בריאות

שלבקת חוגרת: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

שלבקת חוגרת היא פריחה כואבת בעור, הנגרמת על ידי הנגיף וריצלה-זוסטר. שלבקת חוגרת בדרך כלל מופיעה כ-פס, רצועה, או שטח קטן בצד אחד של הפנים או הגוף. שם נוסף הוא הרפס-זוסטר. שלבקת חוגרת שכיחה בעיקר אצל אנשים מבוגרים ואנשים שיש להם מערכת חיסונית חלשה בגלל לחץ, פציעה, תרופות מסוימות, או סיבות אחרות. רוב האנשים שחולים בשלבקת חוגרת יחלימו ולא יחלו בכך שוב. אבל זה אפשרי לחלות בשלבקת חוגרת יותר מפעם אחת.


מה גורם לשלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת מתרחשת כאשר הנגיף שגורם לאבעבועות רוח מתחיל להתעורר שוב בגוף. לאחר שמחלימים ממחלת אבעבועות הרוח, הווירוס רדום בשורשי העצבים. אצל חלק מהאנשים, הוא נשאר רדום לתמיד. במקרים אחרים, הווירוס "מתעורר" כאשר מחלה, מתח, או הזדקנות מחלישה את המערכת החיסונית.

תרופות מסוימות עלולות להביא את הנגיף להתעוררות ולגרום לפריחת שלבקת חוגרת. לא ברור למה זה קורה. אבל לאחר שהנגיף הופך לפעיל בשנית, הוא יכול לגרום רק לשלבקת חוגרת, לא לאבעבועות רוח.

אי אפשר להידבק בשלבקת חוגרת ממישהו אחר שחולה בה. אבל יש סיכוי קטן שאדם עם פריחת שלבקת חוגרת יכול להפיץ את הנגיף לאדם אחר שלא היו לו אבעבועות רוח ושלא קיבל חיסון נגד אבעבועות רוח.

מהם התסמינים?

תסמינים של שלבקת חוגרת מגיעים בשלבים. בהתחלה יתכן כאב ראש או רגישות לאור. תתכן גם הרגשה דומה לשפעת אך ללא חום. מאוחר יותר, ייתכן שהחולה ירגיש בעקצוץ, נימול או כאב באזור מסוים. זה המקום שבו פס, רצועה, או שטח קטן של פריחה עלול להופיע כמה ימים מאוחר יותר.

הפריחה הופכת לאשכולות של שלפוחיות. השלפוחיות מתמלאות בנוזלים ולאחר מכן מגלידות. זה לוקח 2 עד 4 שבועות לשלפוחיות להתרפא, והן עשויות להשאיר צלקות. יש אנשים שמקבלים פריחה קלה בלבד. וחלק לא מקבלים פריחה בכלל. זה אפשרי גם להרגיש סחרחורת או חולשה. או להרגיש כאב לטווח ארוך, פריחה על הפנים, שינויים בראייה, שינויים באיכות החשיבה, או פריחה מתפשטת. אם יש לך משהו מבין הבעיות האלה של השלבקת-חוגרת, פנה לרופא באופן דחוף.

כיצד מטפלים בשלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת מטופלת בעזרת תרופות. תרופות אלה כוללות תרופות אנטי-ויראליות ותרופות נוגדות לכאב. התחלת נטילה מיידית של תרופה אנטי-ויראלית יכולה לעזור לפריחה להחלים מהר יותר ולהיות פחות כואבת. אז אם אתה חושב שיתכן שיש לך שלבקת חוגרת, גש לרופא מייד.

טיפול ביתי טוב גם יכול לעזור לך להרגיש טוב יותר מהר. השגח על כל הפצעים שישנם בעור, ושמור על נקיונם. יש ליטול את התרופות על פי ההנחיות. אם אתה מוטרד מהכאב, התייעץ עם הרופא. הרופא יוכל לכתוב מרשם לתרופה נגד כאבים או להציע תרופה נגד כאבים ללא מרשם.

מי עלול ללקות בשלבקת חוגרת?

