בשנת 1960, ליאוניד רוגוזוב, מנתח בן 27, ליווה צוות מחקר ביבשת אנטארקטיקה והיה הרופא היחיד בצוות.
במהלך המסע, רוגוזוב פיתח לפתע חום גבוה וכאבים בבטן הימנית התחתונה, הוא אבחן שיש לו דלקת תוספתן, ומאחר ובית החולים היה מרוחק, לא הייתה לו ברירה והוא החליט לנתח את עצמו.
מצב רפואי זה של תוספתן מודלק הוא מצב מסכן חיים המצריך ניתוח מיידי להסרת התוספתן, מאחר והתוספתן עלול "להתפוצץ" בחלל הבטן.
רוגוזוב תכנן בקפידה את הניתוח וביקש משני חבריו לקבוצה לסייע לו במידת הצורך.
מאחר והוא היה הרופא המנתח, הרדמה כללית לא באה בחשבון, והוזרקו רק תרופות להרדמה מקומית בדופן הבטן.
"היה דימום רב, אבל לחצתי, פתחתי את הצפק (פריטונאום), בטעות פצעתי את הצקום (מעי עיוור) ונאלצתי לתקן אותו, נהיו לי סחרחורות וכל חמש דקות נאלצתי לנוח 20-25 שניות".
"סוף סוף מצאתי את התוספתן הארור וראיתי כתמים שחורים על הזנב, מה שמעיד על כך שעוד יום הוא יכול היה להתפוצץ".
רוגוזב הצליח בניתוח ולאחר שעתיים הוא סוף סוף סיים את התפרים האחרונים.
לאחר שנטל אנטיביוטיקה וכדורי שינה, הוא נפל לשינה עמוקה. שבועיים לאחר מכן, הוא חזר לעבודתו.
