ויטיליגו (Vitiligo) הוא מצב בריאותי שבו המלנוציטים – התאים שיוצרים את פיגמנט העור – נהרסים. כתמים לבנים הם הסימן הברור ביותר לויטיליגו, אם כי יש סימפטומים רבים אחרים שיש להיזהר מהם.
למרות שויטיליגו היא לא מחלה נפוצה, היא עדיין משפיעה על 2 אחוזים מכלל האוכלוסייה העולמית.
ויטיליגו מתרחשת בדרך כלל על הידיים, הצוואר והפנים, מה שגורם לשינוי טראומטי ודראסטי בהופעתו של האדם. ויטיליגו עשויה להשפיע על ריריות הקרום, כגון האף, הפה, הרשתית, ואברי המין.
הכתמים עשויים להופיע על אזורים שיש בהם צמיחת שיער ולהפוך את צבע השיער ללבן או אפור בהיר.
אם אתם נתקלים בכתמים גדולים לבנים על כל חלק בגוף שלכם, רוב הסיכויים שאתם סובלים מויטיליגו.
הנה הסוגים, הגורמים, הסימפטומים והטיפול (כולל תרופות טבעיות) שחשוב להכיר:
מה זה ויטיליגו?
ויטיליגו היא הפרעת פיגמנטציה של העור, המאופיינת על ידי הרס התאים המסייעים במתן צבע של אזור העין, השיער והעור.
התוצאה היא בדרך כלל כתמים גדולים בצבע לבן הדומה לכוויות שמש חמורות שבו העור מתחיל לקלף.
ויטיליגו רגיש לצילומים ואינו מזהם או מדבק, אך ייתכן שיש לו סמנים גנטיים או תורשתיים.
ברוב המקרים, ויטיליגו משפיע על האזורים הגלויים, כגון הצוואר, הפנים, המרפקים, הידיים, הרגליים והברכיים. עם זאת, ויטיליגו יכול להתרחש בכל שטח של הגוף.
קשה לדעת עד כמה הכתמים יתפשטו ובאיזה שטח של הגוף המחלה תשפיע. ייתכן שיחלפו מספר שבועות עד שתבחינו בכתמים גלויים, אך ברוב המקרים הכתמים בגודל בינוני יישארו יציבים למשך מספר חודשים או אפילו שנים.
האזורים שנפגעו על ידי ויטיליגו יהיו רגישים יותר לאור השמש ומקורות אחרים של אור חם כמו מיטות שיזוף.
מהם הסוגים של מחלת הויטיליגו?
ישנם שלושה סוגים מוכחים מדעית של מחלת הויטיליגו:
- ויטיליגו מקומי: סוג זה מאופיין על ידי כתמים לבנים שנוצרים בחלק אחד או יותר של הגוף. ויטיליגו מקומי מתקדם ומתחיל להתפשט עוד ועוד במשך זמן קצר. אם מטפלים בו מוקדם ובזמן, הכתמים עשויים להפסיק להתקדם ואף להתחיל להיעלם.
- ויטיליגו מקטעי: סוג זה בדרך כלל מופיע אצל ילדים צעירים. הכתמים הגדולים והלבנים מתרחשים בצד אחד או באזור מסוים בגוף ולא מתפשטים.
- ויטיליגו לא-מקטעי: סוג זה מאופיין על ידי התקדמות של כתמים לבנים סימטריים על כמה אזורים שונים של הגוף משני הצדדים אותו באותו הזמן.
לכל סוג של ויטיליגו יש סימפטומים וגורמים שונים, אבל באופן כללי, הם דומים מאוד ודורשים טיפול ייחודי.
ישנם גם כמה סוגים אחרים של ויטיליגו לא-מקטעי שנוטים להשפיע על אזורים מסוימים של הגוף. לדוגמה, ויטיליגו שמשפיעה על הפנים והגפיים מופיעה על הבהונות ואצבעות, מתקדמת במוקד באזור דיסקרטי, ויטיליגו אוניברסלית שמאופיינת על ידי דה-פיגמנטציה של הגוף כולו, וויטיליגו בקרום הרירית מתרחשת בעיקר סביב השפתיים וכמו כן בקרום הרירית.
מה הם הגורמים העיקריים של מחלת הויטיליגו?
על פי המכון הלאומי של דלקת פרקים, מחלות שרירים שלד ועור (NIAMS), אין סיבות מדויקות של הפרעת העור הזו.