כל מי שחלה באבעבועות רוח, יכול לחלות בשלבקת חוגרת. יש סיכוי גבוה יותר לחלות בשלבקת חוגרת למי שמעל גיל 50 או בעל מערכת חיסונית חלשה. ישנו חיסון נגד שלבקת חוגרת למבוגרים. זה מוריד את הסיכויים לחלות בשלבקת חוגרת ומונע כאב לטווח ארוך שיכול להתרחש לאחר שלבקת חוגרת. ואם אכן תחלה בסופו של דבר בשלבקת חוגרת, החיסון מעלה את הסבירות שתחווה פחות כאב ושהפריחה תעלם במהירות רבה יותר.

גורמים לשלבקת חוגרת

שלבקת חוגרת היא הפעלה מחדש של נגיף וריצלה-זוסטר, סוג של וירוס הרפס שגורם לאבעבועות רוח. לאחר מחלת אבעבועות רוח, הווירוס נשאר רדום בשורשי העצבים, עד אשר, אצל אנשים מסויימים, הוא מתלקח שוב. אם הווירוס יהפוך לפעיל שוב, אתה עשוי לקבל פריחה המתרחשת רק באזור של העצב הפגוע. כל מי שהיה לו אפילו מקרה קל של אבעבועות רוח יכול לחלות בשלבקת חוגרת. זה כולל ילדים.

הדבקה

חשיפה לשלבקת חוגרת לא תגרום להדבקה בשלבקת חוגרת. אבל מי שלא חלה בעבר באבעבועות רוח, ולא קיבל חיסון נגד אבעבועות רוח, יכול לחלות באבעבועות רוח אם ייחשף לשלבקת חוגרת. מי שיש לו שלבקת חוגרת, יכול לחשוף אותך לווירוס אם תבוא במגע עם הנוזלים שבשלפוחיות השלבקת חוגרת. אם יש לך התפרצות פעילה של שלבקת חוגרת, אתה יכול לעזור למנוע את התפשטות הנגיף לאנשים אחרים. כסה את כל השלפוחיות המלאות בנוזלים, אשר נמצאות על חלקי גוף שאינם מכוסים בבגדים. בחר בסוג של כיסוי שסופג נוזלים ומגן על הפצעים.

קראו על  ויטיליגו: סוגים, גורמים, סימפטומים ודרכי טיפול

שלבי התפתחות המחלה

השלב שלפני הופעת הפריחה

  • כאב, צריבה, דגדוג, עקצוץ, ו/או חוסר תחושה מתרחשים באזור שסביב העצבים המושפעים, במשך כמה ימים או שבועות לפני שהפריחה מופיעה. חוסר הנוחות מתרחשת בדרך כלל על החזה או הגב, אבל זה יכול להתרחש על הבטן, ראש, פנים, צוואר, או יד או רגל אחת.
  • תסמינים דמויי שפעת (בדרך כלל ללא חום), כגון צמרמורות, כאבי בטן או שלשולים, עלולים להתפתח בדיוק לפני או יחד עם תחילת הפריחה.
  • נפיחות ורגישות של בלוטות הלימפה עלולות להתרחש.

השלב הפעיל (בו הפריחה והשלפוחיות מופיעות)

  • פס, רצועה, או שטח קטן של פריחה מופיעה. היא יכולה להופיע בכל מקום בגוף אך תהיה על צד אחד בלבד של הגוף, השמאלי או הימני. שלפוחיות נוזליות יופיעו. הנוזלים בתוך השלפוחיות צלולים בהתחלה, אבל עלולים להפוך לפחות צלולים לאחר 3 עד 4 ימים. חלק מהאנשים לא יקבלו פריחה, או שהפריחה תהיה קלה.
  • הפריחה עלולה להופיע על המצח, הלחי, האף, סביב עין אחת (אופטלמיקוס הרפס זוסטר), אשר עשוי לסכן את הראייה אלא אם מקבלים טיפול מיידי.
  • כאב, המתואר כ -"מחטים המחוררות את העור" עלול להתרחש יחד עם הפריחה בעור.
  • שלפוחיות עלולות לפרוץ, לנזול, וליצור גלדים בתוך כ-5 ימים. הפריחה נרפאת בתוך כ-2 עד 4 שבועות, אם כי עלולות להישאר כמה צלקות.

