מחלת כבד שומני הקשורה לתפקוד מטבולי (MASLD, לשעבר NAFLD) הפכה לאחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בעולם. מחקר מקיף מעריך ששכיחותה העולמית עומדת על כ-32% מהאוכלוסייה הבוגרת, כאשר היא גבוהה יותר אצל גברים (40%) בהשוואה לנשים (26%). בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, התופעה מתרחבת במקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה, הסוכרת ותסמונת המטבולית. אבל מהי בדיוק המחלה, מהם הסימנים המוקדמים, וחשוב מכל – איך ניתן לטפל בה?
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
מהי מחלת כבד שומני?
כבד שומני מתרחש כאשר מצטבר שומן עודף בתאי הכבד. בכבד בריא, רמת השומן עומדת על פחות מ-5% ממשקל הכבד. כאשר יותר מ-5-10% ממשקל הכבד הוא שומן, מדובר במצב של כבד שומני. בשנת 2023 השתנה המינוח הרפואי: המחלה ידועה כיום כ-MASLD (Metabolic dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease) במקום NAFLD, וגרסתה המתקדמת עם דלקת נקראת MASH (Metabolic dysfunction-Associated SteatoHepatitis) במקום NASH.
המחלה כוללת ספקטרום רחב: החל מכבד שומני פשוט (הצטברות שומן ללא דלקת), דרך MASH (כבד שומני עם דלקת), ועד לשלבים מתקדמים של פיברוזיס (צלקות בכבד) וצירוזיס (קשיון כבד). בנוסף קיימת תת-קטגוריה חדשה בשם MetALD, המתייחסת לשילוב של גורמים מטבוליים עם צריכת אלכוהול מעל סף מסוים.
הסימנים המוקדמים: המחלה השקטה
אחת הבעיות המרכזיות בזיהוי MASLD היא שבשלבים המוקדמים המחלה לרוב אינה גורמת לתסמינים כלל. מחקר מצא שרוב החולים עם MASLD אינם מציגים תסמינים ישירים הקשורים למחלת הכבד הבסיסית שלהם, ולכן המחלה מכונה "המגיפה השקטה".
כאשר תסמינים כן מופיעים, הם כוללים:
עייפות כרונית וישנוניות יומיומית: מחקר מצא שהעייפות מהווה בעיה משמעותית בקרב חולי MASLD. חומרת העייפות אינה קשורה לחומרת המחלה, אלא מראה קשר חזק לישנוניות במהלך היום ולהפרעה באוטונומיה העצבית. כמו כן, מחקרים מצאו שיחס של 43% מהחולים עם MASLD דיווחו על נפילות חוזרות, הקשורות גם הן להפרעות באוטונומיה.
אי-נוחות בצד ימין עליון של הבטן: חלק מהאנשים מדווחים על תחושת כובד או כאב קל באזור הכבד, מתחת לצלעות מימין – אך תסמין זה אינו ספציפי.
תסמינים במערכת העיכול: מחקר מצא קשר בין MASLD לתסמיני ריפלוקס – שכיחות תסמיני GERD גבוהה יותר בחולי MASLD (61.2%) לעומת אוכלוסייה ללא המחלה (27.9%).
גורמי סיכון ואבחון מוקדם
הזיהוי המוקדם של MASLD חיוני למניעת התקדמות המחלה. גורמי הסיכון העיקריים כוללים:
תסמונת מטבולית: אוסף של מצבים הכוללים השמנת יתר (במיוחד השמנה בטנית), עמידות לאינסולין, לחץ דם גבוה, טריגליצרידים גבוהים ו-HDL נמוך. מחקר מקיף מצא שגורמי הסיכון המרכזיים ל-MASLD כוללים השמנה מרכזית, סוכרת מסוג 2, הפרעות שומנים ולחץ דם גבוה.
סוכרת מסוג 2: קיים קשר דו-כיווני בין סוכרת ל-MASLD. מחקר מעקב של 11 שנה הראה שאנשים עם MASLD ורמות אנזימי כבד מוגברות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת ותסמונת מטבולית.
השמנת יתר: במיוחד השמנה מרכזית מהווה גורם סיכון מרכזי. מחקר מצא קשר מובהק בין BMI, היקף מותניים ומדדים מטבוליים לדרגת השומן בכבד.
מסלול האבחון המומלץ: FIB-4 כשלב ראשון
הנחיות עדכניות מדגישות שימוש במסלול אבחון הדרגתי באמצעות FIB-4 – כלי פשוט וזמין המחושב על בסיס גיל, אנזימי כבד וספירת טסיות. מחקר הראה ש-FIB-4 יעיל לסינון ומעקב אחר שינויים בדלקת הכבד השומנית.
המסלול המומלץ:
FIB-4 מתחת ל-1.3: סיכון נמוך – מעקב בקהילה.
