דלקת התוספתן (אפנדיציט) עשויה להיות מצב מסוכן הדורש טיפול רפואי מיידי. היא מצב רפואי כואב, שבמסגרתו התוספתן הופך מודלק ומתמלא במוגלה, נוזל המורכב מתאים מתים שלעתים קרובות מהווה תוצאה של דלקת. דלקת התוספתן היא הגורם המרכזי לניתוחי חירום בבטן בארצות הברית, על פי המכונים הלאומיים לבריאות (NIH).
התוספתן הוא כיס קטן, בצורת אצבע, המחובר למעי הגס בצד הימני התחתון של הבטן. לא לחלוטין ברור מה תפקידו של התוספתן בגוף, אך מחקרים מסויימים מציעים כי הוא אינו איבר חסר תועלת, כפי שנתפס בעבר.
אף כי אנשים מסוגלים לחיות חיים רגילים לחלוטין בלי התוספתן שלהם, דלקת באיבר הבטן הזה עשויה להיות מצב רציני ומסוכן מאוד. אם לא תטופל בהקדם, דלקת התוספתן עשויה לגרום לתוספתן להתפוצץ, ובכך להפיץ את הדלקת בכל הבטן.
כאשר אנשים דנים בדלקת התוספתן, הם בדרך כלל מתייחסים לדלקת תוספתן אקוטית, שאחד מתסמיניה הוא כאב בטן חד המתפשט במהירות ומחמיר תוך מספר שעות.
עם זאת, במקרים מסויימים, אנשים עשויים לפתח דלקת תוספתן כרונית, הגורמת לכאב בטן מתון וחוזר, השוכך בעצמו – המטופלים האלו לא באמת מבינים שהם סובלים מדלקת התוספתן, עד שמגיעה אפיזודה אקוטית.
שכיחות וגורמי סיכון של דלקת התוספתן
דלקת תוספתן אקוטית משפיעה כעת על כ-9 מתוך 10,000 אנשים בכל שנה בארצות הברית (כ-300,000 אנשים בכל שנה) – השכיחות הזו גבוהה הרבה יותר משהייתה לפני 20 שנה, על פי דו"ח מ-2012 שהתפרסם ב-Journal of Surgical Research.
אנשים בכל גיל עשויים לסבול מהתסמונת הזו, אף כי דלקת תוספתן נפוצה במיוחד בקרב ילדים ובני נוער בין הגילאים 10-19, על פי הדו"ח מ-2012.
היא משפיעה על גברים לעתים קרובות יותר מאשר על נשים, אך המדענים טרם זיהו מדוע זה המקרה.
דלקת התוספתן נפוצה יותר בקרב חברות מערביות, והיא עשויה להיות נפוצה יותר באיזורים מתועשים ועירוניים, בהשוואה לקהילות כפריות. "התזונה המערבית" הטיפוסית, הדלה בסיבים ועשירה בפחמימות, היא ככל הנראה הגורם לדפוס זה.
כמו כן, נראה כי היסטוריה משפחתית של דלקת התוספתן מגבירה את הסיכון לחלות בתסמונת זו, עבור ילדים כמו גם מבוגרים.
המכונים הלאומיים לבריאות מעריכים כי כמעט 400 אנשים מתים בארצות הברית בכל שנה כתוצאה מדלקת התוספתן.
גורמים לדלקת התוספתן
לא תמיד ברור מה גורם לדלקת התוספתן, אך לעתים קרובות, התסמונת מהווה תוצאה של אחד משני גורמים: זיהום במערכת העיכול שהתפשט לתוספתן, או מכשול החוסם את פתח התוספתן.
במקרה השני, קיימים מספר מקורות שונים למחסום זה. אלו כוללים:
- רקמת לימפה נפוחה על קיר התוספתן
- צואה קשיחה, טפילים או גידולים
- גירויים וכיבים במערכת העיכול
- פציעה או טראומה בבטן
- חפצים זרים, כגון סיכות או כדורי אקדח
כאשר התוספתן של האדם הופך מודלק או חסום, החיידקים בתוך האיבר מתרבים במהירות. ההשתלטות החיידקית הזו גורמת לתוספתן להפוך מודלק ולהתמלא במוגלה.
תסמיני דלקת התוספתן
כאשר דלקת התוספתן מופיעה, אנשים בדרך כלל מרגישים כאב חד המתחיל סביב הטבור, ומתפשט לאיטו לבטן התחתונה הנמוכה.
הכאב מחמיר לאורך מספר שעות, ועשוי להחמיר במהלך תנועה, נשימות עמוקות, שיעולים ועיטושים. תסמינים אחרים של דלקת התוספתן עשויים להופיע, כגון:
- בחילה
- הקאות
- עצירות או שלשול
- חוסר יכולת להעביר גז
- אובדן תיאבון
- נפיחות בבטן
- חום
אבחון דלקת התוספתן
כיוון שתסמיני דלקת התוספתן דומים מאוד לתסמונות אחרות, לרבות מחלת קרוהן, דלקות בדרכי השתן, תסמונות גניקולוגיות ודלקת הקיבה, אבחון של דלקת התוספתן אינו פשוט.
לאחר ששמעו את ההיסטוריה הרפואית של החולה ועל דפוס התסמינים העכשווי, הרופאים עשויים להשתמש במספר בדיקות שיסייעו להם לאבחן את דלקת התוספתן.
הם עשויים:
- לבצע בדיקה בטנית על מנת להעריך את הכאב ולזהות את הדלקת
- לערוך בדיקת דם על מנת לקבוע את ספירת תאי הדם הלבנים, העשויה לרמוז על דלקת
- להזמין בדיקת שתן על מנת לשלול דלקות בדרכי השתן ואבנים בכליות
- לבצע בדיקה גניקולוגית, בקרב נשים
- להשתמש בבדיקות הדמיה, לרבות סריקות CT, צילומי רנטגן של הבטן, אולטרה-סאונד או MRI על מנת לאשר את אבחנת דלקת התוספתן או לזהות גורמים אחרים לכאב הבטן
טיפול בדלקת התוספתן
במקרים נדירים, הרופאים יטפלו בדלקת התוספתן באמצעות אנטיביוטיקה, אך מדובר רק במקרים שבהם הדלקת מתונה מאוד.
לעתים קרובות, דלקת התוספתן נחשבת למקרה חירום רפואי, והרופאים יטפלו בתסמונת באמצעות ניתוח כריתת תוספתן.
המנתחים יסירו את התוספתן באמצעות אחת משתי שיטות: ניתוח פתוח או לפרוסקופי.
כריתת תוספתן פתוחה תדרוש חתך יחיד באיזור התוספתן (האיזור הימני הנמוך של הבטן). מאידך גיסא, במהלך ניתוח לפרוסקופי, המנתחים יכניסו כלי ניתוח מיוחדים למספר חתכים קטנים – נתפס כי האופציה הזו גוררת פחות סיבוכים ודורשת זמן החלמה קצר יותר.
אם התוספתן של האדם לא יטופל בזמן, הוא עשוי להתפוצץ ולהפיץ את הדלקת ברחבי הבטן, ולכן להוביל לתסמונת מסוכנת המכונה דלקת הצפק (הציפוי הפנימי של המעי).
במקרים אחרים, עשויות להתפתח מורסות על התוספתן המפוצץ. בשני המקרים, המנתחים בדרך כלל ינקזו את הבטן או את הצטברות המוגלה ויטפלו בדלקת באמצעות אנטיביוטיקה לפני שיסירו את התוספתן.
