתי לפנות לרופא?

נימול קצר החולף לאחר שינוי תנוחה אינו דורש בהלה. נימול ממושך, חוזר, חד-צדדי, מלווה בכאב, חולשה, שינויים בדיבור או ראייה, או כזה המופיע יחד עם כאב בחזה – מחייב פנייה רפואית דחופה. אבחון מוקדם עשוי למנוע נזק עצבי בלתי-הפיך ואף להציל חיים.

הקשיבו לידיים: שפרו תנוחת עבודה, איזנו סוכר, הקפידו על תזונה עשירה בויטמינים, ובמקרה של ספק – התייעצו עם מומחה.