מדענים ערכו מספר מחקרים והגיעו למסקנה כי ויטיליגו עשוי להיות תגובה אוטואימונית מהירה שבו הגוף מתחיל לתקוף את עצמו.
כאשר תגובה זו מתרחשת, הגוף הורס בהדרגה את המלנוציטים שלו, מאבד את הפיגמנט שבאזור הפגוע.
חוקרים אחרים מאמינים כי ויטיליגו היא מחלה תורשתית. מהמחקרים עולה כי ליותר מ-30% מהילדים והמבוגרים הסובלים מויטיליגו יש לפחות בן משפחה אחד שסובל מהפרעת עור זו.
ישנם גורמים נוספים אשר עשויים לתרום להתפתחות ויטיליגו.
להלן הגורמים להפרעת העור- ויטיליגו:
- מחלות אוטואימוניות כמו מחלת אדיסון, יתר פעילות של בלוטת התריס, אלופציה אראטה, וכו';
- וירוסים ומערכת חיסונית חלשה;
- תורשה;
- סיבה עצבית;
- חשיפה או אלרגיה לכימיקלים שונים;
- כתמי שמש חמורים;
- חתכים קריטיים;
- אירועים מלחיצים או מפחידים;
- חוסר איזון דרסטי של סטרס חמצוני גנטי;
- מחלה גנטית כמו אנמיה ממאירה.
ויטיליגו יכול להופיע בכל גיל, אם כי מדענים מניחים כי לגילאי 20 פלוס יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה.
המחלה מופיעה אצל שני המינים באופן שווה ועל כל הגזעים, אבל זה יותר גלוי אצל אנשים עם עור כהה.
מאחר שהמחלה אינה מדבקת, לא ניתן להידבק מחבר, ילד, או קרוב משפחה שיש לו כל סוג של ויטיליגו.
מהם התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת הויטיליגו?
המראה של כתמים לבנים שטוחים או כתמים על העור הוא הסימפטום העיקרי של כל סוג של ויטיליגו.
האזור של הגוף שנחשף לשמש לעתים קרובות יותר מאחרים הוא בדרך כלל הראשון לקבל כתם לבן.
ויטיליגו מתחיל עם נקודה פשוטה, שמורגשת בקלות, שנראית קצת חיוורת בהתחלה יותר מאשר של צבע העור בשאר האזור סביבה. אם לא מטפלים בנקודה, לאורך זמן המקום נהיה חיוור יותר ויותר ולבסוף הופך לבן.
לכתמים לבנים יש צורה לא סדירה והקצוות עלולות לקבל קצת גוון אדום, לעתים קרובות כתוצאה מגירוד באזור.
למרות שויטיליגו אינו גורם לכל כאב, אי נוחות, נפיחות, גירוי או יובש, עדיין חשוב להתחיל לטפל במצב מוקדם. אחרת, סיבוכים יכולים להתרחש.
ההתפתחות של ויטיליגו יכולה להשתנות מאדם לאדם. בעוד שאצל חלק מהאנשים עשויים להופיע רק כמה כתמים לבנים שאינם מתקדמים, אצל אחרים יכולים להופיע הכתמים הלבנים הענקיים שמתחברים אחד למשנהו, שמשפיעים ונראים על אזורים נרחבים של העור.
תסמינים נוספים שיכולים להיגרם כתוצאה מהמחלה:
- אובדן צבע ברשתית אחת או שתיים או בממברנות הריריות;
- גבות, ריסים או זקן בצבע אפור או לבן;
- שיעור אפור בגיל מוקדם או הלבנה של הקרקפת.
מה הסיבוכים האפשריים במחלת הויטיליגו?
ויטיליגו אינו מעורר כל מחלה אחרת, אולם לאנשים הסובלים מהפרעה זו יש סיכון גבוה יותר לחוות:
- אובדן שמיעה
- כוויות שמש כואבות
- איבוד שיער
- שינויים בהפקת דמעות
- בעיות ראייה
לאנשים עם ויטיליגו יש גם סיכון מוגבר לפתח עוד הפרעה אוטואימונית, כולל מחלת אדיסון, בעיות בבלוטת התריס, מחלת השימוטו, אנמיה ממאירה, או סוכרת מסוג 1.
אין סיבה מוכחת מדעית מדוע זה קורה, אבל חוקרים רבים מציעים שזה בגלל מערכת חיסונית חלשה בקרב הסובלים מויטיליגו.
