קנדידיאזיס הוא זיהום פטרייתי הנגרם על ידי סוג של קנדידה (שמרים) והוא משפיע על אזורים בגוף בהם הוא נוגע, לדוגמה: בפה, בציפורניים או בנרתיק.
זיהום פטרייתי זה אינו כואב בדרך כלל, אך הוא יכול לעורר תחושות צריבה וגרד. הרבה פעמים קנדידיאזיס מובילה לדלקת באזור הנגוע.
קנדידה – מה זה?
באופן טבעי, סוגים שונים של פטריות וחיידקים חיים בגוף האדם ובמקרים רבים הם מועילים להרבה תהליכים גופניים.
אחת הפטריות השכיחות ביותר ידועה בשם קנדידה. בדרך כלל, היא קיימת בכמויות מינימליות בדרכי העיכול הפה והעור. ברמות נורמליות, קנדידה היא פטריה מועילה, אך כאשר האיזון מופר ומוכפל – הקנדידה יכולה לגרום למגוון רחב של זיהומים.
במצב תקין, הגוף שולט על הקנדידה אך האיזון יכול לצאת משליטה במידה ומערכת החיסון נחלשת ומאפשרת לקנדידה להתרבות.
מה גורם לקנדידיאזיס?
קנדידיאזיס, הוא זיהום הנגרם כתוצאה מקנדידה (מכל סוג שהוא) בריריות ובעור. קנדידה אלביקנס היא הזן השכיח ביותר, אך קיימים מספר זנים אחרים. חלק מהנפוצים ביותר כוללים קנדידה טרופוליס, קנדידה פרפלסילוזיס קראוזיי, קנדידה פסאודוטרופיסיס וקנדידה גלברטה בין היתר.
אצל אדם בריא, קיומה של פטריה זו תקינה והיא קיימת בדרכי העיכול, בריריות הפה ובדרכי המין. עם זאת, בנסיבות מסוימות כמו רמות לחות גבוהות, חום וחולשה במערכת החיסון פטריה זו יכולה להתרבות ולהביא לזיהומים. גורמי סיכון נוספים לקנדידיאזיס כוללים:
- לחץ
- סוכרת
- איידס
- תרופות מסוימות
- הריון
- היגיינה לקויה
- רמות גבוהות של לחות
אילו חלקים בגוף יכולים להיות מושפעים?
פה
קנדידיאזיס של קרום רירית הפה ידועה באופן מדעי בשם פטרת הפה או קנדידת הפה. בנוסף לקשקשת הלבנה האופיינית, לעיתים קרובות יש תחושה חלקלקה ואובדן תחושת טעם. אם הפטרייה מתפשטת לוושט היא יכולה לגרום לצרבת, קשיי בליעה או הקאות.
ישנן שתי צורות של קנדידת הפה:
- אקוטית: קנדידת פה חריפה מופיעה באופן פתאומי, לרוב אצל תינוקות בחודשי החיים הראשונים. לרוב היא נרפאת מבלי לגרום נזק רב.
- כרונית: קנדידת פה כרונית משפיעה בעיקר על המשתמשים בשיניים תותבות או על אנשים עם מחלות קשות כמו איידס או סוכרת. אסמטיים המשתמשים באופן קבוע בתרסיסים המכילים קורטיזון רגישים גם כן לפטרת הפה.
קנדידיאזיס באברי המין
גירוד, צריבה או כאב באזור הנרתיק, רירית נרתיק נפוחה ואדומה והפרשה לבנה ועבה הם תסמינים של זיהום פטרייתי בנרתיק. קנדידיאזיס של הפין באה לידי ביטוי באודם, נגעים וגירוד. לעיתים יש השפעה גם על השופכה. במקרה זה חשים כאב בעת מתן שתן.
תפרחת חיתולים
תינוקות מפתחים לעיתים קרובות זיהום שמרים באזור החיתולים, המכונה תפרחת חיתולים.
איברים פנימיים
אם המערכת החיסונית של הגוף נחלשת מאוד, הפטרייה יכולה לחדור לרקמות עמוקות יותר, להיכנס לזרם הדם ולהתיישב באיברים פנימיים. זה ידוע בשם קנדידיאזיס מערכתית. יחד עם זאת, זיהום באיברים הפנימיים, כמו הריאות או הכליות הוא נדיר מאוד. רשתית העין, שסתומי הלב והמוח יכולים גם הם להיות מודלקים כתוצאה מכך. ברוב המקרים, זיהומים באיברים פנימיים מתרחשים כאשר לאדם יש מחלות קשות אחרות כמו סוכרת ואיידס.
זהו סוג חמור של זיהום קנדידה ויש לטפל בו על ידי רופא. הרעלת דם מקנדידה (אלח דם, ספסיס) היא מקרה חמור במיוחד של קנדידיאזיס מערכתית. במקרה זה, פטריות קנדידה נמצאות בכמות גדולה בדם ומשפיעות על הגוף כולו. ללא טיפול, מחלה כה מתקדמת יכולה להוביל למוות. הצלחת הטיפול תלויה לעתים קרובות בעד כמה הבעיה הבסיסית הנלווית חמורה.