נוירלגיה פוסט-הרפטית (שלב הכאב הכרוני)

נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN)-  זהו הסיבוך השכיח ביותר של שלבקת חוגרת. זה נמשך 30 ימים לפחות ועלול להמשך חודשים או שנים. הסימפטומים הם:

  • כאב, צריבה, כאב דוקר באזור בו הייתה פריחת שלבקת חוגרת.
  • כאב מתמשך ועקשני אשר יכול להישאר אפילו למשך שנים.
  • רגישות קיצונית למגע
  • הכאב הקשור ב-PHN משפיע באופן הכי נפוץ על אזור המצח או החזה. כאב זה עשוי להקשות על האדם לאכול, לישון, ולעשות פעולות יומיומיות. הוא עשוי גם להוביל לדיכאון.

שלבקת חוגרת עלולה להיות מבולבלת עם בעיות אחרות שגורמות לתסמינים דומים. את הפריחה משלבקת חוגרת, ניתן לזהות בטעות כמו זיהום מנגיף ההרפס סימפלקס (HSV), קיסוס רעיל, סעפת, או גרדת. הכאב מ- PHN עלול להרגיש כמו דלקת התוספתן, התקף לב, אולקוס, או כאבי ראש של מיגרנה.

 

סיבוכים של שלבקת חוגרת

דחייה או אי קבלת טיפול רפואי עלולים להגביר את הסיכון לסיבוכים. סיבוכים של שלבקת חוגרת כוללים:

  • נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN) – זהו כאב אשר אינו נעלם בתוך כחודש ימים. זה עלול להימשך חודשים או אפילו שנים לאחר שנרפאים משלבקת חוגרת. היא שכיחה יותר אצל אנשים בגיל 50 ומעלה ואצל אנשים שיש להם מערכת חיסונית מוחלשת בשל מחלה אחרת, כגון סוכרת או מחלת איידס.
  • זוסטר מפושט – פריחה עם שלפוחיות שמתפרשת על פני חלק גדול של הגוף יכולה להשפיע על הלב, הריאות, הכבד, הלבלב, המפרקים ודרכי העיכול. הזיהום עלול להתפשט לעצבים השולטים בתנועות, אשר עלול לגרום לחולשה זמנית.

סיבוכים בעצבים הקרניאליים: אם שלבקת חוגרת משפיעה על העצבים שמקורם במוח (עצבי הגולגולת), הסיבוכים עשויים לכלול:

  • דלקת, כאב ואובדן התחושה בעין אחת או בשתיהן. הזיהום עלול לסכן את הראייה. פריחה עשויה להופיע בצד וקצה האף (הסימן של האצ'ינסון).
  • כאב אוזניים חזק, פריחה סביב האוזן, הפה, הפנים, הצוואר והקרקפת, ואובדן התנועה בעצבי הפנים (תסמונת רמזי האנט). תסמינים אחרים עשויים לכלול ירידה בשמיעה, סחרחורות, צלצולים באוזניים. אובדן טעם, יובש בפה ובעיניים גם כן עשויים להופיע.
  • דלקת, ואולי, חסימת כלי דם, דבר שעלול להוביל לשבץ.
  • הצטלקות ושינוי צבע עור.
  • זיהום חיידקי של השלפוחיות.
  • חולשת שרירים באזור של העור –לפני, במהלך, או אחרי התקף השלבקת חוגרת.

מתי להתקשר לרופא

אם אתה חושב שיש לך שלבקת חוגרת, יש לגשת לרופא בהקדם האפשרי. טיפול מוקדם עם תרופות אנטי-ויראליות עשויות לעזור להפחית את הכאב ולמנוע סיבוכים של שלבקת חוגרת, כגון זוסטר מפושט או נוירלגיה פוסט-הרפטית.

אם אתה עדיין מרגיש כאבים עזים במשך יותר מחודש אחד לאחר החלמת העור, גש לרופא כדי לברר אם יש לך נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN). השגת שליטה מיידית בכאב, עשויה למנוע נזק עצבי שעלול לגרום כאב שיימשך במשך חודשים או שנים.