כיצד מאבחנים את מחלת הויטיליגו?
הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, ישאל על בני משפחתך שהיו להם או יש להם ויטיליגו, ויבדוק דגימת עור כדי לקבוע אבחנה.
הוא עשוי גם לבקש דיווחים של שלפוחיות או כוויות שמש, אם אתה זוכר מתי ואיפה הם הופיעו.
על פי המכון הלאומי של דלקת פרקים, מחלות שרירים שלד ועור, נזקי שמש גורמים לויטיליגו אצל אנשים מסוימים.
ייתכן שצריך לעשות בדיקת ביופסיה לעור שיעזור לחשוף את נוכחות או היעדר הפיגמנט. ביופסיה של העור היא בדרך כלל הדרך היעילה ביותר לאבחון הנכון של הפרעות העור, כולל ויטיליגו.
ייתכן שגם ביצוע סדרה של בדיקות דם תעזור לגלות מה מצב תפקוד בלוטת התריס ומהם רמות הוויטמין B12 בגוף. מחסור של ויטמין זה או פעילות יתר של בלוטת התריס קשורה לעיתים קרובות לויטיליגו.
על פי הבדיקות הכלליות והבדיקות של העור, הרופא יוצר תוכנית טיפול מיוחדת עבורך.
איך מטפלים במחלת הויטיליגו?
מכיוון שויטיליגו הוא שפיר ולא כואב, אין צורך לקחת משככי כאבים או אנטיביוטיקה קשה.
הטיפול הוא בדרך כלל עוסק בשחזור פיגמנט לעור, בעיקר באמצעות שיטות קוסמטיים.
הטיפול במחלה לוקח זמן רב על מנת לרפא אותה ולא ניתן לראות תוצאות חיוביות רק אחרי כמה שבועות או חודשים.
הדרכים הנפוצות ביותר לטיפול בויטיליגו הן:
1.רה-פיגמנטציה
טיפול באור אולטרה סגול משמש לעתים קרובות לשחזור הפיגמנט אצל החולים בויטיליגו.
זה כרוך בצריכת פסוראלן, תרופה שהופכת את העור להיות רגיש יותר לטיפול באור.
התרופה זמינה בצורות אוראליות ומקומיות ויש לה תופעות לוואי מועטות.
השילוב של קרני האולטרה הסגול ופסוראלן הוא חלק מטיפול PUVA המסייע בהחשכה של החלקים הבהירים של העור.
בעת נטילת פסוראלן, חשוב להשתמש בקרם הגנה כדי להגן על שאר חלקי הגוף שלך, כי העור שלך הופך להיות רגיש יותר לקרני אולטרה סגולה.
הרופא שלך יכול לרשום כמה טיפולי PUVA בשבוע.
2.דה-פיגמנטציה
אם רה-פיגמנטציה לא עובד, דה-פיגמנטציה של שאר אזורי העור של הגוף יכול להיות דרך טיפול.
דה-פיגמנטציה לא מומלץ לאנשים עם רק כמה כתמים לבנים. טיפול זה אידיאלי עבור אלה עם הסימפטומים של ויטיליגו מסובך יותר שהכתמים מופיעים על מחצית מהגוף.
טיפול זה מסייע להתאים את האזורים שנפגעו על ידי ויטיליגו לעור פיגמנט רגיל.
מונובנזון היא בדרך כלל התרופה שנותנים לחולים שעברו דה-פיגמנטציה. התרופה היא מקומית ושמים אותה על העור כדי להבהיר את האזורים בעלי הפיגמנט.
לתרופה מונובנזון יש יכולת חזקה של הלבנת העור, אפילו של מי שפשוט נוגע בה, עליך להימנע ממגע עור אל העור במשך 2 עד 3 שעות לאחר הטיפול.
תכשירי שיזוף (ללא שימוש בשמש) נחשבים לדרך לא פולשנית להתמודד עם ויטיליגו.
שיזוף אינו מסייע בשחזור אובדן הפיגמנט. הם פשוט עושים את ההבדל בין צבע העור שעבר דה-פיגמנטציה וצבע העור הנורמלי לבולט יותר. חובה להשתמש בקרם הגנה עם UVB ו-UVA.
3.אימונותרפיה
תרופות אימונותרפיות יכולות לעזור לטפל בכמה תסמיני ויטיליגו.