כיצד מאבחנים קנדידה?
על פני העור הגלוי ובאזורי ריריות, מאבחנים הרופאים קנדידיאזיס על ידי בחינת הסימפטומים האופייניים. כדי לאשר את האבחנה הרופא יכול לגרד מעט את האזור הנגוע במקלון כותנה ואז לבחון במיקרוסקופ כדי לאשר את נוכחות הקנדידה.
אם יש חשד לקולוניזציה מוגזמת בדרכי העיכול, נבדקת דגימת צואה כדי לראות את מידת הזיהום. הרופא קובע האם איברים פנימיים נגועים באמצעות בדיקת דם או דגימת רקמות מהאיבר עצמו.
כיצד מטפלים בקנדידיאזיס?
חיסול מניעת הגורם
על מנת לטפל בהצלחה בקנדידיאזיס, יש לחסל את הגורם להתרבות הפטריה. המשמעות היא שמירה על קפלי עור יבשים, החלפה או ניקוי מברשות שיניים ומגבות. הרופא עשוי להחליט להפסיק או להפחית את המינון בטיפול תרופתי שעלול לגרום לזיהום זה כמו – אנטיביוטיקה, קורטיזון או גלולות למניעת הריון.
יתר על כן, אין זה נדיר כי זיהום קנדידה הוא התסמין הראשון לסוכרת. במקרה זה, שליטה מיטבית ברמת הסוכר בדם היא תמיד הצעד הראשון לריפוי זיהומים הנגרמים כתוצאה מסוכרת.
נוגדי פטריות
תרופות אנטי פטרייתיות יעילות נגד קנדידיאזיס. הן מחסלות פטריות או מעכבות את צמיחתן. תרופות אלה זמינות כקרמים, משחות, תמיסות, ג’לים לפה, נרות לנרתיק או טבליות לבליעה.
טיפול מקומי באזורים הנגועים מראה בדרך כלל הצלחה לאחר מספר ימים. יחד עם זאת, יש להמשיך לזמן מה בכדי לוודא שהזיהום הפטרייתי עובר לחלוטין. אם הטיפול המקומי לא הצליח או אם הקנדידיאזיס חוזר שוב ושוב, יתכן שיהיה צורך בטיפול ממושך יותר בתרופות אחרות.
מה תוכלו לעשות?
המשיכו בטיפול שנקבע על ידי הרופא, כל עוד המליץ לכם על כך. הסימפטומים בדרך כלל נעלמים במהירות לאחר תחילת הטיפול. שימו לב כי אם תסיימו את הטיפול מוקדם מדי, הזיהום יכול לחזור או להיות עמיד לתרופות אנטי פטרייתיות.
אמצעי היגיינה
היגיינה מספקת, אך לא מוגזמת, מונעת מהפטריות חומרים מזינים שהן זקוקות להם כדי לשרוד.
- יש לשטוף את קפלי העור וחלקים פגיעים אחרים בגוף באופן קבוע ולייבש אותם היטב.
- החליפו לתינוקכם חיתולים באופן קבוע ואל תחלקו מגבות עם אנשים אחרים.
- לבישת תחתוני כותנה לנשים, מאפשרת לעור לנשום ולהפחית לחות. בגדים וגרביים צריכים תמיד להיות יבשים ויש להחליפם באופן קבוע. יש ללבוש סנדלים או נעלי עור במקום נעלי גומי.
- שטפו את אזור איברי המין רק במים ואל תשתמשו בתרסיסים וסבונים אינטימיים. שימו לב להיגיינה הנדרשת כשאתם הולכים לשירותים. נשים צריכות תמיד לנקות את הנרתיק לכיוון פי הטבעת ולייבש היטב.
טיפול במתן תרופתי אוראלי בעת הצורך
במקרה של זיהום פטרייתי בפה, יש להחליף מברשות שיניים ומוצרי טיפול דנטלי אחרים.
- בדקו את התאמת המידה ומראה התותבות שלכם באופן קבוע.
- יש לנקות את התותבות באמצעות חומרי חיטוי או חומרים אנטי פטרייתיים.
תזונה בריאה
לתזונה יש השפעה גם על פיזור החיידקים הטבעיים בגוף האדם. צריכה קבועה של גבינה פרוביוטית הראתה השפעה חיובית על ספירת השמרים בקרב אנשים מבוגרים.
אם המזונות שאתם צורכים הם סוכריים, הפרשות הגוף יכילו כמויות גבוהות של סוכר וזה בדיוק מה שפטריות צריכות כדי להתרבות. על כן על חולי סוכרת להתאים את רמות הסוכר בדם בצורה אופטימלית למניעה ולאיזון.
באותו נושא: דרכים טבעיות לטיפול בתסמינים העיקריים של קנדידה