מזה כמה עשורים הולכת הרפואה הסינית ותופסת מקום משמעותי לצד הרפואה המערבית שגם מעודדת את השימוש בה.
מה זו בעצם רפואה סינית שמשתרעת על פני יותר מ-3000 שנים וכמה מכם מכירים לעומק את ההסטוריה המפוארת שלה, עד לביסוס מקומה המכובד בחיים המודרניים?
זה סינית בשבילי
המאה העשרים ואחת מאופיינת בחידושים רבים בכל תחומי החיים. דווקא בעידן בו מצוינים פיתוחים וחידושים רפואיים רבים, הרפואה הסינית צוברת פופולריות רבה מאד.
כדי לסבר את האוזן, כרבע מאוכלוסיית ארצות הברית עושה שימוש בצמחי מרפא המבוססים על עקרונות הרפואה הסינית. גם מוסדות רפואיים רבים במערב משלבים בטיפוליהם טיפולים משלימים שמבוססים על הרפואה הסינית.
כדי להבין את עקרונות הרפואה הסינית והמשמעויות שלה, צריך ללכת "קצת" אחורה, כמה אלפי שנים, וללמוד את התהליך המופלא שעברה, ועוברת עד היום.
רבותי, ההסטוריה חוזרת
ראשית, מהי רפואה סינית? זוהי שיטת טיפול שמבוססת על פילוסופיה סינית שעיקרה הוא חמישה יסודות שאחראים על כל דבר שמתרחש ביקום. יסודות אלו, לפי התפיסה הסינית, משפיעים לא רק על "דברים" המצויים ביקום, אלא גם על גוף האדם.
חמשת היסודות הם אדמה, אש, מים, מתכת ועץ. לפי הפילוסופיה הסינית כל היסודות קשורים זה לזה ומתקשרים זה עם זה במגוון דרכים וכולם קשורים לרגש, צבע, טעם, לחות, עונות השנה ולאיברי גוף שונים.
ראשית דרכה של הרפואה הסינית מתחיל בפולחנים שמאניים. באותה תקופה, כשהאמונה העיקרית היתה שמקור המחלות מגיע מרוחות רעות ושדים, בוצעו טקסים רבים על ידי כוהנים או רופאי אליל במטרה להוציא את השד מגופו של האדם ולרפא אותו. הטקס כלל, בין היתר, שימוש בצמחים מסוגים שונים.
הספר הקדום ביותר שמציג תיאוריות מהרפואה הסינית נכתב ככל הנראה במאה הראשונה לספירה, "ספר הרפואה של הקיסר הצהוב", מימי שושלת צ'ין.
בספר מוצגות תיאוריות שהפכו למקובלות ברפואה הסינית, עם חמשת היסודות, תפיסות הין והיאנג, שיטות ריפוי באמצעות צמחי מרפא, ואפילו שיטות דיקור. בספר הצהוב כתובים גורמי מחלות שונות, שיטות הטיפול בכל אחת מהם והמלצות לשמירה על הבריאות תוך התאמה לטבע וליקום כולו והוא, כאמור, בין העתיקים בספרי הרפואה, בסין ובעולם כולו. חלקים מספר זה משמשים עד היום סטודנטים בסין, הלומדים את יסודות הרפואה הסינית.
מעט לאחר מכן הוציא רופא בשם ג'אנג ג'ונג ג'ין ספר בשם "דיונים בבעיות הנובעות מקור ומחלות שונות". התקופה היא תקופת שושלת האן והספר כולו עוסק בתיאור מחלות שונות שמקורן קור, כיצד הן מתפתחות בגוף וכיצד לטפל בהן.
הטיפול בספר מתאר שיטות הכוללות, בין היתר צמחי מרפא ודיקור. הספר מכיל יותר ממאה פורמולות מבוססות צמחי מרפא ועד היום נשען חלק מייצור הפורמולות על ספר זה.
נעבור לתקופת שושלת סונג, כמה מאות שנים קדימה. בתקופה זו התמקצעה שיטת הדיקור ולאחר מכן, בתקופת שושלת מינג, התחילו לבצע הבדלה בין טיפול במחלות קור לבין טיפול במחלות "חמות", למשל קדחת או מגיפה, מה שקרוי היום "מחלה מדבקת".
השוני המהותי היה שימוש בצמחי מרפא בעלי תכונות מקררות למחלות שהיו בהם סימפטומים של חום וזיהום, לעומת צמחי מרפא עם תכונות מחממות למחלות הנחשבות "קרות".
