בריאות

מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD: תסמינים, גורמים ודרכי טיפול

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), היא מחלת ריאות דלקתית כרונית שגורמת לחסימת זרימת האוויר מהריאות. התסמינים כוללים קשיי נשימה, שיעול, ייצור ליחה (כיח) וצפצופים. המחלה נגרמת על ידי חשיפה ארוכת טווח לגזים מעוררים או חומרי חלקיקים, לרוב מעשן סיגריות. אנשים עם COPD נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב, סרטן ריאות ועוד מגוון של בעיות אחרות.


מחלת ריאות חסימתית כרונית
העישון הוא הגורם העיקרי למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)

אמפיזמה וברונכיטיס כרוני הן שתי מחלות שכיחות התורמות להתפתחות COPD. ברונכיטיס כרוני הוא דלקת הרירית של הסימפונות, הנושאות אוויר אל ומהן לנאדיות של הריאות. זה מתאפיין בשיעול יומיומי וייצור ליחה. אמפיזמה היא מצב שבו הנאדיות שבסוף של מעברי האוויר הקטנים (bronchioles) של הריאות נהרסות כתוצאה מפגיעת חשיפה לעשן סיגריות, גזים וחומרים חלקיקיים.

COPD ניתנת לטיפול. עם ניהול נכון, רוב האנשים עם COPD יכולים להשיג שליטה טובה בסימפטומים ובאיכות החיים, כמו גם סיכון מופחת לבעיות נלוות אחרות.

תסמינים

הסימפטומים של COPD לעתים קרובות אינם מופיעים עד שנזק ריאתי משמעותי התרחש, והם בדרך כלל מחמירים עם הזמן, במיוחד אם החשיפה לעישון נמשכת. עבור ברונכיטיס כרוני, הסימפטום העיקרי הוא שיעול יומי וייצור ליחה, לפחות שלושה חודשים בשנה במשך שנתיים רצופות.

סימנים ותסמינים אחרים של COPD עשויים לכלול:

  • קוצר נשימה, במיוחד במהלך פעילות גופנית
  • צפצופים
  • לחץ בחזה
  • צורך לרוקן את הגרון דבר ראשון על הבוקר, כתוצאה מהצטברות ליחה
  • שיעול כרוני שעלול לייצר ריר (כיח) שעשוי להראות צלול, לבן, צהוב או ירקרק
  • צבע כחול בשפתיים או בציפורניים (כיחלון)
  • זיהומים תכופים בדרכי נשימה
  • חוסר אנרגיה
  • ירידה לא רצויה במשקל (בשלבים מאוחרים יותר)
  • נפיחות בקרסוליים, כפות הרגליים או ברגליים.

אנשים עם COPD צפויים גם לחוות אפיזודות של החמרה, שבמהלכן הסימפטומים שלהם נהיים גרועים מאשר ביום-ביום  ונמשכים לפחות כמה ימים.

גורמים

הגורם העיקרי ל-COPD במדינות מפותחות הוא עישון טבק. במדינות מתפתחות, COPD מתרחש לעתים קרובות אצל אנשים שנחשפו לאדים משריפת דלק לבישול וחימום בבתים שלא מאווררים כראוי. רק כ-20 עד 30 אחוז מהמעשנים הכרוניים עלולים לפתח COPD קליני, למרות שמעשנים רבים עם היסטוריה ארוכה של עישון עלולים לפתח תפקוד ריאות מופחת. חלק מהמעשנים מפתחים בעיות ריאות נפוצות פחות. הם עשויים להיות מאובחנים בטעות כסובלים מ- COPD עד שהערכה יסודית יותר מבוצעת.

