בריאות

דליות (ורידים בולטים): תסמינים, גורמים ודרכי טיפול

דליות (Varicose veins) וורידים עכבישיים (spider veins) הם מצב רפואי בו הורידים בגוף מתרחבים מסיבות שונות ונהיים בולטים ונראים לעין. המצב נפוץ מאוד ולרוב הבעיה היא קוסמטית, אך לא רק. קראו על התסמינים, הגורמים השונים ודרכי הטיפול הזמינות כיום.

מהם הורידים ומה תפקידם?

ורידים הם סוג של כלי דם המחזירים דם מכל איברי הגוף לכיוון הלב.

כאשר האיברים השונים משתמשים בחמצן מהדם לצורך תפקודם, הם משחררים את הדם המשומש המכיל רכיבי פסולת (פחמן דו-חמצני) אל הורידים.

לאחר מכן, הדם בורידים מועבר ללב וחוזר לריאות, שם פסולת הפחמן דו-חמצני משוחררת וחמצן נוסף מועמס לדם וחוזר לשאר הגוף דרך העורקים.

הורידים משמשים גם לאחסון של דם שעדיין לא שומש. כאשר הגוף במנוחה, רק חלק מהדם הזמין בגוף נע במחזור הדם. שאר הדם נשאר בלתי-פעיל בורידים ונכנס למחזור הפעיל כאשר הגוף נהיה פעיל וזקוק לדם נוסף המכיל חמצן.

יכולת אחסון זו יכולה להתרחש מכיוון שהורידים אלסטיים (בעלי יכולת להתרחב).

הורידים קיימים בגדלים שונים, דבר התלוי במיקומם ותפקודם.

הוריד הגדול ביותר נמצא במרכז הגוף, האוסף את הדם מהורידים הקטנים יותר ומוביל אותם אל הלב.

הענפים של הוריד הגדול הזה נהיים קטנים וקטנים יותר ככל שהם מתרחקים ממרכז הגוף. הורידים הקרובים יותר לשטח פני העור נקראים ורידים שטחיים. הורידים הנמצאים בעומק וקרובים למרכז הגוף נקראים ורידים עמוקים.

ישנם גם ורידים נוספים המקשרים את הורידים השטחיים לורידים העמוקים, והם נקראים ורידים מחוררים.

מהם ורידים דליתיים (varicose veins) ומהם ורידים עכבישיים (spider veins)?

ורידים עלולים להתנפח ולבלוט עם הצטברות של דם כאשר הם כושלים בתהליך ההזרמה התקינה של הדם. ורידים בולטים אלו והנראים לעין, נקראים דליות, והם נפוצים באזור הרגליים והירכיים, אך יכולים להתפתח בכל אזור בגוף.

ניתן להבחין בעין בורידים דלייתים גדולים, הם בולטים, ניתן לחוש בהם במגע, ארוכים ומורחבים (גדולים מ-4 מ”מ בקוטרם).

ורידים קטנים יותר, נקראים “ורידים עכבישיים” (באנגלית: spider viens) והם מופיעים על פני העור. הם נראים כמו קווים קצרים, מעורבבים ללא סדר מסוים, או בצורה המזכירה קורי עכביש, ובדרך כלל סוג זה של ורידים אינם בולטים.

ורידים עכבישיים נפוצים באזור הירכיים, קרסוליים וכפות הרגליים. הם עלולים להופיע גם בפנים. המונח הרפואי לסוג של ורידים עכבישיים הוא טלנגיאקטזיה (telangiectasias).

ורידי עכביש מסוג טלנגיאקטזיה

מי עלול ללקות בדליות או בורידים עכבישיים?

דליות וורידים עכבישיים יכולים להימצא הן בגברים והן בנשים בכל גיל, אך הבעיה נפוצה יותר בקרב נשים בגיל הפוריות וזקנים.

דליות

דליות הן בעיה נפוצה מאוד, מעריכים כי 10% עד 15% מהגברים ורוב הנשים הבוגרות סובלים מדליות או ורידים עכבישיים.

היסטוריה משפחתית של דליות וגיל מבוגר מגבירים את הסיכוי לפתח דליות או ורידים עכבישיים.

ורידים עכבישיים

גורמי סיכון נוספים כוללים:

  • אורח חיים יושבני
  • עלייה במשקל
  • עמידה ממושכת
  • הריון

מהם הגורמים לדליות וורידים עכבישיים?