בדיקות

רופאים יכולים בדרך כלל לזהות שלבקת חוגרת, כשהם רואים אזור של פריחה סביב הצד השמאלי או הימני של הגוף. אם אבחנה של שלבקת חוגרת אינה לא ברורה, הרופא עשוי לבקש בדיקות מעבדה, לרוב בדיקות הרפס, על תאים שנלקחו מהשלפוחיות.

קראו על  הסימפטומים וטיפול בפלאק פסוריאזיס

אם יש סיבה לחשוב כי קיימת שלבקת חוגרת, הרופא עשוי שלא לחכות לתוצאות הבדיקות לפני שייתן טיפול עם תרופות אנטי-ויראליות. טיפול מוקדם עשוי לעזור לקצר את משך המחלה ולמנוע סיבוכים כגון נוירלגיה פוסט-הרפטית.

סקירת דרכי טיפול

אין מרפא לשלבקת חוגרת, אבל הטיפול עשוי לקצר את משך המחלה ולמנוע סיבוכים. אפשרויות הטיפול כוללות:

  • תרופות אנטי-ויראליות כדי להפחית את הכאב ומשכה של השלבקת החוגרת.
  • תרופות נוגדות כאב, תרופות נוגדות דיכאון ומשחות למריחה מקומית כדי להקל על כאב לטווח ארוך.

טיפול ראשוני

ברגע שישנה אבחנה של שלבקת חוגרת, הרופא כנראה יתחיל טיפול תרופות אנטי-ויראליות. אם נתחיל ליטול תרופות בתוך שלושת הימים הראשונים של הופעת פריחת השלבקת חוגרת, יש סיכוי נמוך להתקל בבעיות מאוחר יותר, כמו נוירלגיה פוסט-הרפטית. הטיפולים הנפוצים ביותר עבור שלבקת חוגרת כוללים:

  • תרופות אנטי-ויראליות כגון acyclovir, famciclovir, או valacyclovir, כדי להפחית את הכאב ואת משך השלבקת חוגרת.
  • תרופות נגד כאבים ללא מרשם, כגון פרצטמול או איבופרופן, כדי לעזור להפחית את הכאב במהלך התקף של שלבקת חוגרת. היה בטוח עם השימוש בתרופות. קרא ובצע את כל ההוראות שעל התווית.
  • טיפול אנטיביוטי למריחה מקומית, נמרח ישירות על העור, כדי להפסיק זיהום של השלפוחיות.

במקרים חמורים של שלבקת חוגרת, חלק מהרופאים יכולים לתת למטופליהם להשתמש בקורטיקוסטרואידים יחד עם תרופות אנטי-ויראליות. אבל קורטיקוסטרואידים אינם נמצאים בשימוש לעתים קרובות מאוד עבור שלבקת חוגרת. הסיבה לכך היא כי מחקרים מראים כי נטילתם יחד עם תרופה אנטי-ויראלית לא עוזרת יותר מאשר נטילת תרופה אנטי-ויראלית בלבד.

טיפול שוטף

אם יש לך כאב אשר נמשך יותר מחודש לאחר החלמת הפריחה של השלבקת חוגרת, הרופא עשוי לאבחן נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN), הסיבוך הנפוץ ביותר של שלבקת חוגרת. PHN יכול לגרום לכאב במשך חודשים או שנים. זה משפיע על 10 עד 15 מתוך 100 אנשים שעברו שלבקת חוגרת. טיפול להפחתת הכאב של נוירלגיה פוסט-הרפטית כולל:

  • תרופות נוגדות דיכאון, כגון תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות (למשל, amitriptyline).
  • תרופות להרדמה מקומית הכוללת benzocaine, אשר זמינות ללא מרשם וניתן למרוח ישירות על העור להקלה על כאב. מדבקות לידוקאין, כגון Lidoderm, זמינות רק על ידי מרשם.
  • תרופות נוגדות פרכוסים, כגון gabapentin או pregabalin.
  • אופיואידים, כמו קודאין.
  • תרופות אחרות לטיפול בכאב, כגון- gabapentin enacarbil (הוריזנט). משחות למריחה מקומית המכילים קפסאיצין עשויים לספק הקלה מסוימת מכאב. יש גם מדבקה עורית במינון גבוה הזמינה באמצעות מרשם (Qutenza) עבור נוירלגיה פוסט-הרפטית. קפסאיצין עלול לגרות או לגרום לצריבה בעור אצל חלק מהאנשים, לכן יש להשתמש בו בזהירות.