איך הריאות מושפעות

האוויר נע כלפי מטה בקנה הנשימה ולתוך הריאות דרך שני צינורות גדולים (הסמפונות). בתוך הריאות, צינורות אלה מסתעפים פעמים רבות – כמו ענפי עץ – לתוך צינורות קטנים רבים (סימפונית) אשר מסתיימים באשכולות של שקי אוויר זעירים (נאדיות). לנאדיות יש קרומים דקיקים במיוחד מלאים בכלי דם זעירים (נימים). החמצן באוויר שאנו שואפים עובר לתוך כלי הדם הללו ונכנס למחזור הדם. במקביל, פחמן דו חמצני – גז שהוא תוצר פסולת של חילוף חומרים – ננשף החוצה. הריאות מסתמכות על הגמישות הטבעית של הסימפונות והנאדיות כדי להוציא את האוויר מחוץ לגוף. COPD גורם להם לאבד את האלסטיות שלהם ולהתרחב יתר על המידה, מה שמשאיר קצת אוויר לכוד בתוך הריאות בזמן נשיפה.

הסיבות לחסימה בדרכי הנשימה

הסיבות לחסימה בדרכי הנשימה כוללות:

  • אמפיזמה. מחלת ריאות זו גורמת להרס של הקרומים השבריריים והסיבים האלסטיים של הנאדיות. נתיבי אוויר קטנים קורסים בעת הנשיפה, וכתוצאה מכך נפגעת זרימת האוויר אל מחוץ לריאות.
  • ברונכיטיס כרוני. במצב זה, הסימפונות הופכות דלקתיות ומצטמצמות, והריאות מייצרות יותר ליחה, דבר אשר יכול להמשיך לחסום את הסימפונות שהצטמצמו. ואז מתפתח שיעול כרוני שמנסה לנקות את דרכי הנשימה.

עשן סיגריות וחומרים מגרים אחרים

ברוב המכריע של המקרים, הנזק לריאות שמוביל ל- COPD נגרם על ידי עישון סיגריות לטווח ארוך. אך ישנם גורמים אחרים שמשחקים בהתפתחות COPD, כגון נטייה גנטית למחלה, מפני שרק כ 20 עד 30 אחוז מהמעשנים עלולים לפתח COPD. חומרים מגרים אחרים שיכולים לגרום COPD, כוללים עשן סיגר, עישון פסיבי, עישון מקטרת, זיהום אוויר וחשיפה במסגרת העבודה לאבק,עשן או אדים.

קראו על  סימני האזהרה של שבץ מוחי שלא כדאי להתעלם

חוסר באלפא 1- אנטיטריפסין

בערך אצל אחוז מהאנשים עם COPD, המחלה מגיעה כתוצאה מהפרעה גנטית הגורמת לרמות נמוכות של חלבון הקרוי אלפא 1-אנטיטריפסין.  אלפא 1-אנטיטריפסין נוצר בכבד ומופרש לתוך זרם הדם כדי לסייע בהגנה על הריאות. מחסור ב אלפא 1-אנטיטריפסין יכול להשפיע על הכבד כמו גם על הריאות. נזק לריאות יכול להתרחש אצל תינוקות וילדים, לא רק בקרב מבוגרים עם היסטורית עישון ארוכה. למבוגרים עם COPD הקשור לחסר באלפא 1-אנטיטריפסין, האופציות הטיפוליות כוללות את אלה המשמשות אנשים עם סוגים יותר נפוצים של COPD. בנוסף, חלק מהאנשים יכולים להיות מטופלים על ידי החלפת החלבון אלפא 1- אנטיטריפסין החסר, דבר אשר עשוי למנוע נזק נוסף לריאות.

