תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם): גורמים, תסמינים וטיפול

תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם): גורמים, תסמינים וטיפול

היפותירואידיזם היא מחלה בה בלוטת התריס אינה מייצרת מספיק הורמון בלוטת התריס. לעיתים קרובות מכונה גם תת פעילות בלוטת התריס.

המונח רפואילמקרים חמורים במיוחד של תת פעילות של בלוטת התריס הוא מיקסדמה.

השכיחות של תת פעילות בלוטת התריס נאמדת בכ-2% מהאוכלוסייה בבריטניה על פי נתוני “בלוטת התריס” בריטניה. (1) בארה”ב, המכון הלאומי לסוכרת ולמחלות עיכול וכליות (2) ממקמות אותה על 4.6%, ונתון דומה של 4.3% רשום בישראל, באתר של המרכז הרפואי הדסה (3).

בלוטת התריס ותפקיד הורמוני בלוטת התריס

בלוטת התריס היא חלק מהמערכת האנדוקרינית של הגוף. המערכת האנדוקרינית מייצרת שליחים כימיים הנקראים הורמונים השולטים בתפקודים שונים של הגוף.

המשיכו לקרוא למטה

בלוטת התריס היא בלוטה קטנה, בצורת פרפר. מיקומה המדויק הוא בבסיס הצוואר הקדמי, ממש מתחת לגרוגרת.

בלוטת התריס משתמשת ביוד כדי לייצר הורמונים השולטים במטבוליזם שלנו – הקצב בו גופנו ממיר מזון וחמצן לאנרגיה. כל תהליכי הגוף זקוקים לאנרגיה, וכך גם התחזוקה של התאים המרכיבים את רקמות גוף.

בשל כך, הורמון בלוטת התריס חשוב לשליטה על תפקודי העיכול, הלב והשרירים, ההתפתחות המוחית ותחזוקת העצם.

ההורמונים העיקריים של בלוטת התריס הם תירוקסין (T4) וטריודיאתירונין (T3).

הייצור והשחרור של הורמונים אלה נשלט על ידי חלק אחר של המערכת האנדוקרינית: בלוטת יותרת המוח. הבלוטה הממוקמת במוח, ממש מאחורי גשר האף – מייצרת הורמון המגרה את בלוטת התריס (TSH) כאשר רמת ה תירוקסין (T4) וטריודיאתירונין (T3) יורדות נמוך מדי. זה למעשה מאותת לבלוטת התריס לשחרר יותר.

תסמינים של תת פעילות בלוטת התריס

תסמינים מוקדמים עשויים להיות קלים, ומכיוון שהם מתפתחים לאט, הם עשויים לעתים קרובות להיות מיוחסים לדברים אחרים.

התסמינים הראשונים שאנשים נוטים להבחין בהם הם:

המשיכו לקרוא למטה

  • עייפות
  • עלייה במשקל
  • דיכאון
  • טמפרטורת גוף נמוכה יותר ורגישות רבה יותר לקור

תסמינים אחרים עשויים לכלול חלק מהאפשרויות הבאות:

  • עצירות
  • עור יבש
  • ירידה בהפרשת זיעה
  • חולשת שרירים
  • וסת ארוכה וכבדה יותר
  • תהליכים מנטליים אטים וזיכרון לקוי
  • פנים נפוחות
  • חשק מיני מופחת
  • עלייה ברמות הכולסטרול
  • כאבי מפרקים ושרירים
  • שיער דליל
  • דופק נמוך

חלק מהתסמינים יופיעו רק במקרים חמורים יותר.

לעיתים יכול להיווצר זפק. זפק, הוא נפיחות של בלוטת התריס הגורמת לגוש בצוואר. בדרך כלל הנפיחות קטנה ואינה גורמת לתסמינים.

יחד עם זאת, במקרים חמורים יותר זה יכול לגרום לתסמינים כולל שיעול, תחושת מחנק בגרון, צרידות, קשיי בליעה ואפילו קשיי נשימה.