במהלך ההסטוריה של הרפואה הסינית נחלקו קטגוריות הריפוי וההתמחויות השונות באימפריה הסינית:
- שושלת זיו: זמן משוער: כ- 221 עד 1028 לפי הספירה. בתקופה זו שושלת זיו היתה הראשונה לארגן את הרפואה הקלינית לפי קטגוריות שונות. בתקופה זו התפתח הצ'י קונג שהמרפאים הסינים החלו ליישם בטיפולים, ביניהם גם פילוסופים מפורסמים שאימצו את השיטה, כמו קונפוציוס וזואנגזי.
- שושלת ווי: זמן משוער: 386-533 לספירה. בתקופה זו החלה החלוקה לארבע קטגוריות עיקריות: פנימית, חיצונית, דרמטולוגיה וטיפול אנטי דלקתי. שיטות הטיפול כללו דיקור, מוקסה, עיסוי רקמות, ודמונולוגיה.
- שושלת טאנג: זמן משוער- 618-907 לספירה. בזמן זה התמקדו דרכי הטיפול והשיטות הרפואיות בארבע קטגוריות: רפואה, שכללה תזונה והרבולוגיה (תורת הצמחים), דיקור, עיסוי (ועיסוי רקמות עמוק) ומוקסה. באותה תקופה היו גם פופולריים לחשים וקמעות שונים.
- שושלת סונג: זמן משוער: 960-1279 לספירה. בתקופה זו התמקדו השיטות הרפואיות בתשע קטגוריות: רפואה פנימית, פציעות מלחמה, רפואת ילדים, אופטומולוגיה, שברים, מחלות נפש, מחלות פה, גרון ושיניים, וכיבים ומורסות. הטיפול התמקד בדיקור ומוקסה.
- שושלת יואן: זמן משוער: 1279-1368 לספירה. בתקופה זו כבר נחלקו הקטגוריות הרפואיות ל- 10 תחומים: רפואה פנימית, אורטופדיה, פציעות מלחמה, מחלות שיניים ופה, מחלות אף אוזן וגרון, רפואת ילדים, יולדות, מחלות נפש, אופטומולוגיה, מחלות כלליות. גם בתקופה זו שיטות הטיפול העיקריות כללו דיקור, מוקסה, צמחי מרפא, לחשים, תפילות וקמיעות.
- שושלת מינג: זמן משוער: 1368-1644 לספירה. בתקופה זו נוספו קטגוריות רפואיות נוספות וכללו: רפואה פנימית, אורטופדיה, אופטומולוגיה, כיבים, רפואת ילדים, רפואת נשים, יולדות, מחלות קדחת ומגיפה, מחלות פה ושיניים, אורטופדיה, פציעות מלחמה, ומחלות אף וגרון. שיטות הטיפול כללו עיסוי ועיסוי רקמות עמוק, דיקור, מוקסה, צמחי מרפא, תפילות ולחשים.
- שושלת קינג: זמן משוער: 1644-1911 לספירה. בתקופה זו נחלקו הקטגוריות הרפואיות לכ – 8 נושאים עיקריים: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת נשים, מחלות קדחת ומגיפה, מחלות שיניים וגרון, מחלות פה, אופטומולוגיה ואורטופדיה. שיטות הטיפול התמקדו, כמו בשושלות הקודמות, בדיקור מוקסה וצמחי מרפא.
- הרפובליקה הסינית: 1949 ועד ימינו. בסין המודרנית, מאז עליית הקומוניזם, נחלקו הקטגוריות הרפואיות לשתי מגמות עיקריות: רפואה סינית מסורתית ורפואה מערבית.
רפואה סינית מסורתית כוללת ארבע קטגוריות טיפוליות:
- דיקור: באמצעות מחטים, מוקסה, מגנט והקזת דם
- תזונה והרבולוגיה: תה, מרקים, חליטות, יינות, שמנים, משחות, אבקות וכדורים, המבוססים על צמחי מרפא וכן, חינוך תזונתי למזונות ייעודיים לריפוי.
- עיסוי: טיפול בנקודות בגוף באמצעות עיסוי ולחיצות, עיסוי רקמות עמוק, טיפול בגירוד.
- רפואת צ'י קונג: טיפול בערוצי הצ'י, מדיטציות ותרגילי נשימה, עיסוי צ'י קונג, תרפיה בקול.
- רפואה מערבית: מערכת רפואה שכוללת קטגוריות רבות, ביניהן, רפואה פנימית, אונקולוגיה, אורטופדיה, רפואת נשים, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גריאטריה ועוד.
מפגש בין מזרח ומערב
בתחילת דרכה של סין הקומוניסטית סבלה המדינה ממחסור ברופאים מערביים. לצורך כך גויסו רופאים סיניים מסורתיים. זו כנראה היתה תחילתו של המפגש בין הרפואה המערבית לסינית, למרות שבשנות החמישים של המאה העשרים הותקף בחריפות משרד הבריאות הסיני על יחסו המגביל לרפואה הסינית.
