דלקת כיס המרה (באנגלית: Cholecystitis) היא מחלה גסטרואינטסטינלית שכיחה למדי. בארצות הברית היא אחראית על למעלה מ-200,000 אשפוזים בשנה.
הדלקת עלולה להיות חמורה ולגרום לסיבוכים מסכני חיים אם לא מטפלים בה. במאמר זה, אנו דנים בסיבות, הסימנים והתסמינים, אבחון, טיפול, שינויים בתזונה ומניעה של דלקת כיס המרה.
מהי דלקת כיס המרה?
כיס המרה הוא איבר בגודל עשרה סנטימטרים הממוקם ברבע הימני העליון של הבטן, ממש מתחת לכבד. הכיס מאחסן את המרה, אשר נדרשת לעיכול של שומנים במזון.
הדלקת נפוצה בקרב אנשים עם אבנים בכיס המרה. מה שגורם לאבני מרה להיווצר הוא סטורציית-יתר של מרה וכולסטרול, תנועה איטית או חוסר תנועה בכיס המרה או היווצרות מואצת של גבישים בכיס המרה.
דלקת בכיס המרה יכולה להיות אקוטית (מתרחשת בפתאומיות) כרונית (חוזרת מספר פעמים).
מה גורם לדלקת בכיס המרה?
ישנם שני סוגים של דלקת בכיס המרה: ללא אבנים ועם אבנים.
דלקת כיס המרה עם אבנים – היא הנפוצה ביותר (מהווה כ -95% מהמקרים והיא פחות חמורה, ומתפתחת כאשר צינור כיס המרה (הנמצא בפתח הכיס) נחסם על ידי אבן מרה או בוץ מרה. בוץ המרה, הוא תערובת של חלקיקים מוצקים הנוצרו מהמרה עצמה. אז, החסימה גורמת למרה להצטבר בתוך הכיס ומעלה את הלחץ.
המרה המרוכזת ולפעמים חיידקים, מגרים את שלפוחית השתן, גורמים לדלקת ונפיחות. אם החסימה לא מטופלת, היא עלולה לעכב את זרימת הדם ובמקביל לגרום למותם של תאים.
דלקת כיס המרה ללא אבנים – היא פחות נפוצה ויותר מסוכנת. היא מתפתחת שניונית לזיהומים (נגיף HIV למשל), כימותרפיה, פציעה בכיס המרה או ממחלות אחרות. כמו כן, כתוצאה מפציעה אשר עלולה להתרחש כתוצאה מכוויות, ניתוח, או טראומה כמו תאונה למשל.
מה מגביר את הסיכויים ללקות בדלקת כיס המרה?
דלקת כיס המרה יכולה לקרות לכל אחד, אבל נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר. גורמי סיכון אחרים כוללים:
- השמנת יתר- עודף שומנים בגוף משנה את הרכב המרה, ומעלה את הסבירות לכך שהכולסטרול יזרז היווצרות גבישים, אשר אז יהפכו לאבני מרה.
- גיל– המחלה נפוצה יותר בקרב אנשים מעל גיל 40.
- היסטוריה משפחתית- של אבני מרה ודלקת בכיס המרה.
- תרופות, כגון גלולות למניעת הריון והריון. רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון גורמים לרמות כולסטרול גבוהות יותר במרה וגורמות לשינויים בתנועתיות כיס המרה..
- ירידה מהירה במשקל- הגוף מעכל במהירות שומנים, מה שגורם לכבד להפריש עודף כולסטרול במרה ומגדיל את הסיכון לאבני מרה.
- סוכרת- רמות הטריגליצרידים הגבוהות, עצירת התנועתיות בצינור המרה והעמידות לאינסולין בקרב חולי סוכרת, תורמות לריכוז מוגבר במרכיבי מרה ובזרימה איטית.
- מחלת כבד- אנשים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, והפטיטיס C ויראלית, יש מרה עם כולסטרול רווי מוגבר ולכן יש להם סיכוי גבוה מאוד לפתח בוץ מרה, אשר כאמור מאט את זרימת המרה מחוץ לכיס המרה.
מהם הסימנים והתסמינים?
התסמין העיקרי הוא כאב פתאומי וחד בחלק הימני העליון של הבטן שנמשך יותר מכמה שעות. הכאב עלול להתפשט עד הכתף והוא מוגבר לאחר אכילת ארוחה שומנית. בנוסף הוא מחמיר בעת שאיפת אוויר.
תסמינים נוספים כוללים:
- חום
- בחילה והקאה
- אובדן תיאבון
- הצהבה קלה של העור (צהבת)
- בטן רכה כשנוגעים בה
- צואה רכה ובצבע בהיר
אבחון דלקת בכיס המרה
האבחון מונחה על ידי ההיסטוריה של הסימנים והתסמינים, בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה ומעבדה. .
1.ההיסטוריה של המטופל
הרופא שואל על הסימפטומים, המאפיינים של הכאב כאשר הוא התחיל והגורמים המעוררים אותו. כמו כן יבדקו אם למטופל יש היסטוריה של אבני מרה או דלקת בכיס המרה, כי בעיות אלה בדרך כלל קורות.