תת-פעילות של בלוטת התריס שאינה מטופלת במהלך הריון, עלולה להעלות את הסיכון להפלה, לידה שקטה, לידה מוקדמת ורעלת הריון. זה יכול גם להשפיע על העובר ולהעלות את הסיכון למומים מולדים. בעיות אלה מתרחשות לרוב במצבי תת פעילות חמורה של בלוטת התריס.

קראו על  הבנת בעיות בבלוטת התריס – אבחון וטיפול

אם לא מטפלים, תת פעילות כרונית של בלוטת התריס יכולה להוביל לתרדמת מיקסדמה, אשר יכולה להיות קטלנית.

גורמים

ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס, חלקם נפוצים יותר מאשר אחרים.

 מחלת האשימוטו

הגורם השכיח ביותר הוא הרס אוטואימוני של בלוטת התריס, המשפיע על יכולתה לייצר הורמונים.

המשיכו לקרוא למטה

הפרעות אוטואימוניות הן מצב בו נוגדני הגוף תוקפים את רקמותיו בטעות. במקרה של בלוטת התריס, זו מחלה המכונה “מחלת האשימוטו” או תירואידיטיס על שם האשימוטו.

כמו בכל מחלה אוטואימונית, הסיבה אינה ברורה לגמרי, אך ככל הנראה מדובר בשילוב של תורשה וסביבה.

טיפול בקרינה

גורם שכיח נוסף הוא נזק לבלוטת התריס הנגרם כתוצאה מטיפולי קרינה.

זה יכול להיות טיפול ביוד רדיואקטיבי המשמש לטיפול בהפרעת פעילות יתר של בלוטת התריס, ההורס את תאי בלוטת התריס ובסופו של דבר גורם לתת פעילות של בלוטת התריס.

ויכול להיות גם כתוצאה מטיפולי הקרנות, המשמשים לטיפול בסרטן ראש או צוואר.

ניתוח לבלוטת התריס

לעיתים יש צורך בניתוח להסרת חלק מבלוטת התריס או אפילו את כולה כדי לטפל ביתר פעילות של בלוטת התריס, זפק גדול, סרטן בלוטת התריס או גידולים או גושים שאינם סרטניים בבלוטת התריס.

אם מסירים רק חלק מבלוטת התריס, החלק שנותר עשוי לייצר מספיק הורמונים בבלוטת התריס, אך יש אנשים שמפתחים תת פעילות של בלוטת התריס.

תירואידיטיס

תירואידיטיס, היא דלקת בבלוטת התריס התריס הגורמת לבלוטת התריס לדליפת הורמונים שהיא אמורה לאחסן בתוכה.

תחילה זה גורם להופעת פעילות יתר של בלוטת התריס, אך לאחר מכן מגיעה תת פעילות של בלוטת התריס שהיא בדרך כלל זמנית, אך לעיתים יכולה להישאר קבועה.

ישנם סוגים שונים של דלקת זו בבלוטת התריס

  • תירואידיטיס תת-חריפה – בה בלוטת התריס הופכת גדולה דלקתית וכואבת. מאמינים כי זה קשור לזיהום נגיפי או חיידקי.
  • תירואידיטיס לאחר לידה – המתפתחת לאחר שאישה יולדת, לרוב במהלך ששת החודשים הראשונים.
  • תירואידיטיס שקטה – נקראת כך מכיוון שהיא מופיעה ללא כאבים, למרות שיכולה להיות הגדלה של בלוטת התריס. זה נחשב כמצב אוטואימוני.

תת-פעילות מולדת של בלוטת התריס

יש אנשים שנולדים ללא בלוטת תריס או בלוטת תריס לקויה.

לעיתים זה יכול לעבור בתורשה, אך בדרך כלל בלוטת התריס לא התפתחה כראוי, מסיבות לא ידועות.

