מחלת קרוהן שייכת לקבוצת מחלות מעי דלקתיות (Inflammatory bowel disease) אשר כוללת גם את קוליטיס כיבית – Ulcerative Colitis.
זוהי מחלה כרונית, שמופיעה בדרך כלל בעשור השני לחיים, גילאים 15-30 או בגל שני שנקרא הגל המבוגר – גילאים 60-70.
[lwptoc skipHeadingLevel="h4"]גורמים:
מחלת קרוהן נובעת ממספר גורמים/מנגנונים:
- שפעול יתר של מערכת החיסון: על ידי הפרשת ציטוקינים ו-TNF שהם חלבונים פרו דלקתיים שפוגעים ברירית המעי.
- נטייה גנטית: ידוע כי למשל אצל אוכלוסיה יהודית אשכנזית השכיחות גבוהה יותר משאר האוכלוסיות, בנוסף הסיכון לחלות במחלת קרוהן הוא פי 10 גבוה יותר אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה של חולה קרוהן מאשר בשאר האוכלוסייה.
- גורמים סביבתיים: מחקרים הוכיחו שבמדינות מפותחות ואצל אוכלוסיות עם מצב סוציו-אקונומי גבוה, השכיחות של מחלת קרוהן גבוהה יותר.
מחלת קרוהן שכיחה יותר אצל מעשנים ואצל אנשים שנוטלים תרופות אנטי דלקתיות או גלולות למניעת הריון.
חשוב לציין כי על אף האמור לעיל, יכולות להיות סיבות אחרות או נוספות שיכולות לשפעל את מערכת החיסון ולתרום להתפרצות מחלת הקרוהן אצל אנשים.
תסמינים:
מחלת קרוהן יכולה לפגוע במגוון איברים ומערכות בגוף – אך נהוג לחלק את אזורי הפגיעה לתסמינים תוך מעיים ותסמינים חוץ מעיים.
מחלת קרוהן יכולה לפגוע לכל אורך מערכת העיכול, החל מחלל הפה ועד האיזור הפריאנלי – בסביבת פי הטבעת.
אזורי הפגיעה במערכת העיכול מתחלקים כלהלן:
- מעי דק וגס בו זמנית 50% מהחולים.
- פגיעה במעי הדק בלבד 30% מהחולים.
- 20% הנותרים רק באיזור המעי הגס.
כ20% מהחולים יסבלו מפגיעה פריאנלית בנוסף לדלקת במעי – על ידי היווצרות פיסטולות ופצעים באיזור שמסביב לפי הטבעת.
אצל מבוגרים פגיעה בושט ובקיבה אפשריים על ידי מחלת קרוהן אם כי נדירים יותר.
מערכות אחרות בגוף שיכולות להיפגע הם: מפרקים, עמוד השדרה, עיניים, עור, כליות כבד ודרכי המרה.
תסמינים קלאסיים:
- כאבי בטן
- שלשול עם ובלי דם
- ירידה במשקל
- אנמיה מחסר ברזל
- חולשה ותשישות
- חום
- הפרעת ספיגה של ויטמינים חיוניים
- חסימת מעי דק
- אבצס בחלל המעי
- פיסטולות
מחלת קרוהן מתאפיינת בפגיעה לא רציפה במערכת העיכול – כלומר נוכל לראות בקולונסוקופיה ובבדיקות הדמיתיות שישנם איזורים שנראים בריאים ואיזורים שנראים מודלקים (SKIPPED LESIONS).
הפגיעה ברירית של המעי היא טראנס מוראלית – כלומר פגיעה בכל שכבות הרירית של המעי (להבדיל מקוליטיס כיבית שם הפגיעה ברירית המעי היא שטחית יותר).
המראה האנדוסקופי – רירית המעי בדרך כלל עם סימני דלקת, היעלמות של ציור כלי דם, אפטות וכיבים עמוקים, דימומים ספונטנים ואף סימני הצרות של חלל המעי.
