פריטין נמוך מול ברזל נמוך: מה ההבדל ומתי לפנות לרופא?

אנשים רבים מקבלים תשובות בדיקות דם ובהן “ברזל נמוך” או “פריטין נמוך”, ולעיתים מתבלבלים בין שתי התוצאות. למרות ששתיהן קשורות לסטטוס הברזל בגוף, הן מודדות דברים שונים: “ברזל” (Serum iron) מודד את כמות הברזל החופשי במחזור הדם באותו רגע, בעוד פריטין הוא חלבון אגירה התואם לרוב את מאגרי הברזל ברקמות. ההבחנה הזו חשובה, מפני שפריטין נמוך הוא לרוב הסמן המדויק ביותר למחסור בברזל, בעוד שברזל סרום מושפע מגורמים רבים רגעיים. במאמר זה נסביר את ההבדל, נציג ערכי סף נפוצים להבנה קלינית, ונפרט מתי חשוב לפנות לרופא להמשך בירור.

מה זה בכלל ברזל, ומה זה פריטין?

ברזל הוא מינרל חיוני לייצור המוגלובין בתאי הדם האדומים, להעברת חמצן לרקמות, לתפקוד שרירים, מוח והורמונים. מרבית הברזל בגוף מצוי בתוך המוגלובין; העודפים מאוחסנים בפריטין בכבד, בטחול ובמח העצם.

פריטין משמש “מד חום” למאגרי הברזל: כשהמאגר מתדלדל – ערך הפריטין יורד מוקדם, עוד לפני שתתפתח אנמיה. לכן, בפרקטיקה, פריטין הוא לרוב בדיקת הקו הראשון להערכת מחסור בברזל.

ברזל נמוך בסרום – למה זה לא סימן אמין לבדו?

רמת הברזל בסרום מושפעת מזמן הדיגום, אכילה, תרופות ומצבים פיזיולוגיים; היא יכולה לעלות בבוקר ולרדת בערב, ולעלות לאחר צום ארוך. לכן, ברזל סרום יכול “להטעות” אם מסתמכים עליו לבד, ומומלץ לפרש אותו יחד עם TIBC/טרנספרין, סטורציית טרנספרין (TSAT) ופריטין.

מחקרים הראו שונות יומית מובהקת והשפעת צום על רמת הברזל. גם מקורות קליניים רשמיים מדגישים שהברזל בדם משתנה לאורך היום ולכן כדאי לבחון “חבילת” בדיקות ולא ערך יחיד.

פריטין נמוך – מה הוא מספר לנו?

פריטין נמוך משקף לרוב מאגרי ברזל מרוקנים והוא הסמן הזמין והמדויק ביותר לאבחון חוסר ברזל, לעיתים עוד לפני שנוצר חוסר בהמוגלובין. בסקירות קליניות ומקורות תזונתיים מקצועיים מצוין שפריטין יורד כבר בשלב המוקדם של המחסור, ומכאן חשיבותו.

יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם קביעת ספי האבחנה שנויה במחלוקת (למשל 15 לעומת 30 ננ״ג/מ״ל), ובשנים האחרונות פורסמו עבודות שמציעות ספים פיזיולוגיים מבוססי מדדים משלימים. מחקר מצביע על “מחסור בברזל ללא אנמיה” כמצב קליני משמעותי שיש לזהות ולטפל בו.

ומה עם דלקת? כשהפריטין “מטעה”

פריטין הוא גם חלבון מגיב־שלב־חריף, ולכן במצבי דלקת/זיהום הוא עלול לעלות – ולהסתיר מחסור אמיתי במאגרי ברזל. במצבים כאלה בוחנים שילוב בדיקות: TSAT (<20% תומכת במחסור), לעיתים יחד עם CRP/סימני דלקת ובדיקות מתקדמות נוספות (למשל sTfR). מחקר הדגים את התנהגות חלבוני המגיב־החד בדם (כולל פריטין), ומחקר הדגיש את חשיבות ה‑TSAT באבחנה.

איך רופאים מפרשים תוצאות: ערכי סף נפוצים (תלויי הקשר)

• בבריאות כללית (ללא דלקת): פריטין <30 ננ״ג/מ״ל נחשב תואם מחסור בברזל אצל מבוגרים רבים, במיוחד עם סימפטומים/מדדי דם תואמים.
• בנוכחות דלקת/מחלה כרונית: פריטין “נורמלי” או אף מוגבר אינו שולל מחסור. במקרים אלה משתמשים בספים גבוהים יותר יחד עם TSAT (<20%) כדי לחשוד במחסור “פונקציונלי” (ברזל קיים במחסנים אך אינו זמין לייצור דם). מחקר ומחקר עדכניים דנים בצורך להגדיר ספי פריטין פיזיולוגיים ובהתאמתם לפי הקשר קליני.
• במחלת כליות כרונית (CKD): מקובל להגדיר מחסור מוחלט בערכי TSAT ≤20% ופריטין ≤100 ננ״ג/מ״ל (לא בדיאליזה), עם התאמות ייחודיות לאורך הרצף של CKD ולעיתים ספים שונים לדיאליזה. מחקר מסכם את הגישות באבחון וניהול מחסור בברזל ב‑CKD; הנחיות KDIGO 2025 מחדדות פרקטיקה של שילוב Ferritin ו‑TSAT בהחלטות טיפול.
• חשד לעומס ברזל: TSAT >45% מעורר חשד להמוכרומטוזיס/עודף ברזל ודורש בירור נפרד.