אם הבעיה אינה מטופלת, סוג זה של תת פעילות בלוטת התריס יכולה לגרום למומים בילוד ומוגבלות שכלית. מכיוון שתינוקות שנפגעו אינם מראים שום סימנים חריגים בלידתם, במקומות רבים מבצעים כעת בדיקת בלוטת התריס אצל יילודים כך שניתן יהיה לבצע טיפול מוקדם ולמנוע בעיות אלה.

קראו על  זה מה שאפשר לעשות כדי לחזק את המוח שלנו

תרופות נוגדות פעילות יתר של בלוטת התריס

לעתים קרובות מטפלים באנשים שגופם מייצר יותר מדי הורמון בלוטת התריס באמצעות תרופות כדי להפחיתו. לעיתים תרופות אלה יכולות להוריד אותו יותר מדי וזה יכול להוביל לתת פעילות קבועה של בלוטת התריס.

תרופות אחרות

תרופות מסוימות יכולות להשפיע על ייצור הורמוני בלוטת התריס ולגרום לתת פעילות של בלוטת התריס. אלה כוללות:

  • ליתיום – משמש לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, בעיקר הפרעה דו קוטבית
  • אמיודארון- משמש לטיפול במספר מחלות לב
  • אינטרפרון אלפא – משמש לטיפול במספר סוגי סרטן
  • אינטרלוקין 2- משמש לטיפול בסרטן כליות

בעיות בבלוטת יותרת המוח

בגלל תפקידה של בלוטת יותרת המוח בבקרה על ייצור ושחרור של הורמוני בלוטת התריס, אם בלוטת יותרת המוח אינה מסוגלת לייצר הורמון גירוי לבלוטת התריס בגלל גידול בבלוטת יותרת המוח, ניתוח או טיפולי הקרנות, זה יכול לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס.

מחסור ביוד

גורם נדיר לתת פעילות בלוטת התריס במדינות מפותחות כיום הוא מחסור ביוד, הנגרם כתוצאה מחוסר יוד בתזונה.

יוד מצוי בעיקר בפירות ים, אצות ים וצמחים הגדלים באדמה עשירה ביוד. באזורים מסוימים בעולם, מחסור ביוד הוא שכיח, אך בעולם המערבי הוא אינו נפוץ יחסית מכיוון שיוד מוסף באופן שגרתי למלח שולחן.

הצריכה היומית התזונתית האירופית הרגילה של יוד היא כ-150 מיקרוגרם, מתוכם כ- 125 מיקרוגרם נלקחים על ידי בלוטת התריס ומשמשים עבור סינתזת הורמונים (5).

גורמי סיכון

כל אחד יכול לפתח תת פעילות של בלוטת התריס, אך יש אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר מאחרים. אתם בסיכון גבוה יותר במידה ואתם:

  • נשים – ישנו סיכוי משמעותית גבוה יותר לנשים לפתח את הבעיה מאשר גברים.
  • מעל גיל 60 – אנשים מבוגרים יותר, נוטים לפתח יותר תת פעילות של בלוטת התריס.
  • יש היסטוריה משפחתית של מחלות בלוטת התריס

חולים במחלה אוטואימונית, כגון:

  • סוכרת מסוג 1
  • תסמונת טרנר
  • תסמונת סיוגרן
  • דלקת מפרקים שגרונית
  • לופוס
  • צליאק
  • עברתם טיפולי הקרנות בצוואר או בחזה העליון.
  • עברתם ניתוח של בלוטת התריס.
  • טופלתם בהפרעות יתר פעילות בלוטת התריס באמצעות יוד רדיואקטיבי או תרופות נוגדות פעילות יתר של בלוטת התריס.
  • בהריון או ילדתן במהלך ששת החודשים האחרונים.

אבחון

אם התסמינים מצביעים על אפשרות של תת פעילות בלוטת התריס, הרופא יבקש בדיקות דם למדידת רמת ה- TSH והתירוקסין בדם.

