פרכוסי החום – אשר לעתים קרובות מבלבלים אותם עם אפילפסיה – משפיעים על תינוקות וילדים. בשונה מאפילפסיה, אשר נחשבת להפרעת התקפים, פרכוסי חום מתרחשים רק במהלך מחלה המלווה בחום, אשר בדרך כלל מגיע כתוצאה מזיהום.
תינוקות וילדים ( בגילאי 3 חודשים ועד 6 שנים) נוטים יותר ללקות בעוויתות האלו כאשר הם סובלים ממחלה זיהומית.
למרות שפרכוסי חום נמשכים בדרך כלל רק כמה דקות- הם מפחידים למדי ואף יכולים להוביל לתוצאות חמורות.
אם לילדכם יש חום מעל 38 מעלות- עליכם להתקשר לרופא באופן מידי, כי הוא נמצא בסיכון לחלות בהתקפי פרכוסים. אם אתם מבין אותם הורים ברי המזל אשר ילדיהם לא חוו פרכוסי חום עדיין- עדיין חשוב מאוד להיות מודעים לתופעה המסוכנת הזאת.
מה הם הסוגים של פרכוסי חום?
ילדים נוטים לשני סוגים של פרכוסי חום: פשוטים ומורכבים.
פרכוסי חום פשוטים נמשכים בדרך כלל כמה דקות ובמקרים מסוימים למשך 10-15 דקות.
כאשר הילד חווה פרכוסי חום בצורתם הפשוטה, הוא יתחיל לרעוד, להתעוות ולהתפתל. העיניים שלו עשויות להתגלגל והוא עלול להשתין או להקיא על עצמו במהלך הפרכוס.
ילדים צעירים יותר עשויים להתחיל לגנוח ואלה עם מערכת חיסונית ובריאות כללית חלשות עלולים אפילו לאבד הכרה. למרות היותם ה צורה ה"פשוטה" של פרכוסי חום- עוויתות אלה עדיין יכולות להזיק לבריאותו של הילד, אז אל תשבו ותחכו עד שהן יעברו- יש להתקשר לרופא.
בפרכוסי חום מורכבים יש לטפל באופן מידי כי הם מהווים סכנה לחיי הילד. פרכוסים אלה מתרחשים מספר פעמים ביום או בלילה ונמשכים עד כרבע שעה. ייתכן שרק חלק אחד בגופו של הילד יפרכס.
אם הפעוט שלכם מתחת לגיל 15 חודשים, הוא עשוי לחוות פרכוסי חום חוזרים. זהו מצב בו התקפים פשוטים ומורכבים מתרחשים שוב ושוב.
מה הם הסימפטומים העיקריים של פרכוסי חום?
הסימפטומים הנפוצים ביותר של פרכוסי חום שעליכם לחפש הם:
- איברים מתעוותים או רוטטים בדפוס קצבי
- אובדן הכרה
- חולשה זמנית ברגל או בזרוע אחת
- עייפות או בלבול לאחר הפרכוסים
הסימפטומים של פרכוסים חוזרים כוללים:
- חום גוף מוגבר או מופחת במקצת בהשוואה להתקף הפרכוס הראשון;
- חום תכוף
- פרכוסי חום עשויים לקרות כשנה לאחר אירוע הפרכוסים הראשון.
מה קורה לאחר מכן?
פרכוסי חום פשוטים בדרך כלל נעצרים מעצמם, בעוד שהטיפול בפרכוס המורכב דורש טיפול רפואי מיוחד.
החום עלול להישאר זהה, גבוה או נמוך יותר- בהתאם לטיפול שילדכם יקבל. הילד עלול להרגיש חלש וישנוני אחרי פרכוסי חום, אם כי אצל חלק מהפעוטות לא נראות שום השפעות שליליות מתמשכות.
ילדים רבים מתגברים על פרכוסי החום עד גיל חמש.
מה הם הגורמים העיקריים לפרכוסי חום?
אין הוכחות מדעיות למהו הגורם לפרכוסי חום. עם זאת, הם עדיין מקושרים לרוב לוירוסים וזיהומים, כמו גם אל הדרך שבה המוח המתפתח של הילד מגיב לחום גבוה. אבל לרוב, אלו הן הסיבות העיקריות:
- ילדים עם היסטוריה משפחתית של פרכוסי חום נמצאים בסיכון גבוה מאוד לחוות את ההתקפים;
- חום הנובע מדלקת חיידקית או וירוס יכול גם לגרום לפרכוסי חום
- ילדים אשר סבלו או סובלים מאדמדמת נוטים יותר לקבל פרכוסי חום
- חום המתרחש לאחר חיסונים, ובמיוחד לאחר חיסון משולב לחצבת, חזרת ואדמת (MMR), הוא אחת הסיבות העיקריות לפרכוסי חום. התינוק עלול לסבול מחום גבוה כ- 8 עד 14 ימים לאחר החיסון.
- תינוקות מתחת לגיל 15 חודשים, אשר כבר חוו פרכוסי חום בפעם הראשונה, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקפים הקודמים.
טיפול בפרכוסי חום
למרות שפרכוסי חום לא נמשכים זמן רב מדי, זה חיוני לנקוט בפעולות מיידיות כדי לעזור לילד לעבור את ההתקף בשלום.