הסיבה לכך היתה מאו טסה טונג, מנהיג סין, שזלזל ברפואה הסינית העתיקה, לא האמין בשיטות הטיפול ודרש לאחד את הרפואה הסינית עם זו המערבית.
ובל זאת, מתי התחילה הרפואה המערבית העולמית להתעניין ברפואה הסינית העתיקה? יהיו שיאמרו שזה קרה אחרי ביקורו של הנרי קיסינג'ר, נשיא ארה"ב בסין, בשנת 1978. אחד העתונאים שליווה את המשלחת חש ברע, אושפז בבית החולים וקיבל טיפול שכלל גם דיקור סיני והבערת עשבים.
החוקרים החלו להסתקרן ולהתחיל לחקור את עקרונות הרפואה הסינית, את תכונות צמחי המרפא ואת מאפייני הדיקור.
תוצאות המחקרים הן בחלקן שנויות במחלוקת, אולם אפילו גדולי הרופאים והמדענים שנוכחו לגלות מקרים של הקלה בתסמינים מחלות שונות והקלה ממשית בעקבות טיפול סיני משולב, שכלל דיקור, צמחי מרפא והנחיות תזונתיות, לא יכלו יותר להתעלם מהתוצאות בשטח. אחת מאבני הדרך המשמעותיות של הרפואה הסינית היתה בשנת 2015, אז זכתה טו יויו הסינית בפרס נובל לרפואה, בזכות התרופה שפיתחה נגד מחלת המלריה, ואשר הופקה מצמח שהשימוש בו שכיח ברפואה הסינית.
מדענים רבים מתקשים לקבל עובדות שאינן נשענות על תיאוריות מדעיות אלא יש בה סממנים שהם יותר רוחניים. אולם העולם הולך ומתקרב בצעדי ענק דווקא לפתרונות הטבעיים יותר, לטיפולים שיש בהם הגיון באופן השיטה ובעיקר, ביחס של הרפואה הסינית אל האדם כשלם, כמכלול של תכונות ומאפיינים, שמתקשרים זה עם זה, כמו החיבור של הגוף והנפש.
בשל ההתייחסות הזו, הרפואה הסינית בודקת את הגורמים למחלות ולא רק את הסימפטום, ומציעה, בנוסף לטיפולים מקלים, גם דרכים יעילות למיגור הגורם כליל ולחיזוק כללי של המערכת החיסונית.
וכך, עד לימינו אנו, עם ההתקרבות הטבעית של האנשים לאורח חיים בריא יותר, טבעי יותר והנסיון לרפא את כל האספקטים ממנו מורכב גוף האדם, תופסת הרפואה הסינית מקום של כבוד בתודעה הציבורית, וגם הרפואה המערבית עושה בה שימוש, לרוב כטיפול משלים אבל היחס לטיפול זה הוא רציני ומכבד.
המוניטין של הרפואה הסינית הולך ועולה, היא נהנית ממעמד של טיפול שנחשב היום לאמין ויעיל ביותר מבין שאר ענפי ברפואה האלטרנטיבית, וגופי בריאות ממלכתיים, למשל קופות החולים בארץ ומערכת הבריאות בבריטניה, אפילו מסבסדים לחברי הקופות את הטיפולים שמסופקים במסגרת קופות החולים המערביות.
עם תוצאות לא מתווכחים
יהיה נכון לומר שעקרונות הרפואה הסינית אינם מדעיים במובן שהרפואה המערבית מתייחסת למדע. יחד עם הנאמר, גם ברפואה המערבית מחפשים היום תשובות לטיפולים מורכבים דווקא במקומות שלא חיפשו בהם תשובות בעבר.
למשל, מחקר צמחים ומה הם מכילים, וכיצד אפשר להפיק מהם תועלת. טיפול באמצעות דיקור, מה הוא עושה ומדוע הוא מביא להקלה כל כך משמעותית אצל המטופל, וכדומה.
שנות חייה הארוכות של הרפואה הסינית דורשת מהמטפל היכרות מעמיקה עם כל האספקטים ממנה מורכבת הרפואה הסינית. המטפלים הסיניים נדרשים להכיר מגוון רחב מאד של תרופות סיניות, שמספרו קרוב לעשרת אלפים. לא די להכיר אותן, צריך לדעת גם וכיצד להשתמש בהן, מתי, ובאיזה מינון.
למרות שבסוף המאה ה- 19 החלה להיות הפרדה בין הרפואה הסינית והקונבנציונלית, היום ניכר בהתקרבות הרפואה המערבית לזו הסינית, לאחר ששיטות האבחון והטיפול שלה נמצאו יעילות, כטיפול מונע ובריפוי מחלות שונות.
מאיה נאור, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית, מומחית לטיפול טבעי במערכת העיכול. מטפלת ברפואה סינית במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
לאתר של מאיה: www.mayanaor.co.il
