בריאות

הזעת יתר: תסמינים, גורמים ודרכי טיפול

הזעת יתר (באנגלית היפרהידרוזיס – Hyperhidrosis) היא הזעה מופרזת וחריגה,  אשר לא בהכרח קשורה לחום או פעילות גופנית. קראו על הסימנים השונים, הגורמים, האבחון ודרכי הטיפול השונות.

האדם הסובל מהזעת יתר יכול להזיע כל כך הרבה עד כדי שבגדיו יהיו ספוגים וידיו יטפטפו מזיעה. מעריכים כי בערך 2% מהאוכלוסייה סובלים מהזעת יתר.

בנוסף לשיבוש הפעילות היומיומית, סוג זה של הזעה כבדה עלול לגרום לחרדה חברתית ומבוכה.

טיפול בהזעת יתר בדרך כלל יעיל ועוזר, החל ממרשם אנטיפרספירנטים (קרמים ודיאודורנטים שונים). אם אנטיפרספירנטים לא עוזרים, ייתכן שיהיה צורך בנסיון של תרופות שונות וטיפולים.

במקרים חמורים, הרופא שלכם עשוי להציע ניתוח הנועד להסיר את בלוטות הזיעה או לנתק את העצבים האחראים על עודף של זיעה.

לפעמים ישנו גורם נסתר הגורם להזעת היתר, אשר ניתן למצוא אותו ולטפלו.

תסמינים

רוב האנשים מזיעים כשא הם מתאמנים או מאמצים את עצמם, כאשר הם בסביבה חמה, סובלים מחרדה או תחת לחץ נפשי.

אנשים הסובלים מהיפרהידרוזיס (הזעת יתר) כמות זעתם הרבה יותר משמעותית ממקרים של הזעה נורמלית.

סוג אחד של היפרהידרוזיס המשפיע בדרך כלל על הידיים, הרגליים, בתי השחי או הפנים גורם לאירוע של הזעה אחד בשבוע, במהלך שעות הערות. ההזעה מתרחשת בדרך כלל בשני צדי הגוף.

מתי לראות רופא

לפעמים הזעת יתר היא סימן למצב רפואי דחוף.

גשו לקבל טיפול רפואי מיידי אם ההזעה הכבדה שלכם מלווה בסחרחורת, כאבים בחזה או בחילה.

התייעצו עם הרופא שלכם אם:

  • הזעה משבשת את שגרת היומיום שלך
  • הזעה גורמת למצוקה רגשית או להימנעות ממצבים חברתיים
  • אתם מתחילים להזיע פתאום יותר מהרגיל
  • אתם חווים הזעות לילה ללא סיבה נראית לעין

קראו על 8 גורמים להזעת לילה

גורמים

בלוטות זיעה

הזעה היא חלק ממנגנון הקירור של הגוף.

מערכת העצבים מפעילה באופן אוטומטי את בלוטות הזיעה כאשר טמפרטורת הגוף עולה.

קראו על  7 מזונות שהכי מקפיצים את רמת הסוכר בדם

הזעה גם בדרך כלל מתרחשת, כאשר אנחנו לחוצים, ומתבטאת בעיקר באזור כפות הידיים.

הצורה הנפוצה ביותר של הזעת יתר נקראת הזעת יתר ממוקדת ראשונית.

בסוג זה, העצבים אחראים על איתות לבלוטות הזיעה להיות בפעילות יתר, למרות שהם לא הופעלו על ידי פעילות גופנית או עלייה בטמפרטורה.

כאשר בנוסף האדם סובל גם ממתח או עצבנות, הבעיה הופכת אפילו ליותר גרועה. סוג זה משפיע בדרך כלל על כפות הידיים והרגליים ולפעמים על הפנים.

אין סיבה רפואית לסוג זה של הזעת יתר. הסיבה יכולה להיות בעלת מרכיב תורשתי, כי לפעמים היא נפוצה במשפחות שונות.

