מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) היא בעיה בריאותית שהפכה לשכיחה יותר ויותר בשנים האחרונות ומשפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה.
כבד שומני מאופיין בהצטברות שומן עודף בתאי הכבד והוא בדרך כלל קשור לגורמי סיכון כמו חוסר פעילות גופנית, השמנה, עישון, ודפוסי תזונה גרועים.
בעבר, הוכח כבר כי הקפדה על תזונה בריאה, עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים, ודלה בבשר אדום ומעובד, מסייעת במניעת או עיכוב הופעת כבד שומני.
לאחרונה החלו חוקרים להתעניין ברכיב תזונתי הנקרא חנקה (ניטראט), המצוי בירקות כמו תרד, חסה וסלק. חנקה קשורה לסיכון מופחת לסוכרת, מחלת כליות כרונית, טרשת עורקים, לחץ דם גבוה ומחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם). עם זאת, הקשר בין צריכת ירקות המכילים חנקה לבין הסיכון לפתח מחלת כבד שומני עדיין לא נחקר.
מחקר שנערך לאחרונה הראה שחנקה תזונתית (מירקות) יכולה למנוע כבד שומני, להבדיל מחנקה המגיעה ממקורות חלבון כמו בשר שעלולה להגביר את הסיכון למחלות כבד.
תוצאות המחקר החדש
המחקר פורסם ב-10 בינואר, 2023, ונועד להעריך את הקשר בין ירקות המכילים חנקה לבין הסיכויים למחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) במבוגרים. המחקר כלל 225 אנשים שאובחנו לאחרונה עם כבד שומני, כולם בני 20-60 שנים. הצריכה התזונתית של המשתתפים נקבעה באמצעות שאלון.
תוצאות המחקר הראו שמשתתפים שצרכו מקורות צמחיים המכילים חנקות היו בסיכון מופחת לכבד שומני, בעוד שצריכה עתירה בתכולת חנקות מן החי כמו מוצרי חלב ובשרים הייתה קשורה לעלייה בסיכויים לכבד שומני.
עם זאת, חשוב לציין כי זהו מחקר תצפיתי ואינו יכול לקבוע סיבתיות. דרושים מחקרים נוספים כדי להבין היטב את הקשר בין ירקות המכילים חנקה לכבד שומני.
ירקות עשירים בחנקות
הנתונים ל-100 גרם:
- תכולה גבוהה מאוד (מעל 250 מ"ג): סלרי, גרגיר הגינה, חסה, סלק אדום, תרד, עלי רוקט. (1)
- תכולה גבוהה (100 מ"ג עד 250 מ"ג): כרוב סיני, שומר, קולורבי, כרישה, פטרוזיליה.
ההמלצה היומית של צריכת חנקות
המינון האופטימלי של חנקה הוא 3.7 מ"ג לכל 1 ק"ג משקל גוף, (2) כלומר:
- 259 מ"ג לאדם במשקל 70 ק"ג
- 333 מ"ג לאדם במשקל 90 ק"ג
חשוב לציין שתכולת החנקות במזונות יכולה להשתנות בהתאם לגורמים כמו תנאי גידול ושיטות אחסון. שימו לב לצרוך רק בכמות המומלצת לכם, צריכה עודפת לא מומלצת כלל. תמיד מומלץ להתייעץ עם דיאטן כדי לקבוע את צריכת החנקה המתאימה לצרכים האישיים שלכם.