גורמי סיכון ל- COPD

  • חשיפה לעשן טבק. גורם הסיכון המשמעותי ביותר ל- COPD הוא עישון סיגריות לטווח ארוך. ככל שמעשנים יותר שנים ויותר חבילות, הסיכון גבוה יותר. מעשני מקטרות, סיגרים ומעשני מריחואנה עלולים להיות גם כן בסיכון, כמו גם אנשים שנחשפו לכמויות גדולות של עישון פסיבי.
  • אנשים עם אסתמה שמעשנים. השילוב של אסתמה, מחלה דלקתית כרונית בדרכי הנשימה, ועישון מגבירים את הסיכון ל-COPD אפילו יותר.
  • חשיפה תעסוקתית לאבק וכימיקלים. חשיפה ארוכת טווח לאדים כימיים, אדים ואבק במקום העבודה עלולה לגרום לגירוי ודלקת בריאות.
  • חשיפה לאדים משריפת דלק. במדינות מתפתחות, אנשים שנחשפו לאדים משריפת דלק לבישול וחימום ביתי בתנאי אוורור ירודים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח COPD.
  • גיל. COPD מתפתחת לאט במשך השנים, ולכן רוב האנשים לפחות בני 40 כאשר הסימפטומים מתחילים.
  • גנטיקה. ההפרעה הגנטית הנדירה, מחסור ב אלפא 1-אנטיטריפסין, היא הגורם במקרים מסוימים של COPD. ישנה סבירות שגורמים גנטיים אחרים הופכים מעשנים מסוימים רגישים יותר למחלה.

סיבוכים

COPD יכולה לגרום הרבה סיבוכים, כולל:

  • זיהומים בדרכי הנשימה. אנשים עם COPD נוטים יותר להידבק בהצטננות, שפעת ודלקת ריאות. כל דלקת בדרכי הנשימה יכולה להחמיר את הקושי לנשום ועלולה לגרום נזק נוסף לרקמת הריאות. חיסון שפעת שנתי וחיסון נגד דלקת ריאות יכולים למנוע זיהומים.
  • בעיות לב. מסיבות שאינן מובנות לגמרי, COPD יכולה להגביר את הסיכון למחלות לב, כולל התקף לב. הפסקת עישון עלולה להפחית סיכון זה.
  • סרטן ריאות. אנשים עם COPD נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאות. הפסקת עישון עלולה להפחית סיכון זה.
  • לחץ דם גבוה בעורקי הריאות. COPD עלולה לגרום ללחץ דם גבוה בעורקים המביאים דם לריאות (יתר לחץ דם ריאתי).
  • דיכאון. קשיי נשימה יכולים למנוע עיסוק בפעילויות שהחולה נהנה מהן. והתמודדות עם מחלה קשה יכולה לתרום להתפתחות דיכאון. התייעצו עם הרופא אם אתם מרגישים עצובים, חסרים אונים או חושבים שיתכן שאתם חווים דיכאון.

אבחון

COPD הרבה פעמים לא מאובחנת כראוי – יתכן שיגידו למעשנים לשעבר שיש להם COPD, כאשר במציאות הם עשויים להיות במצב של deconditioning (חוסר פעילות גופנית) או בעיות אחרות ונפוצות פחות של ריאות. כמו כן,הרבה אנשים שיש להם COPD לא יכולים להיות מאובחנים עד שהמחלה מתקדמת וההתערבויות הן פחות יעילות. כדי לאבחן את הבעיה, הרופא יבדוק את הסימנים והתסמינים, ידון בהיסטוריה הרפואית והמשפחתית, ויבחן כל חשיפה שהייתה לחומרים מגרים לריאות – במיוחד עשן סיגריות. הרופא עשוי להורות על מספר בדיקות כדי לאבחן את המצב.

בדיקות עשויות לכלול:

  • בדיקות תפקוד ריאתי. בדיקות תפקוד ריאתי על מנת למדוד את כמות האוויר שאתה יכול לשאוף ולנשוף, ואם הריאות מספקות מספיק חמצן בדם. ספירומטריה, היא הבדיקה הנפוצה ביותר לתפקוד הריאות. במהלך הבדיקה, תתבקש לנשוף לתוך צינור גדול המחובר למכונה קטנה הנקראת ספירומטר. המכשיר בודק כמה אוויר הריאות יכולות להחזיק וכמה מהר אתה יכול להוציא את האוויר מהריאות. ספירומטריה יכול לזהות COPD עוד לפני שמופיעים תסמינים של המחלה. זה יכול לשמש גם כדי לעקוב אחר התקדמות המחלה וכדי לפקח כמה טוב הטיפול עובד. ספירומטריה לעתים קרובות כוללת מדידת השפעת תרופות מרחיבות סימפונות. בדיקות אחרות לתפקוד ריאות כוללות מדידת נפחי ריאות, יכולת קיבולת ומד דופק וריווי חמצן.
  • רנטגן חזה. רנטגן חזה יכול להראות אמפיזמה, אחד הגורמים הראשיים ל- COPD. צילום רנטגן יכול גם לשלול בעיות ריאה אחרות או אי ספיקת לב.
  • סריקת CT. סריקת CT של הריאות יכולה לעזור לזהות אמפיזמה, ולעזור לקבוע אם אתה עשוי להפיק תועלת מניתוח ל- COPD. בסריקות CT ניתן להשתמש גם כדי לבצע בדיקה לסרטן הריאות.
  • בדיקת גזים בדם עורקי. בדיקת דם זו מודדת כמה טוב הריאות מביאות חמצן לדם ומסירות פחמן דו חמצני.
  • בדיקות מעבדה. בדיקות מעבדה אינן משמשות כדי לאבחן COPD, אך הן יכולות לשמש כדי לקבוע את הסיבה לסימפטומים או לשלול בעיות אחרות. לדוגמה, בבדיקות מעבדה ניתן להשתמש כדי לקבוע אם יש חוסר גנטי בחלבון אלפא 1-אנטיטריפסין, אשר עשוי להיות הגורם בחלק מהמקרים ל- COPD. בדיקה זו יכולה להתבצע אם יש היסטוריה משפחתית של COPD ובמצב בו הבעיה התפתחה בגיל צעיר, כמו פחות מ-45.
קראו על  11 עצות בריאות שיאריכו את חייכם ב-10 שנים נוספות

טיפול

אבחנה של COPD היא לא סוף העולם. לרוב האנשים יש צורות קלות של המחלה ומעט טיפול נחוץ מלבד הפסקת עישון. אפילו בשלבים מתקדמים יותר של מחלה, ישנו טיפול יעיל זמין שיכול לשלוט בסימפטומים, להפחית את הסיכון של סיבוכים והחמרות, ולשפר את היכולת לנהל חיים פעילים.

הפסקת עישון

הצעד החשוב ביותר בכל תכנית טיפול ל-COPD הוא להפסיק כל צורת עישון. זו הדרך היחידה לשמור מפני החמרה ב- COPD- דבר אשר יכול בסופו של דבר להפחית את היכולת לנשום. אבל הפסקת עישון זה לא דבר קל. ומשימה זו עלולה להיראות מרתיעה במיוחד עבור מי שניסה בעבר להפסיק ללא הצלחה. שוחח עם הרופא לגבי תחליפי ניקוטין ותרופות שעשויות לעזור, כמו גם איך להתמודד עם התקפים. הרופא עשוי גם להמליץ על קבוצת תמיכה לאנשים שרוצים להפסיק לעשן. רעיון טוב נוסף הוא להימנע מחשיפה לעישון פסיבי בכל הזדמנות אפשרית.

תרופות

רופאים משתמשים במספר סוגים של תרופות לטיפול בסימפטומים וסיבוכי COPD. אתה יכול לקחת כמה תרופות על בסיס קבוע ואחרות לפי הצורך.