אבחון:
האבחון מבוצע על ידי שילוב של סיפור קליני, בדיקות דם, צואה, הדמיה ובדיקות אנדסוקופיות.
בדיקת רופא – רקע רפואי, סיפור משפחתי ותלונות המטופל.
בדיקות דם – אנמיה מחסר ברזל, חסרים בויטמינים, מדדי דלקת (CRP) מוגברים
ונוגדנים בדם שאופייניים למחלת קרוהן – ASCA, ANCA
בדיקות צואה – מתחלק לבדיקות צואה שנועדו לשלילת תהליך זיהומי במעי: תרביות צואה, PCR לפרזיטים וקלוסטרידיום דיפיצילה, ובדיקת CALPROTECTIN – מודדת את רמת החלבון CALPROTECTIN בצואה שהוא תוצר של חלבוני דלקת שמופרשים למעי.
אם התוצאה אכן מוגברת אז החשד למחלת מעי דלקתית עולה, כמו כן במידה והיא תקינה, יכולה לשלול ברמת דיוק גבוהה מחלת קרוהן.
פרט חשוב נוסף, רמת CALPROTECTIN משמשת ככלי מעקב אחר חולי קרוהן.
בדיקות הדמיה:
- CTE – בדיקת CT בפרוטוקול ייחודי שנועד לבדוק ספציפית את המעי הדק – בדיקה זו היא המקבילה של MRE (בדיקתMRI בפרוטוקול יעודי למעי הדק).
- בדיקות נוספות שאנו משתמשים באבחון ובמעקב הן:
- VCE וידאו קפסולה של המעי הדק – בדיקה זו נותנת לנו את האפשרות להדגים את המעי הדק מבפנים על ידי בליעת קפסולה עם יכולת צילום של חלל המעי.
- IUS – אולטראסאונד מעי – בדיקה ייחודית שמאפשרת בצורה לא פולשנית וללא קרינה לעקוב אחר מטופלים עם מחלת קרוהן.
- TRUS – בדיקת אולטרסאונד להערכת איזור האגן והחלחולת (רקטום) –
מיועד לחולי קרוהן עם חשד לפגיעה באיזור פריאנלי.
חלופה נוספת לTRUS היאMRI של האגן.
בדיקות אנדוסקופיות:
קולונוסקופיה – בדיקה שנועדה להדגים את חלל המעי, עם אפשרות של נטילת דגימות (ביופסיות) במידת הצורך מאיזורים דלקתיים.
בביופסיה נצפה לראות מספר שינוים אופיניים למחלת מעי דלקתית שזהו שילוב של דלקת כרונית של רירית המעי בשילוב עם תאי דלקת פעילה.
טיפול
הטיפול מחולק באופן הבא:
- טיפול תרופתי בזמן התקף חריף (התלקחות)
- טיפול תרופתי לצורך שימור הפוגה (רמיסיה)
- טיפול ניתוחי
טיפול תרופתי
ארסנל התרופות לטיפול במחלת קרוהן כולל מספר קבוצות של תרופות.
תרופות שמטרתן לטפל בתהליך הדלקתי החריף ולהשרות הפוגה, כגון :
סטרואידים מקומיים (BUDESON), סטרואידים סיסטמיים (PREDNISONE) ואנטיביוטיקה (CIPROFLOXACIN, FLAGYL) כאשר יש סיבוך זיהומי בנוסף לדלקת.
לאחר השגת הפוגה של התהליך הדלקתי החריף – נמליץ על תרופות שמשמשות לשמירה על ההפוגה.
סוגי תרופות לשימור הפוגה – לפי קבוצות:
- טיופורינים – אימוראן (IMURAN) ופורינטול (PURINETHOL)
- מטוטרקסאט – METHOTREAXATE
- תרופות ביולוגיות
- מקבוצות ה-ANTI TNF: רמיקייד (REMICADE), יומירה (HUMIRA), סימזיה (CIMZIA), סימפוני (SIMPONI).
