ידועה גם בשם אפרקסיה של דיבור בילדות, אפרקסיה מילולית, או אפרקסיה של דיבור נרכשת, אפרקסיה של הדיבור היא הפרעת דיבור מוטורית שגורמת לבעיות דיבור.
הפרעה נוירולוגית זו משפיעה לרעה על נתיבי המוח, אשר אחראים לתכנון רצף התנועה המעורב בהפקת הדיבור.
למרות שאנשים עם הפרעה זו יודעים מה שהם רוצים לומר, המוח נכשל בתכנון רצף הדיבור ובתיווך הצלילים שכרוכים בדיבור באופן ראוי.
בעוד שילדים נוטים יותר לפתח אפרקסיה של דיבור, כל אדם יכול לסבול מלקות זו.
במאמר זה, אנחנו הולכים לדון בסוגים, גורמים, סימפטומים, וטיפולים באפרקסיה של דיבור.
מה הן צורות של אפרקסיה של דיבור?
ישנם שני סוגים של הפרעה זו – אפרקסיה התפתחותית או אפרקסיה של דיבור מילדות ואפרקסיה של דיבור נרכשת.
אפרקסיה התפתחותית היא הסוג הנפוץ ביותר שידוע כבר מלידה.
לעתים קרובות מבלבלים את האפרקסיה מסוג זה עם עיכובים התפתחותיים בדיבור, אבל אפרקסיה של הדיבור מילדות (CAS) היא לקות אחרת.
ילדים עם CAS יודעים מה הם רוצים לומר, אבל הם מתקשים לבטא את המילים. הם לא יכולים להעביר את הלשון או את השפתיים למקום הנכון על מנת לדבר, אף כי השרירים שלהם לא בהכרח חלשים. לעתים קרובות, ייתכן שהם לא יוכלו לומר שום דבר.
הגורמים הגנטיים ממלאים תפקיד מכריע, מחקר אחד הראה כי לרוב הילדים עם AOS יש בני משפחה שהיו להם או שיש להם כמה לקויות למידה או הפרעות בתקשורת.
הסימנים העיקריים והתסמינים של CAS הם:
- מגוון פונטי מוגבל;
- מלמול;
- השתלטות בשימוש בהברה פשוטה;
- בעיות בתגובות דיבור אוטומטיות מול רצוניות;
- אובדן מילים שנאמרו קודם לכן;
- תחושת הדגשה בינונית או מוגזמת;
- עיוותים וטעויות באותיות אהו"י;
- השמטות תכופות;
- בעיות בביטוי הברות ומילים מורכבות יותר או ארוכות יותר;
בעיות נוספות לילדים עם CAS:
- קושי ללמוד לאיית, לקרוא ו/או לכתוב;
- עיכוב בהבנת שפה באופן כללי;
- רגישות בפה: חוסר תחושה בין נוזל קר או חם ומזון שממוקם בפה או קושי בצחצוח שיניים;
- קושי עם מיומנויות מוטוריות עדינות, כגון איסוף דברים קטנים, כתיבה וציור.
אפרקסיה של הדיבור נרכשת יכולה להשפיע על כל אחד ללא קשר לגיל, אם כי סביר יותר שתופיע אצל מבוגרים.
הסיבה העיקרית היא נזק לאזורים מסוימים של המוח, אשר אחראים על תהליך הדיבור. הלקות כרוכה בפגם ביכולת הדיבור או באובדן היכולת לדבר.
אפרקסיה של דיבור נרכשת מתרחשת לעיתים קרובות כתוצאה מפציעה בראש, שבץ, גידולים ותנאים אחרים שמשפיעים על תפקוד המוח.
סוג זה של אפרקסיה של הדיבור עלולה לקרות יחד עם מחלות אחרות ומחלות הנגרמות על ידי נזק של מערכת העצבים. דיסארתריה היא אחת מהן.
אפאזיה, שגורמת להפרעה בשפה, יכולה להתפתח גם עם סובלים מאפרקסיה של דיבור.
מה ההבדל בין אפאזיה לבין אפרקסיה של דיבור?
מאחר שגם אפרקסיה של דיבור וגם אפאזיה הן הפרעות בתקשורת מבלבלים ביניהן לעיתים קרובות, אבל יש הבדל גדול בין הלקויות.