אם אכן יש לכם תת פעילות של בלוטת התריס, הבדיקות ימצאו רמה נמוכה של תירוקסין ורמה גבוהה של TSH – כי בלוטת יותרת המוח תייצר יותר ממנו, כדי לנסות ולגרום לבלוטת התריס לייצר יותר הורמון בלוטת התריס.

קראו על  10 דברים שפוגעים בתפקוד הכליות שלכם

תרופות מסוימות, כגון הפרין, יכולות להשפיע על התוצאות, לכן יידעו את הרופא אם אתם נוטלים תרופות כלשהן, כולל תוספי ויטמינים ללא מרשם.

טיפול

ברוב המקרים מטפלים בתת פעילות של בלוטת התריס ב “לבותירוקסין” גירסה סינתטית של תירוקסין – ללא קשר לסיבה.

נוטלים את הטיפול כגלולה קטנה (לפני ארוחת הבוקר ועם הרבה מים), ולא אמורות להיות תופעות לוואי.

יש כמה תרופות שיכולות להשפיע על אופן פעולת הלבותירוקסין, אז וודאו שאתם מעדכנים את הרופא או הרוקח לגבי כל תרופה אחרת שאתם נוטלים.

חשוב מאוד לקבל את המינון הנכון בכדי להבטיח שיש לכם מספיק הורמון בלוטת התריס, אך ​​לא יותר מדי. מסיבה זו, תצטרכו לבצע בדיקות דם חוזרות לאחר שישה-שמונה שבועות לאחר התחלת הטיפול, בכדי לבדוק אם יש להתאים את המינון.

בחלק מהמקרים מתחילים במינון נמוך בהתחלה ומגדילים בהדרגה כדי לתת לגוף הזדמנות להסתגל לשינוי. כך או כך, גם כאשר בדיקות הדם מאשרות שרמות בלוטת התריס מדויקות, עדיין תזדקקו לבדיקת דם שנתית מכיוון שדברים יכולים להשתנות והמינון עשוי להזדקק להתאמה נוספת.

אם מתפתחים תסמינים המרמזים שיש לכם יותר מדי תירוקסין, כגון תיאבון מוגבר, נדודי שינה, דפיקות לב או רעידות, גשו להיבדק במהירות.

אתם אמורים להרגיש יותר אנרגטיים זמן קצר לאחר תחילת הטיפול בלבותירוקסין. בנוסף, אם תת פעילות בלוטת התריס גרמה לעלייה במשקל, ייתכן שתרדו חלק או את כל המשקל שעליתם.

אם רמות הכולסטרול היו גבוהות בגלל תת פעילות של בלוטת התריס, הם ירדו ויתאזנו לאט לאט.

אלא אם כן הרופא יעץ אחרת, ברוב המקרים הטיפול בלבותירוקסין הוא לכל החיים.

אל תפסיקו לקחת כי התחלתם להרגיש טוב יותר, אחרת תת פעילות בלוטת התריס תחזור.

אזהרות

ארגון הבריאות NIDDK מזהיר אנשים הסובלים מהפרעות אוטואימוניות של בלוטת התריס (מחלת האשימוטו) מלאכול מאכלים המכילים כמויות גדולות של יוד (אצות, פירות ים וכו’) או נטילת תוספי מזון המכילים יוד. צריכת מזונות או תוספים אלה עשוי להחמיר את תת פעילות בלוטת התריס.

נשים צריכות יותר יוד בהריון. נשים בהריון עם תת פעילות של בלוטת התריס צריכות להתייעץ עם הרופא על דרישת היוד המומלצת והמדויקת להן.

השילוב המושלם של אגוגו לאכילה בריאה וירידה במשקל!📗

  • "לאכול בריא" – הוא ספר המכיל ידע מקצועי רב וטיפים על תזונה בריאה וירידה במשקל.
  • "לבשל בריא" – מכיל עשרות מתכונים בריאים שניתן לשלב בתפריט הדיאטתי היום-יומי.
לחצו לפרטים מלאים>>>
מודעה