- אנטי אינטגרינים – אנטיביו (ENTYVIO)
- אנטי IL12/IL23 – סטלרה (STELARA)
התרופות הללו ניתנות בצורה של כדורים, זריקות לתוך השריר או בעירוי תוך ורידי. חלקן ניתנות באופן יומיומי, וחלקן אחת לכמה שבועות.
טיפול ניתוחי:
30-40% מהמטופלים במחלת קרוהן יזדקקו לניתוח כלשהו במהלך חייהם.
הנפוץ שבהם הוא כריתת המעי הדק הסופי כולל המסתם האילאו-צקאלי (איזור המעבר ממעי דק למעי גס) – ניתוח זה יבוצע כאשר הטיפול התרופתי כשל או בעת הופעת סימני חסימת מעי משני להצרות הדרגתית.
ניתוחים מגוונים המיועדים לטיפול בפיסטולות (חיבורים לא טבעיים של לולאות המעי עם איזורים אחרים כגון – לולאה אחרת של מעי, כיס השתן, מסביב לפי הטבעת ועוד)
ניקוזים של אבצסים (מורסה) כאשר טיפול אנטיביוטי נכשל.
סיבוכים:
- סיבוכים שנובעים מתהליך דלקתי כרוני – הצרות של חלל המעי (סטריקטורות) עקב הצטלקות של הרירית, הופעת מורסה (אבצס) משני לזיהומים נרכשים, פיסטולות ונקב של המעי (פרפורציה).
- בעיות ספיגה – אבנים בכליות, אוסטאופרוזיס, חסר בויטמין B12 וברזל.
- בעית פוריות – ככל שיש תהליך דלקתי פעיל של מחלת הקרוהן, ישנה השפעה ישירה על פוריות, ובמידה והמטופלת בהריון עולה הסיכון ללידה מוקדמת או הפלה.
- תופעות לוואי של טיפול תרופתי – החל מתגובות אלרגיות וכלה בתגובות יחודיות לכל תרופה ותרופה.
- סרטן מעי – אצל מטופלי IBD יש סיכון מוגבר לפתח סרטן מעי לעומת האוכלוסיה הכללית.
האם ניתן להחלים לחלוטין ממחלת קרוהן?
צריך להבין שמחלת קרוהן היא מחלה שתלווה את המטופל במשך כל חייו, המטרה העיקרית של המטופל והרופא המטפל היא שרוב ימי חייו של המטופל יהיו בהפוגה ולא בהתקפים.
הרבה מטופלים מצליחים להשיג הפוגה, ולשמר אותה בעיקר אם ישנה היענות טובה לטיפול ולמעקב התקופתי.
ישנם מטופלים שאופי המחלה שלהם יותר אגרסיבי ולכן במקרים מסוימים יוכלו להגיע אף למצב שמצריך ניתוח.
לסיכום
הטיפול והמעקב בחולי קרוהן היא סוג של אומנות מכיוון שישנם הרבה אלמנטים שצריך לקחת בחשבון, גורמי סיכון, מטרות טיפוליות, העדפות אישיות של המטופל ותופעות לוואי אפשריות לכל תרופה ותרופה, לכן חשוב מאוד "לתפור" את הטיפול למטופל ולא לתת טיפול אחד גורף לכולם.
לשמחתנו במרוצת השנים נוספו יותר ויותר תרופות ואנו מתקדמים עם המחקרים ומגיעים להצלחות שלא היו אפשריות לפני 10-20 שנה בתחום הIBD.
אין מטופל קלאסי במחלת קרוהן – כל מטופל הוא עולם ומלואו. שילוב כוחות ומאמצים של המטופל והרופא המטפל יוביל להצלחה בטיפול.
הכותב הוא ד"ר רוני רוזן (MD), רופא בכיר מבית החולים וולפסון, מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.
עקבו אחר הבלוג של ד"ר רוני רוזן שעוסק במחלות דרכי עיכול וכבד במדיה החברתית:
- פייסבוק: WWW.FACEBOOK.COM/ROZENGASTRO
- אינסטגרם: WWW.INSTAGRAM.COM/ROZENGASTRO