כאשר שתי הלקויות האלו מופיעות באותו זמן, המצב יכול להחמיר את הסימפטומים של כל אחת מהן ויהיה קשה לזהות אלו סימפטומים שייכים לכל אחת מהלקויות.
אנשים הסובלים מאפאזיה ואפרקסיה של דיבור עלולים להתקשות בהבעה של מחשבותיהם ורגשותיהם במילים. אבל עדיין, ישנם כמה הבדלים קריטיים בין הלקויות.
אפאזיה מתרחשת כאשר אדם סובל מקושי להשתמש או להבין מילים, מה שמקשה עליו לכתוב, לקרוא או לדבר.
מצד שני, לאדם עם אפרקסיה של דיבור אין בעיה עם הבנת השפה. אבל יש לו בעיות בביצוע או ביוזמת התנועות הנדרשות לדיבור, אם כי אין לו חולשה בשרירים האלה.
מה הם הגורמים המובילים לאפרקסיה של דיבור?
ברוב המקרים, הלקות נגרמת כתוצאה מפגיעה בחלקים מסוימים של המוח המסדירים את הדיבור ואת תנועת השריר. אבל, מדענים עדיין מנסים לזהות אזור מסוים במוח שגורם לאפרקסיה של דיבור.
חולים רבים עם נזק באזור ברוקה, האינסולה, ובמבנים התת-קליפתיים השמאליים, אובחנו עם אפרקסיה של דיבור. אנשים הסובלים מטראומות וגידולים נוטים יותר לסבול מהלקות.
הרבה ספקי שירותי בריאות טוענים כי שבץ הופך להיות הגורם העיקרי של אפרקסיה. שבץ יכול ליצור צורה חדשה של אפרקסיה של דיבור שנקרא אפרקסיה של דיבור כתוצאה משבץ. נדרשים מחקרים נוספים כדי ללמוד פרטים נוספים על סוג זה של אפרקסיה.
פגיעה מוחית טראומטית, הפרעות נוירולוגיות מתקדמות ודמנציה יכולות גם לגרום לאפקסיה של דיבור אצל מבוגרים.
מה הם הסימפטומים העיקריים של אפרקסיה של דיבור?
לחולים עם כל צורה של אפרקסיה של דיבור יש תסמינים שונים בדיבור, שכוללים:
- ביצוע טעויות בקצב, דגש או טון. שימוש לא נכון בפרוסדוריה הוא הסימפטום השכיח ביותר. פרוסדוריה היא ההטיה וקצב הדיבור שאנו משתמשים על מנת לבטא את עצמנו. אנשים שיש להם קושי להשתמש בפרוסדוריה נוטים לחלק הברות במילים, להשתמש בדגש שווה, להחמיץ הברות מסוימות בביטויים ואפילו במילים קצרות, ולעשות הפסקות לא קשורות בעת דיבור.
- גישוש אחר קולות. למי שלוקה באפרקסיה של דיבור לעתים קרובות הופך בסופו של דבר להיות מגשש כדי למצוא את הצלילים הנכונים או המילים הנכונות. הם עלולים לא להצליח לומר מילה או ביטוי כמה פעמים עד שהם סוף סוף מצליחים לומר אותה או אותו בצורה הנכונה.
- ביצוע שגיאות דיבור שונות. לדוגמה, הם עשויים לומר מילה מסובכת בצורה נכונה פעם אחת ולאחר מכן הם יתקשו להגיד אותה שוב. אנשים עם אפרקסיה של הדיבור יכולים לבטא צלילים מסוימים יום אחד, ואולי יהיו להם בעיות לבטא אותם יום אחרי.
- ביטוי של צלילים מעוותים. גם ילדים וגם מבוגרים עם אפרקסיה של דיבור נוטים לבטא את רוב המילים פשוט בצורה לא נכונה. לעתים קרובות הם מעוותים את הצלילים, בעיקר תנועות (אותיות אהו"י, אותיות עיצור וכו'). מכיוון שהם לא יכולים למקם את מבנה הדיבור כמו הלסת או הלשון במצב הנכון, הצלילים יוצאים בצורה לא נכונה. המילים המורכבות או הארוכות יותר הן קשות יותר לביטוי מאשר מילים פשוטות או קצרות יותר. כאשר אפרקסיה של הדיבור מלווה באפאזיה, תחליפי צליל עלולים להתרחש לעתים קרובות יותר.