2.בדיקה גופנית
בדיקה גופנית נותנת לרופא הזדמנות לגלות עד כמה כיס המרה רגיש. הרופא בודק אם יש "סימן מרפי" חיובי, על ידי נשימה עמוקה והחזקתה תוך כדי בדיקת הרבע הימני העליון של הבטן. אם נוצר כאב, אז הוא נחשב ל"סימן מרפי", אינדיקציה גבוהה מאוד לדלקת כיס המרה אקוטית.
3.בדיקות דם
למרות שבדיקות דם לא תמיד אמינות כשמדובר באבחון דלקת כיס המרה, הן נחוצות לבדיקת בעיות אחרות ושלילתן. ספירת דם מלאה מראה רמה גבוהה של תאי דם לבנים במידה וקיים זיהום.
בדיקות תפקודי כבד יעשו כדי להעריך עד כמה טוב הכבד מתפקד. בדיקת שתן תסייע באבחון אבנים בכליות או דלקת בכליות.
4.בדיקות הדמיה
בדיקות ההדמייה הבאות הן המומלצות:
אולטרסאונד בטן – מראה את כיס המרה, את איברי הבטן הפנימיים וגם את זרימת הדם אל ומחוץ לכיס המרה. הבדיקה יכולה גם להדגים עיבוי של דופנות כיס המרה וחסימות בצינור הכניסה אליו.
CT – נותן אפשרות לבחון בצורה מעמיקה יותר את איברי הבטן, ומאפשר הערכה טובה יותר של סיבוכים אחרים אפשריים מלבד דלקת כיס המרה.
כולנגיוגרפיה מלעורית דרך הכבד (PTC) – באמצעות שימוש בחומר ניגוד, הבדיקה יכולה להראות איך נוזל המרה נע מהכבד עד כיס המרה ובגוף. חומר הניגוד מוזרק לתוך צינור המרה וניתן לראות באמצעות התמונה שמתקבלת חסימות, במידה וישנן.
HIDA – הבדיקה מציגה הדמיה של כיס המרה, צינורות המרה והכבד באמצעות חומר רדיואקטיבי. הבודק יכול לראות כיצד הכבד מפריש את המרה, את זרימתה לכיס המרה וכיצד היא נכנסת למעי הדק. הבדיקה אסורה לנשים בהריון מכיוון שהיא רדיואקטיבית.
אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP) – גם בבדיקה זו משתמשים בחומר ניגוד כדי להראות איך המרה זורמת דרך מערכת העיכול. צינור ארוך וגמיש עם מצלמה ואור בחלקה הקדמי, מוכנסת דרך הגרון אל המעי הדק ואז חומר הניגוד מוזרק ומצלמים צילומי רנטגן.
כיצד מטפלים בדלקת כיס המרה?
טיפול בדלקת כיס המרה דורש אשפוז של יומיים עד ארבעה.
דרכי הטיפול כוללות:
צום- כדי לשמור על הבטן ריקה ולתת מנוחה לכיס המרה. כדי למנוע התייבשות והיפוגליקמיה, החולה מקבל עירוי נוזלים תוך ורידי. הצום גם הכרחי לקראת ניתוח.
תרופות- הרופא ייתן משככי כאבים נגד כאב הבטן ואנטיביוטיקה כדי לטפל בזיהומים. במקרים קלים, הרופא רושם אנטיביוטיקה רחבת טווח אחת. גם תרופות נגד בחילות והקאות יינתנו במידה והן חלק מהסימפטומים.
הסרת כיס המרה- ניתוח הידוע בשם- כוֹלֵצִיסְטֶקְטוֹמִיָּה (Cholecystectomy) הוא טיפול סטנדרטי, במיוחד עבור מקרים של דלקת אקוטית בכיס המרה, שכן קיים סיכון גבוה להישנות. הניתוח יעלה על הפרק גם אם יש ניקוב של כיס המרה, רקמות מתות או זיהום.
זהו ניתוח ברמת סיכון נמוכה שאורך בין שעה לשעתיים. המנתח חותך את הבטן ומסיר את כיס המרה. לאחר הניתוח, המרה זורמת ישירות מהכבד למעי הדק. כריתת כיס המרה אינה משפיעה על העיכול ועל הבריאות הכללית של דרכי העיכול, אך ניתן להבחין ביותר מקרים של שלשולים. כדי למנוע שלשולים ונפיחות הימנעו מאכילת מזון שומני ותבלינים, וכך מערכת העיכול תתרגל לשינוי.
PTGBD – הטיפול ילקח בחשבון אם המטופל נמצא בסיכון כירורגי גבוה. מחט חלולה מוכנסת לכיס המרה ומרוקנת את בוץ מרה. החיסרון של PTGBD הוא הסיכון שמרה תזלוג לתוך חלל הצפק ותגרום לדלקת.
שינויים תזונתיים לסובלים מדלקת בכיס המרה
לאחר קבלת טיפול רפואי, חשוב לבצע התאמות תזונתיות כדי להסדיר את ייצור וזרימת המרה. כאמור, תזונה עתירת שומן ונמוכה בסיבים תזונתיים עם עודף של חלבון מן החי ושומן מן החי מהווה את הסיכון התזונתי העיקרי להתפתחות אבני מרה, אשר הן הגורם המוביל לדלקת כיס המרה. לכן, חשוב לשלב מזונות שיהיו טובים לכיס המרה ולהימנע מאלו שאינם מתאימים.