FIB-4 בין 1.3 ל-2.67: סיכון בינוני – המשך לבדיקת אלסטוגרפיה (FibroScan) או בדיקת ELF.
FIB-4 מעל 2.67: סיכון גבוה – שקלו הפניה להפטולוג. מחקר גדול מצא שמסלול דו-שלבי של FIB-4 ולאחר מכן ELF מפחית את מספר ההפניות המיותרות תוך שמירה על שיעור גילוי מקרים גבוה.
חשוב לדעת: אנזימי כבד (ALT ו-AST) אינם רגישים או ספציפיים מספיק ל-MASLD. מחקר מצא שכ-20% מהחולים עם כבד שומני מוכח מציגים רמות אנזימי כבד תקינות. לכן, אנזימים תקינים אינם שוללים את קיומ המחלה.
בדיקת אולטרסאונד רגילה של הבטן פחות רגישה לזיהוי סטאטוזיס לאורך כל הספקטרום ולכן אינה מומלצת ככלי סקר יחיד.
מה חשוב יותר לדעת: הסיכון הקרדיווסקולרי
נקודה קריטית שחשוב להדגיש: מחקר מצא שמחלות לב וכלי דם – ולא מחלות כבד – הן גורם התמותה המוביל אצל אנשים עם MASLD. זה אומר שטיפול בכבד שומני צריך לכלול גם התייחסות לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו לחץ דם גבוה, כולסטרול וסוכרת.
טיפול ומניעה: הכוח של שינוי אורח חיים
הטיפול המרכזי ב-MASLD הוא שינוי אורח החיים, הממוקד בירידה במשקל, שיפור התזונה והגברת הפעילות הגופנית. עד לאחרונה לא היו תרופות מאושרות, אך המצב השתנה.
ירידה במשקל: המפתח לשיפור
ירידה במשקל היא הגורם החשוב ביותר בטיפול. מחקר מצא שירידה במשקל של 10% או יותר יכולה לגרום להיפוך כמעט אוניברסלי של דלקת הכבד השומנית (MASH) ולשיפור בפיברוזיס. אולם גם ירידה צנועה של 5% מביאה יתרונות חשובים.
קיים קשר תלוי-מינון: ככל שהירידה במשקל גדולה יותר, כך הסיכון לפיברוזיס קטן יותר. מחקר מטה-אנליזה מצא שתערבויות ירידה במשקל קשורות לשיפור מובהק באנזימי כבד, בשומן בכבד ובציון פעילות MASLD.
מעניין במיוחד שמחקר הראה שגם אנשים לא שמנים יכולים להפיק תועלת: 67% מהחולים הלא שמנים השיגו הפוגה של MASLD לאחר תערבות אורח חיים, כאשר מחצית מהם השיגו זאת עם ירידה של רק 3-5% ממשקל הגוף.
הדיאטה הים-תיכונית: בחירה מועדפת
הדיאטה הים-תיכונית הוכחה כיעילה ביותר לטיפול בכבד שומני. מחקר מצא שדיאטה ים-תיכונית יכולה להפחית שומן בכבד גם ללא ירידה במשקל, והיא הדיאטה המומלצת ביותר ל-MASLD.
הדיאטה מאופיינת בצריכה מופחתת של פחמימות (במיוחד סוכרים ופחמימות מעובדות), צריכה מוגברת של שומנים חד-בלתי-רוויים ואומגה-3, דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות, שמן זית ודגים.
פעילות גופנית
פעילות גופנית סדירה חיונית. מחקרים מראים שגם התנהגות ישיבתית (כמו ישיבה ממושכת מול טלוויזיה) קשורה לבריאות מטבולית ו-MASLD. המלצה כללית: לפחות 150 דקות פעילות אירובית בעצימות בינונית בשבוע, בשילוב אימוני התנגדות.
טיפולים תרופתיים: פריצת דרך
בשנים 2024-2025 אושרו התרופות הראשונות לטיפול ב-MASH עם פיברוזיס בינוני-מתקדם (ללא צירוזיס):
Resmetirom (Rezdiffra): ב-14 במרץ 2024 ה-FDA אישר את resmetirom – התרופה הראשונה אי פעם ל-MASH. המדובר באגוניסט ל-THR-β המופעל בכבד ומפחית הצטברות שומן. האישור הוא מואץ, מבוסס על שיפור ב-MASH ופיברוזיס אצל חולים עם פיברוזיס F2-F3 ללא צירוזיס. התרופה ניתנת בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית. במחקר MAESTRO-NASH, 26-30% מהמטופלים השיגו היפוך MASH ללא החמרה בפיברוזיס, לעומת 10% בקבוצת הפלצבו.
