אפתות חוזרות הם מצב רפואי בפני עצמו הנקרא Recurrent aphthous stomatitis (RAS). מצב זה מאופיין בהופעה חוזרת של כיבים קטנים וכואבים בפה.
המצב משפיע על 5% עד 25% מהאוכלוסייה, אפתות חוזרות יכולות להופיע בכל גיל, אם כי לעתים קרובות מבחינים בו לראשונה בילדות או בגיל ההתבגרות. למרות שכיחותם, הגורם לאפתות חוזרות לא לגמרי ברור, דבר המקשה על מניעה וטיפול. במאמר זה ננסה להבין מה אפשר לעשות. גללו למטה כדי לקרוא.
הסוגים השונים של אפתות חוזרות
ישנן שלוש צורות של אפתות חוזרות, המסווגות על פי גודל ומספר הכיבים:
- כיבים קלים: הצורה השכיחה ביותר, המאופיינת בכיבים קטנים (קוטר של פחות מ-1 ס"מ) הנרפאים תוך שבועיים ללא צלקות.
- אפטות מז'וריות: פחות שכיחות, ומייצרות כיבים גדולים ועמוקים יותר שלוקח להן שבועות או אפילו חודשים להחלים, ולעיתים אף משאירים צלקות.
- כיבים הרפטיים: הצורה הפחות נפוצה, דומים לנגעי הרפס סימפלקס, ומאופינים במקבצים קטנים של כיבים זעירים רבים. למרות השם, כיבים הרפטיים אינם נגרמים על ידי נגיף ההרפס.
הסימנים של אפתות חוזרות
התסמינים של אפתות חוזרות מתחילים בתחושת צריבה או עקצוץ בפה, ולאחר מכן הופעת הכיב. הכאב מגיע לרוב לשיאו בימים הראשונים ולאחר מכן פוחת בהדרגה ככל שהכיב מתרפא. הכיבים בדרך כלל חולפים ללא טיפול תוך שבוע עד שבועיים. עם זאת, במקרים שחוזרים על עצמם, כיבים חדשים עלולים להתפתח לפני שהישנים החלימו לחלוטין.
מה גורם לאפתות חוזרות?
הסיבה המדויקת לאפתות חוזרות נותרה לא ידועה, אך מניחים שיש לה מספר גורמים המשפיעים יחד, הן גנטיים וסביבתיים כאחד. כמה טריגרים פוטנציאליים כוללים:
- טראומה מכנית: פציעות קלות משחיקת מברשת שיניים, טיפול שיניים או נשיכה בשוגג עלולות לעורר כיבים.
- מתח: לחץ נפשי או חוסר שינה עלולים לגרום להתפרצויות אפתות חוזרות.
- חוסרים תזונתיים: מחסור בויטמינים ומינרלים מסוימים, כמו ויטמין B12, חומצה פולית וברזל, קשורים לאפתות חוזרות.
- מזונות מסוימים: חלק מהאנשים מדווחים כי מזונות חריפים או חומציים יכולים לעורר כיבים.
- שינויים הורמונליים: חלק מהנשים חוות התפרצויות של RAS במהלך שלבים מסוימים של המחזור החודשי שלהן.
- מחלות המשפיעות בצורה עקיפה: מצבים כמו צליאק, מחלות מעי דלקתיות, מחלת בכצ'ט ו-HIV/AIDS קשורים לאפתות חוזרות.
איך מטפלים באפתות חוזרות?
כרגע אין תרופה לאפתות חוזרות, ולכן הטיפול נועד להפחית כאב, לזרז את הריפוי ולהפחית את תדירות ההתקפים.
ג'לים, קרמים ושטיפות פה המכילים חומר הרדמה מקומי ללא מרשם יכולים לספק הקלה זמנית בכאב. קורטיקוסטרואידים, מקומיים או סיסטמיים, יכולים לשמש במקרים חמורים יותר כדי להפחית דלקת ולהאיץ את הריפוי. במקרים של אפתות חוזרות חמורות או כאשר המחלה אינה מגיבה לטיפולים אחרים, ניתן לשקול תרופות חזקות יותר כגון תרופות מדכאות חיסון.
שינויים תזונתיים, כולל הימנעות ממזונות המעוררים כיבים והקפדה על תזונה מאוזנת עם מספיק ויטמינים ומינרלים, יכולים לעזור בניהול האפתות. בנוסף, ניהול מתח ושמירה על היגיינת פה טובה יכולים לעזור להפחית את תדירות ההתפרצויות.