יש לאכול תזונה בריאה ומאוזנת המכילה הרבה סיבים, פירות וירקות כיוון שהם חיוניים עבור כיס מרה בריא. בחרו בחלבון מן הצומח- כגון שעועית, אגוזים, עדשים וסויה שמהווים חלופה מצוינת לבשר אדום (מקור לשומנים רוויים) ובנוסף גם ידועים כמונעי מחלות המוחמרות בעקבות סגנון החיים, כמו יתר לחץ דם למשל.
הימנעו ממזונות עתירי שומן ומזון מעובד, שמן וטיגון, מוצרי חלב עם אחוזי שומן גבוה ורטבים שומניים – הם קשים יותר לפירוק, מפעילים את כיס המרה ומגדילים את רמת הכולסטרול בנוזל המרה. אם אתם מרגישים צורך לאכול שומן, אכלו לא יותר משלושה גרם. בנוסף, הגבילו צריכת קפאין ומזון מתוק מאוד.
החליפו את הסוכר הפשוט ותחליפי הסוכר – בפחמימות מורכבות, סיבים כמו שיבולת שועל, בטטות, דלעת, לחם מחיטה מלאה ואורז חום. יחד עם זאת, גם פחמימות מורכבות יש לצרוך במתינות. צריכת יתר מגבירה את העומס הגליקמי, אשר מגביר את הסיכון לסטורציה של כולסטרול ותורמת לעלייה במשקל.
אכלו מנות קטנות ואל תאריכו את הזמן בין הארוחות. מנות גדולות עלולות להזיק למערכת העיכול ולגרום להתכווצויות בצינור המרה.
שתו הרבה מים, בין שמונה לעשר כוסות ביום. מים מסייעים לשטוף את הכולסטרול העודף ושומרים על ייצור מרה וזרימה חלקה.
לאילו בעיות דלקת בכיס המרה יכולה לגרום?
אם דלקת בכיס המרה אינה מטופלת, היא עלולה לגרום לכך ש:
- הזיהום יתפשט לאיברים אחרים בחלל הבטן כגון ללבלב- ויגרמו לדלקת בלבלב ודלקת בחלל הצפק (זיהום של דופן הבטן).
- נזק לכבד
- עלולה גם לגרום לניקוב של כיס המרה, לגרום לפיסטולה או להיווצרות קשירה בין כיס המרה והתריסריון. אז המרה תדלוף לחלל הצפק ותגרום לדלקת בו.
- גם מוות של רקמות יכול להתרחש- דבר המוביל לגנגרנה- הצטמקות או התפוצצות של כיס המרה. זה מצב רציני למדי כי הרקמה המתה הופכת רגישה לזיהום חמור, שיכול להפוך לספסיס (אלח דם).
כיצד ניתן למנוע דלקת בכיס המרה?
אפשר להוריד את הסיכון לפתח דלקת בכיס המרה או אפילו למנוע את הישנותה. יש ראיות מדעיות כי גורם הסיכון המשמעותי ביותר בכולסטרול, הוא היווצרות של אבני מרה. לכן, נקיטת צעדים מעשיים כדי למנוע אבני מרה היא הדרך היעילה ביותר להקטנת הסיכון לדלקת בכיס המרה.
שמירה על משקל בריא- השמנת יתר או עודף משקל מגדילים את כמות הכולסטרול שבמרה ומעלות את הסיכויים לפתח אבני מרה. אם החלטתם לרדת במשקל, בחרו בדיאטה מאוזנת שבה לא תרדו ירידה חדה מדי במשקל ולא תדלגו על ארוחות. המטרה היא לרדת בין חצי קילו לקילו בשבוע.
תזונה בריאה – תזונה עם שומן גבוה ודלה בסיבים מגדילה את הסיכון לאבני מרה. כדי להקטין את הסיכון, לכו על תזונה עשירה בפירות וירקות, דגנים מלאים, חלב דל שומן ומזון דל שומן כגון ביצים סויה ובוטנים.
פעילות גופנית- בין אם קיים עודף משקל ובין אם לאו, פעילות הגופנית צריכה להיות חלק משגרת חיים בריאה. זה לא רק מוריד את הסיכון לדלקת בכיס המרה, אלא גם מקטין את הסיכון למחלות לב וכלי דם ועוד מחלות כרוניות רבות. איגוד הלב האמריקני ממליץ על לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה בשבוע.
צריכת אלכוהול מתונה – צריכת יתר של אלכוהול היא אחת הסיבות העיקריות למחלות כבד במדינות המערב. נזק לכבד תורם לחסימת צינור המרה ולעודף פיברוזיס, אשר גורם לתנועתיות נמוכה בכיס המרה. אם אתם חייבים לצרוך אלכוהול, הגבילו את הצריכה ממנו למשקה אחד ביום (לנשים) ושני משקאות לגברים.