Semaglutide 2.4mg (Wegovy): ב-15 באוגוסט 2025 ה-FDA העניק אישור מואץ ל-Wegovy לטיפול ב-MASH עם פיברוזיס בינוני-מתקדם. זהו ה-GLP-1 RA הראשון שאושר להתוויה זו. במחקר ESSENCE, 63% מהמטופלים השיגו היפוך MASH ללא החמרה בפיברוזיס, לעומת 34% בפלצבו. בנוסף, 37% הראו שיפור בפיברוזיס ללא החמרת MASH, לעומת 22% בפלצבו. המטופלים איבדו בממוצע 10.5% ממשקל הגוף.
חשוב להדגיש: תרופות אלו אינן "תרופת קסם" לסטאטוזיס פשוט. הן מיועדות למטופלים עם MASH ופיברוזיס בינוני-מתקדם (F2-F3) ללא צירוזיס. טיפול בגורמי סיכון (סוכרת, כולסטרול, לחץ דם) וירידה במשקל נשארים הבסיס לכל הספקטרום. זמינות ואישורים משתנים בין מדינות, ויש להתייעץ עם רופא לגבי התאמה אישית וזמינות מקומית.
בישראל, Wegovy מאושרת להשמנה (אישור מאי 2024), אך לגבי ההתוויה החדשה ל-MASH וסטטוס resmetirom – מומלץ להתייעץ עם הפטולוג.
מעקב ובדיקות תקופתיות
אנשים שאובחנו עם MASLD זקוקים למעקב סדיר. מחקר מצא שמעקב אחר חולים בסיכון גבוה (סוכרת, השמנה) באמצעות חישוב FIB-4 כל 1-2 שנים הוא עלות-יעיל.
מעקב מומלץ כולל: בדיקות דם (אנזימי כבד, פרופיל שומנים, סוכר), חישוב FIB-4, ובמקרים מסוימים בדיקות הדמיה או אלסטוגרפיה.
סימני אזהרה שדורשים פנייה מיידית: צהבת, נפיחות בבטן, דימום חריג, בלבול – אלו עשויים להצביע על התקדמות לשלבים מתקדמים.
הקשר למחלות נוספות
MASLD אינה מחלה מבודדת אלא חלק ממכלול. מחקרים מראים קשר הדוק לתסמונת מטבולית, סוכרת מסוג 2, מחלות לב, מחלות כליות כרוניות וסוגי סרטן מסוימים.
הטיפול ב-MASLD תורם לשיפור הבריאות הכללית והפחתת הסיכון למחלות כרוניות רבות.
טיפים מעשיים ליישום
יישום שינויים באורח החיים יכול להיעשות בהדרגה:
התחילו במטרות קטנות: הפחיתו משקאות ממותקים, הוסיפו ירקות לכל ארוחה, התחילו בהליכה יומית של 10-15 דקות. כאשר השגתם מטרות אלו, הגדילו בהדרגה את רמת הפעילות, הפחיתו מנות, והעדיפו מזון מלא.
שקלו להיעזר בתמיכה מקצועית – דיאטנית קלינית ופיזיותרפיסט יכולים לעזור לכם לבנות תכנית מותאמת אישית.
סיכום והמלצות
MASLD היא מחלה נפוצה (32% מהאוכלוסייה העולמית) שניתנת לטיפול ולעיתים להיפוך באמצעות שינויים באורח החיים. למרות שהיא לרוב אינה גורמת לתסמינים בשלבים המוקדמים, היא יכולה להתקדם למצבים חמורים אם לא מטפלים בה.
ההמלצות העיקריות:
ירידה הדרגתית במשקל (יעד 5-10%), מעבר לדיאטה ים-תיכונית, הפחתת סוכרים ופחמימות מעובדות, פעילות גופנית סדירה (150 דקות בשבוע), וחישוב FIB-4 תקופתי לחולים בסיכון.
למטופלים עם MASH ופיברוזיס בינוני-מתקדם: שקלו טיפול תרופתי (resmetirom או semaglutide) בהתייעצות עם הפטולוג, תמיד בשילוב עם שינוי אורח חיים.
חשוב לזכור: מחלות לב הן גורם התמותה המוביל ב-MASLD, לא מחלות כבד. לכן טיפול מקיף בגורמי סיכון קרדיווסקולריים חיוני.
המסע למצב בריאותי טוב יותר מתחיל בצעד אחד קטן. הצטברות של שינויים קטנים לאורך זמן יכולה להוביל לתוצאות משמעותיות. אם אתם שייכים לקבוצת סיכון או חשים בתסמינים – פנו לרופא המשפחה לבדיקה וייעוץ. זיהוי מוקדם וטיפול מתאים יכולים למנוע את התקדמות המחלה ולשמור על בריאות הכבד והבריאות הכללית לטווח ארוך.
רוצה תפריט מותאם אישית לירידה במשקל?
בינה תעזור לך לבנות תוכנית תזונה מותאמת אישית שתוביל לתוצאות!
התחילו לרדת במשקל עם בינה!