טיפול במצבי החמרה

במקרים מסוימים, שלבקת חוגרת גורמת לסיבוכים לטווח ארוך. הטיפול תלוי בסיבוך הספציפי.

  • נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN) – תרופות מסוימות, כגון תרופות נוגדות פרכוסים, תרופות נוגדות דיכאון ואופיאידים, יכולות להקל על כאב. רוב המקרים של PHN עוברים לאחר כשנה.
  • זוסטר מפושט – הטיפול עשוי לכלול את השתיים- תרופות אנטי-ויראליות כדי למנוע את התרבות הנגיף ואנטיביוטיקה כדי להפסיק את הזיהום.
  • הרפס זוסטר אופטלמיקוס – הוא פריחה על המצח, הלחי, האף, סביב עין אחת, אשר יכול לסכן את הראייה. יש לגשת לטיפול רפואי מיידי בבעיה זאת. טיפול עשוי לכלול מנוחה, קומפרסים קרים ותרופות אנטי-ויראליות.
  • אם וירוס השלבקת חוגרת משפיע על העצבים במוח (עצבים- קרניאליים), סיבוכים רציניים המערבים את הפנים, העיניים, האף והמוח עלולים להתרחש. הטיפול תלוי באופי ובמיקום של הסיבוך.

מניעה

כל אחד אשר חלה באבעבועות רוח עלול לחלות בשלבקת חוגרת מאוחר יותר בחיים. אבל יש חיסון שעשוי לעזור למנוע שלבקת חוגרת או להפוך את המחלה לפחות כואבת במקרה שחולים בה. חיסון השלבקת חוגרת, ידוע בשם Zostavax. הוא מומלץ למבוגרים בגילאי 60 ומעלה, לא משנה אם חלו או לא חלו בשלבקת חוגרת בעבר. תוכלו להתייעץ עם הרופא או הרוקח לגבי קבלת החיסון בגיל 50 עד 59 במקום כך. אבל ייתכן שהביטוח אינו מכסה את זה.

קראו על  מחלת החיתולית הכפית (דורבן) - תסמינים, גורמים וטיפולים

האם אני צריך לקבל זריקה למניעת שלבקת חוגרת? אם מעולם לא חלית באבעבועות רוח, תוכל להימנע מקבלת הנגיף שגורם הן לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת מאוחר יותר על ידי קבלת חיסון ה-ורצילה.

אם מעולם לא היו לך אבעבועות רוח, ומעולם לא קיבלת חיסון נגד אבעבועות רוח, הימנע ממגע עם אנשים שיש להם שלבקת חוגרת או אבעבועות רוח. הנוזלים שבתוך שלפוחיות השלבקת חוגרת מדבקים ויכולים לגרום לאבעבועות רוח (אבל לא לשלבקת חוגרת) אצל אנשים שמעולם לא חלו באבעבועות רוח ושמעולם לא קיבלו את החיסון לאבעבועות רוח.

אם יש לך שלבקת חוגרת, יש להימנע ממגע קרוב עם אנשים עד לאחר החלמת השלפוחיות. זה חשוב במיוחד להימנע ממגע עם אנשים הנמצאים בסיכון מיוחד ממחלת אבעבועות, כגון:

  • נשים בהריון, תינוקות, ילדים, או מישהו שמעולם לא חלה באבעבועות רוח.
  • כל מי שחולה כרגע
  • כל מי שיש לו מערכת חיסונית חלשה אשר אינו מסוגל להילחם בזיהום (כגון מישהו עם זיהום HIV או סוכרת).

אם מכסים את שלפוחיות השלבקת חוגרת עם כיסוי הסופג נוזלים ומגן על הפצעים, זה יכול לעזור במניעת התפשטות הנגיף לאנשים אחרים.