הזעת יתר משנית מתרחשת כאשר הזעה עודפת מתרחשת עקב מצב רפואי. זה סוג פחות נפוץ. היא גורמת בדרך כלל להזעה בכל הגוף.

תנאים שעלולים להוביל להזעה כבדה כוללים:

  • סוכרת
  • גלי חום בגיל המעבר
  • בעיות בבלוטת התריס
  • סוכר נמוך בדם
  • סוגים מסוימים של סרטן
  • התקף לב
  • הפרעות במערכת העצבים
  • זיהומים

תרופות מסוימות גם יכולות לגרום להזעה כבדה, כמו כן גם מצבים של "קריז" אופיואידי.

סיבוכים

סיבוכים של הזעת יתר כוללים:

  • זיהומים. אנשים הסובלים מהזעת יתר נוטים יותר לדלקות עור.
  • השפעות חברתיות ורגשיות. ידיים דביקות או מטפטפות ובגדים ספוגי זיעה עלולים להיות מביכים.

אִבחוּן

במהלך הפגישה, הרופא שלכם ישאל על ההיסטוריה הרפואית שלכם ותסמינים.

ייתכן גם כי יהיה צורך בבדיקה גופנית או בדיקות נוספות כדי להעריך עוד יותר את הגורם למצבכם.

בדיקות מעבדה

הרופא שלכם עשוי להמליץ ​​על בדיקות דם, שתן או בדיקות מעבדה אחרות כדי לראות אם הזעת היתר שלכם נגרמת על ידי מצב רפואי אחר, כגון פעילות יתר של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או רמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה).

בדיקות זיעה

בדיקת זיעה תרמית

מספר בדיקות זמינות כדי לאתר את מקומות ההזעה ולהעריך את חומרת המצב שלכם, כולל בדיקת עמילן יוד, מוליכות העור ומבחן זיעה תרמי.

קראו על  הקשר בין הבטן למוח: ואיך לשפר את המצב
בדיקת הזעה תרמית. צילום: Mayo Clinic

טיפולים

אם קיימת בעיה רפואית התורמת להזעת היתר, מצב זה יטופל תחילה.

אם לא ניתן למצוא סיבה ברורה, הטיפול מתמקד בשליטה על הזעה היתר.

לפעמים ייתכן שיהיה עליכם לנסות שילוב של טיפולים. וגם אם המצב משתפר לאחר הטיפול, זה עשוי לחזור.

תרופות

תרופות המשמשות לטיפול בהזעת יתר כוללות:

  • מרשם אנטיפרספירנטים. הרופא שלך יכול לרשום אנטיפרספירנטים עם כלוריד אלומיניום. מוצר זה עלול לגרום לגירוי בעור ובעין. בדרך כלל מושחים את העור לפני השינה. כשקמים רוחצים את העור, ומקפידים שהחומר לא יגע בעיניים. אם העור הופך להיות מגורה, קרם הידרוקורטיזון עשוי לעזור.
  • משחות מרשם. קרם מרשם המכיל גליקוביטרולאט עשוי לעזור להזעת יתר המשפיעה על הפנים והראש.
  • תרופות חוסמות עצבים. תרופות אורליות מסוימות חוסמות את הכימיקלים המאפשרים תקשורת בין עצבים מסוימים. הדבר יכול להפחית הזעה בקרב אנשים מסוימים. תופעות לוואי אפשריות כוללות יובש בפה, ראייה מטושטשת ובעיות בשלפוחית ​​השתן.
  • תרופות נוגדות דיכאון. תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בדיכאון יכולות גם להפחית הזעה. בנוסף, הם עשויות לעזור בהפחתת החרדה המחמירה את הזעת היתר.
  • זריקות טוקסין (רעלן) בוטולינום. טיפול עם טוקסין בוטולוינום (המוכר יותר כ-בוטוקס) חוסם באופן זמני את העצבים שגורמים להזעה. העור שלכם יקורר או יורדם לפני ההליך. כל האזור המושפע בגוף מהזעת יתר יצריך מספר זריקות. ההשפעה היא בין שישה ל-12 חודשים, ולאחר מכן הטיפול צריך לחזור על עצמו. טיפול זה יכול להיות מכאיב, וחלק מהאנשים חווים חולשת שרירים זמנית באזור המטופל.