כמו כן, חשוב מאוד להתקשר לייעוץ רפואי מקצועי בחירום או לרופא המשפחה. הרופא עשוי לתת לילד ניקור מותני או בדיקת דם כדי לאבחן דלקת קרום המוח- מחלה קשה וקטלנית, אשר לעתים קרובות משפיעה על תינוקות מתחת לגיל שנה.
אם לתינוק יש זיהום רציני כמו דלקת קרום המוח, יש צורך באשפוז. אם לא, ייתכן שהרופא לא ירשום שום תרופה עבור פרכוסי החום, אלא אם כן מדובר בפרכוסים חוזרים.
מה עליכם לעשות כאשר מתרחשים פרכוסי חום?
למרבה הצער, הורים רבים מאבדים שליטה ולא מצליחים לעזור לילדיהם במהלך פרכוסי חום.
קודם כל, עליכם להישאר רגועים ולהרגיע את עצמכם שהכל יהיה בסדר. הישארו קרוב לילד ו-וודאו שהוא על משטח בטוח, כך שלא יפול או יפגע. עדיף אפילו שיהיה על הרצפה. מכיוון שילדים נוטים לייצר הרבה רוק במהלך פרכוסי חום, עליכם למנוע חנק על ידי הנחת הילד על צד גופו.
שימו לב למשך ההתקף והימנעו מהגבלת התנועה של הרעד או העוויתות. גם אם יש יותר מדי רוק, אל תכניסו שום דבר לפה של הילד. היו עירניים לכל שינוי צבע בפנים ולבעיות נשימה. אם הילד מכחיל וההתקף נמשך מעל 5 דקות, קחו אותו לבית חולים או הזמינו אמבולנס.
אם הילד נראה איטי, מיובש ואינו מגיב בצורה נורמלית, חווה בעיות נשימה, או לא חוזר להתנהגויות הרגילות שלו במשך שעה או שתיים לאחר ההתקף, זו סיבה מספקת לנסוע לבית החולים.
מה לא לעשות כשפרכוס חום קורה?
כאשר מתרחש פרכוס חום, אל תנסו לרסן או להחזיק את הילד. אל תיתנו תרופות ואל תניחו אותו על המיטה במהלך הפרכוס.
אין לשים את הילד במים קרים או פושרים כדי להפחית את החום- כיוון שהוא עלול להיחנק.
הצמדו לכללים שהוזכרו לעיל ואל תיכנסו לפאניקה. והכי חשוב, אין לתת תרופות מונעות התקפים כיוון שיש להן תופעות לוואי נוראיות, במיוחד עבור תינוקות.
מהן ההשלכות של פרכוסי חום?
פרכוס חום מקרי אינו בעל סיכון בריאותי לילד. עם זאת, התקפים חוזרים ונשנים שקורים מדי שנה או כמה פעמים בשנה מגבירים את הסיכון לכך שהילד יסבול מאפילפסיה בשלב מאוחר יותר בחיים. לכן זה חיוני לטפל בפרכוסי חום חוזרים באופן מידי ומקצועי.
ילדים רבים עם עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין או הפרעות נוירולוגיות אחרות- נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אפילפסיה בשלב מאוחר יותר בחיים לאחר פרכוסי חום.
גם ילדים עם היסטוריה משפחתית של אפילפסיה נמצאים בסיכון גבוה יותר. אבל למרות שפרכוסי חום עשויים להיות נפוצים יותר אצל ילדים עם הבעיות שלעיל, הם עשויים גם לא לתרום להתפתחות של אפילפסיה.
תינוקות ופעוטות בני פחות משלוש, אשר חוו פרכוסי גוף מלאים ואפילו שיהיו קצרים- נמצאים בסיכון קצת גבוה יותר לפתח אפילפסיה בשלב מאוחר יותר בחיים מאשר בקרב ילדים שמעולם לא חוו פרכוסי חום.
ילדים אשר חוו פרכוס ממוקד (כלומר פרכוס שמתחיל בצד אחד של מוחו של הילד), פרכוס חום הנמשך יותר מ-10 דקות או מספר התקפים המתרחשים בתוך 24 שעות- הם בעלי סיכון מוגבר לפתח אפילפסיה בהשוואה לתינוקות שלא חוו התקפי פרכוסים.
במקרים נדירים, תינוקות עם פרכוסי חום ארוכי טווח הנמשכים עד 30 דקות הם בסיכון גבוה פי 30-40 אחוזים לפתח אפילפסיה מאשר ילדים עם התקפים הנמשכים כ-5 דקות.
מחקרים חדשים טוענים כי פרכוסי חום ממושכים עלולים לפגוע בהיפוקמפוס, שהוא מבנה מוחי שעלול להיות מעורב באפילפסיה של האונה הטמפורלית (TLE).
לסיכום
פרכוסי חום הם מפחידים עבור כל הורה, אבל זכרו כי אתם חייבים להישאר רגועים ולעזור לילד לשרוד את ההתקף.
פרכוסי חום הם נפוצים מאוד ולא מצביעים על שום סימפטומים למחלה חמורה.
במקרים רבים, פרכוסי חום אינם מובילים לבעיות התפתחותיות או בריאותיות. אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להתייעץ עם הרופא.
גם אם ההתקף נעצר והילד מרגיש טוב, חשוב לראות רופא ילדים כדי להבטיח שילדכם לא סובל מסיבוכים כתוצאה מהפרכוסים.