בדיקות משלימות שמסייעות כשיש “אזור אפור”

לעיתים הפריטין וה‑TSAT אינם חד־משמעיים (למשל בדלקת פעילה). במצבים אלה ניתן להיעזר בבדיקות הבאות:

• TSAT (סטורציית טרנספרין): מחושבת מברזל ותפקת קשירת ברזל (TIBC). ערך <20% תומך במחסור (מוחלט או פונקציונלי) – במיוחד יחד עם פריטין נמוך/נורמלי‑נמוך. מחקר
• קולטן טרנספרין מסיס (sTfR) ומדד sTfR/Log Ferritin: יכולים להבדיל בין “אנמיה של דלקת” למחסור בברזל, מפני ש‑sTfR כמעט ואינו מושפע מדלקת. מחקר ומחקר
• המוגלובין ברטיקולוציטים (RET‑He/CHr): משקף את זמינות הברזל לייצור תאי דם בימים האחרונים; מועיל לאבחון מוקדם ולעקיבה אחרי תגובה לטיפול. עבודות מציעות ספי חיתוך סביב ~27–31 פיקוגרם, אך אין אחידות מוחלטת. מחקר
• CRP/סימני דלקת: מסייעים לפרש פריטין “נורמלי” באדם דלקתי.

באלגוריתמי אבחון עדכניים, מתחילים בפריטין וב‑TSAT/‏TIBC, ובהמשך מוסיפים sTfR/RET‑He כשצריך, ולעיתים נדירות אף בדיקת מח עצם.

מתי לפנות לרופא – ומה לבקש בבירור?

פנו לרופא אם אתם חווים עייפות חריגה, קוצר נשימה במאמץ קל, סחרחורות, דפיקות לב, כאבי ראש, נשירת שיער, ציפורניים שבירות, RLS (תסמונת רגליים עצבניות), או ירידה בביצועים קוגניטיביים/גופניים – במיוחד אם תוצאות בדיקות מצביעות על פריטין נמוך (<30 ננ״ג/מ״ל) או TSAT נמוך. אם אתם בהריון, סובלים מדימומים כבדים במחזור, חולי CKD, IBD או אי‑ספיקת לב – חשוב אף יותר לבצע בירור מסודר (CBC, פריטין, ברזל+TIBC/טרנספרין, TSAT ולעיתים CRP, sTfR/RET‑He).

אצל גברים ופוסט‑מנופאוזליות עם אנמיה מחוסר ברזל, ההנחיות ממליצות לרוב על בירור גסטרואנטרולוגי דו־כיווני (גסטרוסקופיה+קולונוסקופיה) לאיתור דימום סמוי במערכת העיכול. מחקר מסכם את המלצות ה‑AGA בנושא; הנחיות BSG הבריטיות מעגנות גישה דומה. ב‑CKD, ההמלצה היא לעקוב באופן שוטף אחר פריטין ו‑TSAT ולשקול טיפול ברזל לפי ספים ייעודיים.

שאלות נפוצות

יש לי ברזל נמוך אבל פריטין תקין – מה זה אומר? ייתכן שמדובר בדלקת/זיהום (פריטין עולה כתגובה דלקתית), או במדגם שנלקח בזמן שאינו מייצג (למשל אחרי צום ארוך). במקרה כזה בוחנים TSAT ו‑CRP, ולעיתים sTfR/RET‑He.

יש לי פריטין נמוך אבל ההמוגלובין תקין – האם צריך טיפול? זה יכול להיות “מחסור בברזל ללא אנמיה”, מצב שעלול לגרום לתסמינים (עייפות, ירידה בסבולת מאמץ) ולפגוע באיכות חיים; יש לשקול טיפול תזונתי/תוספים לפי הצורך ולזהות סיבת רקע. מחקר

מה הסף ל‑TSAT שמעיד על מחסור? לרוב <20% תומך במחסור (מוחלט או פונקציונלי), במיוחד יחד עם פריטין נמוך/נמוך‑נורמלי. מחקר

אני עם CKD – האם הערכת הברזל שונה? כן. ב‑CKD נפוצה “אנמיה של דלקת” וחוסר ברזל פונקציונלי; ההנחיות מדגישות שילוב Ferritin ו‑TSAT בתדירות מעקב וקביעת טיפול. מחקר

שורה תחתונה

פריטין מודד את מאגרי הברזל והוא לרוב המדד הרגיש ביותר למחסור מוקדם; ברזל סרום מודד את הברזל הזמין באותו רגע ועלול להשתנות עם צום, שעה ביום ותרופות. במצבי דלקת פריטין יכול להיות מטעה, ולכן משלבים TSAT ובדיקות נוספות. אם אתם חווים תסמינים או נמצאים בקבוצת סיכון (גברים ופוסט‑מנופאוזליות עם אנמיה, דימומים, CKD, IBD, הריון), פנו לרופא לבירור מסודר וקבלו טיפול מותאם.