ניתוחים כירורגיים ואחרים

טיפולים נוספים של הזעת יתר כוללים:

  • תרפיה במיקרוגל (גלי מיקרו). בעזרת טיפול זה, מכשיר המספק אנרגיית גלי מיקרו משמש להרוס את בלוטות הזיעה. הטיפולים כוללים שתי פגישות של 20 עד 30 דקות, בהפרש של שלושה חודשים. תופעות לוואי אפשריות הן שינוי בתחושה של העור ואי נוחות מסוימת. טיפול זה עשוי להיות יקר ולא זמין באופן נרחב.
  • הסרת בלוטות זיעה. אם הזעת יתר מתרחשת רק בבתי השחי שלך, הסרת בלוטות הזיעה באזור יכולה לסייע. טכניקה פולשנית בצורה מינימלית הנקראת שאיבת יניקה עשויה להיות אופציה, אם אתם לא מגיבים לטיפולים אחרים.
  • ניתוח עצבי (סימפטקטומי). במהלך הליך זה, מנתח חותך, צורב או מהדק את העצבים בעמוד השדרה השולטים על ההזעה בידיים שלך. במקרים מסוימים, הליך זה גורם להזעה מוגזמת באזורים אחרים של הגוף (הזעה מפצה). ניתוח זה הוא בדרך כלל לא אופציה לאזורי הראש והצוואר.
קראו על  14 דרכים טבעיות לטיפול בהליקובקטר פילורי

אורח חיים ותרופות ביתיות

ההצעות הבאות עשויות לסייע לך להתמודד עם הזיעה וריח הגוף:

  • השתמשו באנטיפרספירנטים. אנטיפרספירנטים ללא מרשם מכילים רכיבים מבוססי אלומיניום, אשר באופן זמני חוסמים את נקבוביות הזיעה. הדבר מפחית את כמות הזיעה שמגיעה לעור. סוגים של מוצרים אלו יעילים במקרים קלים של הזעת יתר..
  • השתמשו בחומרים בעלי עפיצות. מוצרים ללא מרשם המכילים חומצה טאנית.
  • התרחצו מדי יום. רחצה קבועה מסייעת לשמור על הגוף מפני חיידקים. יבשו את עצמכם היטב, במיוחד בין הבהונות ומתחת לזרועות.
  • בחרו נעליים וגרביים מחומרים טבעיים. נעליים מחומרים טבעיים, כגון עור, יכולים לסייע במניעת הזעה ברגליים על ידי אוורורם.
  • החליפו את הגרביים לעתים קרובות. החליפו את הגרביים פעם או פעמיים ביום, וייבשו את הרגליים ביסודיות בכל פעם.
  • אווררו את הרגליים. לכו יחפים כאשר אתם יכולים, או הורידו את הנעליים בכל פעם שמתאפשר לכם.
  • בחרו בגדים המתאימים לפעילותכם. בדרך כלל, לבישת בדים טבעיים, כגון כותנה, צמר ומשי, מאפשרים לעור לנשום. כאשר אתם מתעמלים, אתם יכולים להעדיף בדים שנועדו להרחיק לחות מהעור.
  • נסו טכניקות הרפיה. שקלו טכניקות הרפיה כגון יוגה, מדיטציה ביופידבק. אלה יכולים לעזור לכם ללמוד איך לשלוט על הלחץ המפעיל את הזעה.
תגובות

הצטרפו לאגוגו בפייסבוק!