טיפול ביתי

אתה עשוי להפחית את הכאב של השלבקת חוגרת ואת משכו על ידי:

  • טיפול טוב בשלפוחיות שעל עור.
  • הימנעות מחיטוט ומגירוד השלפוחיות. אם לא נוגעים בהן, השלפוחיות יגלידו וינשרו מעצמן.
  • השתמשו בקומפרסים קרים ולחים, אם הם עוזרים בהקלה על אי הנוחות. קרמים, כגון קלמין, ניתן למרוח לאחר קומפרסים קרים.
  • מרחו קורנפלור או סודה לשתייה כדי לעזור לייבש את הפצעים, כך שהם יירפאו מהר יותר.
  • השרו פצעים מכוסים בגלדים במי ברז או תמיסת Burrow, כדי לעזור לנקות גלדים, להפחית נזילת השלפוחיות, וליבש ולהרגיע את העור.
  • שאל את הרופא לגבי שימוש במשחות מקומיות כדי לעזור להקל על הדלקת הנגרמת על ידי שלבקת חוגרת.
  • אם העור מזדהם, יש לשאול את הרופא לגבי משחות או קרמים אנטיביוטיים במרשם.
  • שימוש בתרופות כפי שנרשם בהוראות, לטיפול בשלבקת חוגרת או בנוירלגיה פוסט-הרפטית, אשר הוא כאב שנמשך לפחות 30 ימים לאחר שפריחת השלבקת החוגרת מחלימה.
  • שימוש בתרופות נוגדות כאב ללא מרשם, כגון פרצטמול או איבופרופן, כדי לעזור להפחית את הכאב במהלך התקף של שלבקת חוגרת או כאב הנגרם על ידי נוירלגיה פוסט-הרפטית. אם אתה כבר נוטל תרופה לשיכוך כאבים במרשם, יש לדבר עם הרופא לפני שימוש בתרופות נגד כאבים ללא מרשם. בכמה מהתרופות עם המרשם נגד כאב יש פרצטמול (אקמול), ומנת יתר של פרצטמול יכול להזיק. השתמש בתרופות בבטיחות. קרא ובצע את כל ההוראות שעל התווית.

אם טיפול בבית לא עוזר עם הכאב, התייעץ עם הרופא. השגת שליטה מיידית על הכאב עשויה למנוע נזק עצבי אשר עלול לגרום כאב שנמשך במשך חודשים או שנים.

אפשרויות טיפול אחרות

ישנם טיפולים אחרים שעשויים להשתמש בהם לשלבקת חוגרת ונוירלגיה פוסט-הרפטית. טיפולים אלו יכולים לעזור, אך אין ראיות ברורות ממחקרים המראים כיצד טיפולים אלה עובדים.

טיפולים חלופיים אלה כוללים:

  • אקופונקטורה, טיפול סיני, שנעשה בו שימוש במשך מאות שנים כדי להפחית כאב.
  • ביופידבק, שיטה של שליטה מודעת בפונקציות של הגוף, אשר  מוסדרות בדרך כלל באופן אוטומטי על ידי הגוף.
  • גירוי עצבי חשמלי (TENS), טיפול המשתמש בזרם חשמלי מתון לטיפול בכאב.
  • טיפולים פסיכולוגיים שיסייעו בלסבול כאב לטווח ארוך,כגון טיפול קוגנטיבי – התנהגותי, עשויים להיות מועילים. שיטות אלה יכולות לכלול ייעוץ וכן טכניקות למידה המלמדות למקד את תשומת הלב בדברים אחרים מאשר הכאב, כגון תרגילי הרפיה ונשימה.
  • ניהול מתח: תרגילי נשימה והרפיה – עבור כאבים עזים הנובעים מנוירלגיה פוסט-הרפטית, ייתכן שיהיה עליך לראות רופא מומחה לטיפול בכאב. רופאים אלה מיומנים לעזור במקרים של כאב שאינו מגיב לתרופות או טיפולים נורמטיביים.


פרופ' יורם יובל בהרצאה במיוחד לאגוגו!

היי אגוגואים, ב-9 בינואר אנו מקיימים הרצאה מרתקת שלא כדאי לפספס! המרצה: פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח. אחד המרצים המבוקשים והפופולריים בישראל. לחצו לפרטים>>

הצטרפו לאגוגו בפייסבוק!

Click to Hide Advanced Floating Content