ילדים עם אפרקסיה של דיבור עשויים להראות סימפטומים רבים אחרים, ולכן קשה לקבוע אבחנה מבלי לראות פתולוג שמומחה בדיבור ושפה.
איך מאבחנים אפרקסיה של דיבור?
למרות שניתן לפנות לכל קופת חולים, רק מומחה בדיבור ושפה כמו קלינאי תקשורת, יכול לעזור לך לאבחן את הסוג הנכון של אפרקסיה של דיבור ולטפל בו.
מאחר שאין בדיקה או סימפטום מסוים כדי לאבחן את המצב, המומחה יבדוק את נוכחותן של כמה קבוצות אחרות של סימפטומים שהוזכרו לעיל.
קלינאי התקשורת ינסה גם להבין לקויות אחרות הדומות לאפרקסיה של דיבור, כגון בעיות בייצור השפה או חולשה של השרירים. בדיקה זו עוזרת להגדיר את האבחנה הנכונה.
מטופלים עם אפרקסיה מילדות או אפרקסיה של דיבור נרכשת, בדרך כלל מתבקשים לבצע מספר משימות דיבור כגון חזרה על מילה אחת או מספר מילים ספציפיות מספר פעמים עד שהם מבטאים אותן בצורה נכונה או חזרות על המילים, תוך הגדלה של אורכן.
מטופלים עם אפרקסיה של דיבור נרכשת נבדקים לעתים קרובות כדי להראות את היכולות שלהם בשיחה, כתיבה, קריאה, וביצוע תנועות שאינם דיבור.
ילדים עם בעיות דיבור נמצאים במעקב במשך תקופה מסוימת של זמן, לפני שקלינאי תקשורת מאבחן אותם עם AOS מילדות. לפעמים זה לוקח עד שנתיים, כאשר הילדים אמורים להתחיל לדבר בצורה ברורה יותר.
איך מטפלים בזה?
טעות לחשוב כי אפרקסיה של הדיבור היא כי מצב שייעלם מעצמו או פעוטות יתגברו על הלקות בכוחות עצמם.
אפרקסיה של דיבור הוא מצב קשה ודורש טיפול ממושך – במיוחד כשזה נוגע לילדים.
במקרים נדירים, חולים עם אפרקסיה של דיבור נרכשת, חוזרים ליכולות הדיבור שלהם או לחלקן מבלי לפנות למומחה. זה ידוע בשם התאוששות ספונטנית, אבל זה לא עובד עבור כולם.
רק מספר קטן של מבוגרים יכולים להתאושש באופן ספונטני ביכולות הדיבור שלהם בבית ללא עזרה חיצונית.
ילדים עם אפרקסיה של דיבור ומבוגרים עם אפרקסיה של דיבור נרכשת, שלא הצליחו לשחזר את יכולות הדיבור שלהם צריכים לעבור טיפול מקצועי בשפה ובדיבור כדי להתאושש מהמצב.
פתולוגים של דיבור ושפה משתמשים בשיטות שונות לטיפול באפרקסיה של דיבור, אך למרבה הצער, שום שיטה לא הוכחה מדעית לטפל במצב באופן מלא. כל מטופל זקוק לטיפול פרטני.
הטיפול עשוי לקחת חודשים ושנים עד שניתן לראות את התוצאות ולפעמים טיפול נוסף נדרש לטפל בבעיות שפה או דיבור אחרות שעלולות להתרחש יחד עם אפרקסיה של דיבור.
בהתאם לחומרת המצב, הן ילדים והן מבוגרים עם אפרקסיה של דיבור זקוקים לפגישות טיפוליות אינטנסיביות ותדירות. ניתן לעבור טיפול אחד על אחד של דיבור ומפגשים לטיפול בשפה. התרגילים החוזרים הם החלק הקריטי של כל מפגש.
ילדים עם סוג של אפרקסיה קשה של הדיבור יצטרכו טיפול שנתי אינטנסיבי של דיבור ושפה. ילדים רשאים ללכת לבתי ספר ומבוגרים יכולים לחיות חיים רגילים, אולם על מנת לשחזר יכולות דיבור, תרגילים ותרגולים חוזרים הכרחיים לשיפור המצב.