מרחיבי סימפונות

תרופות אלה – אשר בדרך כלל מגיעות במשאף – מרפות את השרירים סביב דרכי הנשימה. זה יכול לעזור להקל על שיעול וקוצר נשימה ולעשות את הנשימה קלה יותר. בהתאם לחומרת המחלה, ייתכן שיהיה עליך לקחת מרחיבי סימפונות לטווח קצר לפני פעילות, מרחיב סימפונות לטיפול ארוך טווח אשר תשתמש בו מדי יום, או את שניהם. מרחיבי סימפונות קצרי טווח כוללים אלבוטרול (ProAir HFA, Ventolin HFA, ואחרים) לוואלבוטרול (Xopenex HFA ) ואיפרטרופיום (Atrovent). מרחיבי הסימפונות ארוכי הטווח כוללים- טיאוטרופיום (Spiriva), סאלמטרול (Serevent), פורמוטרול (Foradil, Perforomist), ארפורמוטרול (Brovana), אינדאקטרול (Arcapta) ואצילידיניום (Tudorza).

סטרואידים בשאיפה

תרופות סטרואידים בשאיפה יכולות להפחית את הדלקת בדרכי האוויר ולעזור למנוע התקפים. תופעות לוואי עלולות לכלול שטפי דם, זיהומים אוראליים וצרידות. תרופות אלה שימושיות לאנשים עם החמרות תכופות של COPD. פלוטיקאזון (Flovent HFA, Flonase ואחרות), ובודסוניד (Pulmicort Flexhaler, Uceris ואחרות) הם דוגמאות לסטרואידים בשאיפה.

משאפים משולבים

חלק מהתרופות משלבות מרחיבי סימפונות וסטרואידים בשאיפה. סאלמטרול ופלוטיקאזון (Advair) ופורמוטרול ובודסוניד (Symbicort) הם דוגמאות למשאפים משולבים.

סטרואידים דרך הפה

עבור אנשים שיש להם החמרה חריפה, מתונה או חמורה, תקופה קצרה (למשל, חמישה ימים) של סטרואידים דרך הפה מונעים החמרת COPD. עם זאת, לשימוש ארוך טווח בתרופות אלו יכולות להיות תופעות לוואי חמורות, כגון עלייה במשקל, סוכרת, אוסטאופורוזיס, קטרקט וסיכון מוגבר לזיהום.

מעכבי phosphodiesterase-4

סוג חדש של תרופה שאושרה עבור אנשים עם COPD חמור וסימפטומים של דלקת סימפונות כרונית היא – רופלומילאסט (Daliresp). מעכב phosphodiesterase-4. תרופה זו מפחיתה דלקת ומרגיעה את דרכי הנשימה. תופעות לוואי נפוצות כוללות שלשול וירידה במשקל.

קראו על  10 דרכים טבעיות לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס

תאופילין

תרופה מאוד לא יקרה זו, עשויה לעזור לשפר את הנשימה ולמנוע התפרצויות. תופעות לוואי עלולות לכלול בחילות, כאבי ראש, דפיקות לב ורעידות. תופעות לוואי קשורות לגודל המינון, ומינונים נמוכים מומלצים.

אנטיביוטיקה

זיהומים בדרכי הנשימה, כגון ברונכיטיס, דלקת ריאות ושפעת חריפה, יכולים להחמיר סימפטומים של COPD. אנטיביוטיקות עוזרת לטפל בהתפרצויות חריפות, אבל הן בדרך כלל לא מומלצות למניעה. עם זאת, מחקר עדכני מראה כי אנטיביוטיקה ((azithromycin מונעת התפרצויות, אבל זה לא ברור אם זה בשל השפעתה האנטיביוטית או תכונות אנטי-דלקתיות שלה.

טיפולי ריאות

רופאים מרבים להשתמש בטיפולים נוספים אלה עבור אנשים עם COPD בינוני או חמור:

  • טיפול חמצן. אם אין מספיק חמצן בדם, ייתכן שיהיה עליך לקבל טיפול בחמצן. ישנם מספר מכשירים כדי לספק חמצן לריאות, כולל יחידות ניידות קלות משקל, שתוכל לקחת לסידורים וליציאות מחוץ לבית. יש אנשים עם COPD שמשתמשים בחמצן רק במהלך פעילות או בזמן השינה. אחרים משתמשים בחמצן כל הזמן. תרפיית חמצן יכולה לשפר את איכות החיים וזהו הטיפול היחיד למחלה זו שהוכח כמאריך חיים. שוחחו עם הרופא לגבי הצרכים והאפשרויות העומדות בפניכם.
  • תוכנית שיקום ריאתי. תוכניות אלה משלבות בדרך כלל חינוך, אימון גופני, ייעוץ תזונתי וייעוץ. אתם תעבדו עם מגוון רחב של מומחים, אשר יוכלו להתאים את תכנית השיקום שתענה על הצרכים שלכם. שיקום ריאתי עלול לקצר אשפוזים, להגביר את יכולתכם להשתתף בפעילויות היומיום ולשפר את איכות החיים שלכם. שוחחו עם הרופא לגבי הפניה לתוכנית.

שליטה במצבי החמרה

אפילו עם טיפול מתמשך, אתם עלולים להיתקל במספר פעמים בהם הסימפטומים יחמירו במשך ימים או שבועות. זה נקרא החמרה אקוטית, וזה עלול להוביל לכשל ריאתי אם אינך מקבל טיפול מיידי. ההחמרות עלולות להיגרם על ידי זיהום בדרכי הנשימה, זיהום אוויר או גורמים אחרים לדלקת. תהיה הסיבה אשר תהיה, חשוב לפנות לעזרה רפואית מיידית אם הבחנת בעלייה מתמשכת בשיעול, שינוי בליחה, או קושי רב יותר לנשום.

כאשר מתרחשות התפרצויות, ייתכן שתצטרכו תרופות נוספות (כגון אנטיביוטיקה, סטרואידים או שניהם), חמצן או טיפול בבית החולים. לאחר שיפור בסימפטומים, הרופא ידבר איתכם על צעדים למניעת התפרצויות בעתיד, כגון הפסקת עישון, נטילת סטרואידים בשאיפה, מרחיבי סימפונות לטווח ארוך או תרופות אחרות, קבלת חיסון שפעת שנתי, והימנעות מזיהום האוויר בכל הזדמנות אפשרית.

כירורגיה

ניתוח הוא אופציה עבור אנשים מסוימים עם כמה צורות של אמפיזמה חמורה שאינם משתפרים מספיק על ידי תרופות בלבד. אפשרויות כירורגיות כוללות:

  • ניתוח הקטנת נפח הריאה. בניתוח זה, המנתח מסיר טריזים קטנים של רקמות ריאה פגועות מהריאות העליונות. זה יוצר מקומות פנויים בחלל החזה, כך שרקמת הריאה הבריאה הנותרת יכולה להתרחב והסרעפת יכולה לעבוד בצורה יעילה יותר. אצל חלק מהאנשים, הניתוח הזה יכול לשפר את איכות החיים ולהאריך הישרדות.
  • השתלת ריאות. השתלת ריאות עשויה להיות אופציה עבור אנשים מסוימים העומדים בקריטריונים ספציפיים. השתלה יכולה לשפר את היכולת לנשום ולהיות פעילים. עם זאת, זה ניתוח גדול בעל סיכונים משמעותיים, כגון דחיית איברים, ולאחריו צריך לקחת תרופות לדיכוי מערכת החיסון לכל החיים.
  • בולקטומיה. מרחבי אוויר גדולים (בולות) הנוצרים בתוך הריאות כאשר קרומי הנאדיות נהרסים. בולות אלה יכולות להיות מאוד גדולות ולגרום לבעיות נשימה. בבולקטומיה, הרופאים מסירים בולות מהריאות כדי לעזור לשפר את זרימת האוויר.


מדריך חינם לקוראי אגוגו!

המדריך שיעזור לכם לשמור על משקל תקין, להיות ערניים וחיוניים יותר והרבה יותר בריאים! המדריך הזה עזר עד היום לאלפי אנשים. כתב אותו ד"ר גיל יוסף שחר (M.D), ראש המרכז לרפואת הרמב"ם.

הצטרפו לאגוגו בפייסבוק!