תרופות אימונותרפיות הן משחות עם מרכיב פעיל הנקרא פימקרולימוס או טקרולימוס.
אנשים עם חלקים קטנים של אובדן פיגמנט על הצוואר או הפנים משתמשים בתרופות אימונותרפיות.
4.סטרואידים
כאשר מדובר בטיפול בויטיליגו, תרופות מקומיות נחשבות ליעילות ביותר ברה-פיגמנטציה של הכתמים הלבנים. אבל לא כל הטיפולים המקומיים יכולים לעבוד עבור כולם, במיוחד לילדים.
תרופות סטרואידים מקומיים טובים להתמודדות עם ויטיליגו אצל מבוגרים וילדים כאחד. אך, לפני שרואים תוצאות חיוביות, צריך להשתמש בסטרואידים מדי יום במשך 2 עד 3 חודשים.
חשוב להיזהר עם משחות הסטרואידים ולא להשתמש בכלל ללא התייעצות עם הרופא דבר ראשון. קרמים אלה ידועים בתופעות הלוואי שלהם, כגון פסים של צבע על העור או דילול של העור.
5.כירורגיה
ניתוח נעשה רק במקרים חמורים, רק לאחר כמה שנים של טיפול אינטנסיבי, ובמצב שבו ניתוח הוא חיוני כדי לשחזר את גוון העור לבריא.
הניתוח כולל הצבת עור בריא באזורים שנפגעו על ידי ויטיליגו. ניתוח הוא טיפול יקר ויכול להשאיר צלקות על הגוף.
האם יש טיפולים טבעיים?
יש באמת דרכים רבות לטפל בויטיליגו באופן טבעי, אבל זה לא אומר שאפשר לדלג על ביקור אצל הרופא.
לפני השימוש בשיטות אלה, חשוב קודם לדבר עם ספק שירותי הבריאות שלכם.
1.דיקור העור
אחד הטיפולים הטבעיים הטובים ביותר המשמשים לטיפול בוויטיליגו הוא דיקור העור.
חולים רבים פונים לדיקור כאשר טיפולים אחרים נכשלים. דיקור מסייע ברה-פיגמנטציה של אזורים של העור שהושפע מהויטיליגו.
בנוסף, הדיקור מגרה את ייצור הקולגן ומפחית צלקות ומתיחות. החיסרון הוא סיכון גבוה לזיהום.
2.אלוורה
אלוורה משמשת כמשחה במשך עשרות שנים לטיפול במצבים שונים של העור, כולל ויטיליגו.
היא שומרת על תגובה בריאה של מערכת החיסון והיא טעונה בוויטמינים חיוניים נוגדי חמצון: A , B12, C וחומצה פולית, אשר מסייעים להילחם בתסמינים של מחלת הויטיליגו.
סידן, נחושת, אבץ, כרום, ומינרלים אחרים המצויים באלוורה עשויים לעזור להגביר את הרה-פיגמנטציה של העור. באלוורה משתמשים באופן מקומי, אבל חשוב לוודא שאתה לא אלרגי לאלוורה.
ניתן גם לשלב מלפפון, אלוורה, ויוגורט לא ממותק בשביל להכין שייק ריפוי.
3.שינויים בדיאטה
מה שאתם מכניסים לגופכם משחק תפקיד משמעותי במהירות ההתקדמות של מחלת הויטיליגו.
חשוב להימנע ממזון מעובד, משקאות מוגזים, ענבים, חמוצים, עגבניות, בשר, דגים, פירות הדר, אלכוהול, מיצי פירות, דומדמניות, רימונים ומזונות המכילים ממתיקים מלאכותיים.
במקום, חשוב לשלב בתזונה פטריות, אספרגוס, שוקולד מריר, שקדים, עדשים, שמרים תזונתיים, גבינת קוטג', חומוס, תמרים, תאנים, צנוניות, גזר, סלק, ועלים ירוקים כמו תרד, כרוב-על, נבטים, כרוב ניצנים וסלק עלים.
את מחלת הויטיליגו מקשרים להפרעות נפשיות לעתים קרובות יותר מאשר להפרעות פיזיות. אנשים עם ויטיליגו נוטים להידחק ממעגלים חברתיים, להיכנס לחרדה ולדיכאון. לכן, מלבד טיפולים שונים, חשוב לשמור על הבריאות של הנפש.