במקרים חמורים יותר, ילדים ומבוגרים עם אפרקסיה של דיבור צריכים למצוא דרכים אחרות לתקשר עם אחרים ללא מילים. לעתים קרובות הם צריכים ללמוד שפות סימנים לא רשמיות ורשמיות.
אלה שיש להם בעיה ללמוד את שפת הסימנים צריכים ללכת עם מחברת מילים כתובות או תמונות בכדי להצליח לדבר ולתקשר עם אנשים אחרים.
חולים עם אפרקסיה של דיבור שאין להם בעיות עם קריאה או הקלדה משתמשים באמצעי תקשורת אלקטרוניים כמו טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים על מנת לייצר או לכתוב במקום לדבר.
למרות שגישות תקשורת מסייעות כאלה יכולות לעזור לילדים ולמבוגרים עם אפרקסיה וללמד אותם להבין טוב יותר את האחרים, עדיין חשוב לעבור טיפול מקצועי. טיפול מעורר את האזורים השונים במוח, אשר אחראים על אוריינות ושפה.
חלק מהאנשים עם אפרקסיה של הדיבור יכולים להתאושש מהר יותר מאשר אחרים, ולכן תמיכה חזקה של בני משפחה, קרובי משפחה, וחברים הם מאוד חשובים בהתמודדות עם הלקות הזו.
האם אפשר למנוע אפרקסיה של דיבור?
אפרקסיה של הדיבור מילדות לא ניתן למנוע אבל חייב לאבחן את הלקות מוקדם ככל שאפשר.
טיפול מוקדם יכול להדוף את כל הסיבוכים ולשפר באופן כללי את כישורי התקשורת של הילד.
חשוב מאוד לעקוב אחר המערכת החיסונית של הילד; היא צריכה להיות חזקה מספיק כדי להפחית את ההשפעה של הלקות.
מצד שני, אפרקסיה של דיבור אצל מבוגרים ניתן למנוע על ידי הקטנת הסיכון של שבץ וכל פגיעה בראש. פעילות גופנית סדירה, אכילה בריאה, שעות שינה מספקות הם שלושה הרגלים המסייעים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לשבץ.
מה הם סיבוכים הכלולים באפרקסיה של דיבור?
ישנם מספר סיבוכים וסיכונים שיכולים להתרחש אם לא מטפלים באפרקסיה של הדיבור או שלא מטפלים בה בצורה הנכונה.
ישנם שני סיכונים גדולים מאוד הקשורים באפרקסיה של הדיבור מילדות שחשוב שהורים ידעו:
- מגדר: אפרקסיה של דיבור מילדות שכיחה יותר אצל בנים תינוקות מאשר לבנות תינוקות. אבל כאשר המצב קורה אצל תינוקת (נקבה), הסימפטומים נוטים יותר להיות חמורים יותר מאשר אצל תינוק (זכר).
- גנים: החריגות המתרחשות בגן FOXP2 הוכחו שהן מגבירות את הסיכון לאפרקסיה של הדיבור מילדות והפרעות שפה אחרות.
הסיבוכים של אפרקסיה של הדיבור הם:
- רגישות יתר: ילדים עם מצב זה עשויים להיות רגישים מאוד למרקמים רבים בחתיכות הלבוש שלהם או להיות אלרגיים למזונות מסוימים. הם עשויים גם להתחיל להימנע צחצוח שיניים או גיזום של הציפורניים.
- לילדים אלה יכולות להיות בעיות עם מיומנויות תנועה ותנועה מוטורית.
- אפרקסיה של דיבור יכולה להשפיע לרעה על יכולתו האינטלקטואלית של הילד ועלולה לגרום לבעיות חמורות בכתיבה, איות וקריאה.
בדיוק כמו כל לקות אחרת, לא קל להתמודד עם אפרקסיה של דיבור, ללא טיפול ייחודי שמיועד להתמודד עם לקות זו.
אל תחכו עד שילדכם "ייגמל" מהלקות, מתוך אמונה שהם יתחילו לדבר בעצמם, הקפידו לראות קלינאי תקשורת בהקדם האפשרי.
אם אפרקסיה של דיבור מתרחשת בשל בעיות בריאותיות אחרות, טיפול יעיל הוא חיוני בכדי להתמודד עם הלקות.