הגורמים לבעיה רפואית זו עדיין לא ברורים לגמרי.

במקרים מסוימים, היעדר או חולשה של שסתומים בוורידים עלול לגרום לזרימת דם ירודה ולהוביל לדליות בורידים.

במצב נורמלי, השסתומים בורידים מבטיחים שהדם בורידים לא ינוע אחורנית, בכיוון ההפוך מהורידים העמוקים והלב. הם בדרך כלל ממוקמים בורידים המחוררים ובחלק מהורידים העמוקים.

קראו על  10 דרכים להפסיק לחץ נפשי

במקרים אחרים, חולשה של דפנות הורידים עלולה לגרום לזרימת דם ירודה.

דפנות הורידים עלולות להתחלש ולהיות פחות יעילות מהרגיל, וכך לגרום להצטברות גדלה בורידים, המובילה לדליות.

פחות נפוץ, אבל דליות נגרמות כתוצאה ממחלות כמו:

  • פלביטיס (דלקת של הוריד)
  • קרישי דם או כל הפרעה לזרימת הדם בורידים
  • מומים מולדים בורידים
  • אי ספיקה ורידית כרונית היא בדרך כלל בעיה בלתי ניתנת למניעה לחלוטין. אך, במקרים מסוימים, לבישת גרביים תומכות, שמירה משקל תקין, ופעילות גופנית קבועה יכולים להיות יעילים.

מהם התסמינים לדליות?

אנשים רבים עם דליות לא סובלים מתסמינים פיזיולוגיים. אך עם זאת, הם עלולים להיות מודאגים קוסמטית מהמראה של הדליות.

התסמינים של הדליות כוללים:

  • כאבים
  • התכווצויות
  • גירודים
  • נפיחות
  • עייפות

אנשים מסוימים עלולים להתלונן על כאב עמום ותחושת לחץ מהורידים הדליתיים.

תסמינים פחות נפוצים, אך יותר חמורים של דליות עלולים לכלול דימום, טרומבופלביטיס (פקקת ורידים) בתוך הדליות, כיב בעור ודרמטיטיס נוטף או דלקת עור.

במקרים ממושכים של אי-ספיקה ורידית כרונית, העור עלול לההפך פיברוטי ומצולק, היוצר מראה “שעון חול” הפוך.

סיבוכים אלו של דליות צריכים להיבדק מיד על ידי רופא. 

איך מאבחנים דליות?

אבחון של דליות ורידים כוללת בדיקה גופנית כללית ויסודית של רופא. שאילה לגבי היסטוריה משפחתית של דליות ורידים, משך נוכחותם של כל הסימפטומים, וכל הרעה או התרחבות של דליות ורידים. יש לציין את גובהו, משקלו ומצבו הרפואי.

בנוסף, בדיקה כללית ומישוש (הרגשת הוורידים) והערכה אם יש נוכחות של דימום או כיב.

עמידה של 5 עד 10 דקות יכולה להפוך את הוורידים לגלויים יותר, וכך לסייע לרופא להעריך את היקף הוורידים.

האם ניתן להשתמש באולטרה סאונד לאבחון דליות ורידים?

הדמיה אולטרה סאונד דופלקס הוא מאוד שימושי בבדיקת מערכת הורידים.

אולטרה סאונד יכול לעזור להתוות נוכחות של כל ורידים פגומים ולמצוא את אלה הדורשים טיפול.

דופלר אולטרה סאונד (מכשיר אשר יכול לזהות ולמדוד את זרימת הדם) עשוי גם לספק מידע נוסף כגון יכולת וזרימה דרך השסתומים של הורידים המחוררים והרידים העמוקים.

מידע זה הוא הכרחי במיוחד אם נשקלים ניתוח או דרכים אחרות לטיפול.

אילו טיפולים זמינים עבור דליות וורידים עכבישיים?

ישנם טיפולים שונים אשר זמינים לטיפול בדליות.

טיפולים אלה משתנים בהתאם לגודל ולמיקום של הדליות, נוכחות של תסמינים, ובמקרים של ליווי שינויים עור (למשל, נפיחות, דרמטיטיס או כיב, למשל).

בקצרה, טיפולים פוטנציאליים עשויים לכלול:

  • הרמת הרגליים בעת ישיבה או שינה
  • תחבושות דחיסה עם מערכות בודדות או רב שכבתיות
  • גרבי דחיסה
  • סקלרותרפיה (הזרקת נוזל או קצף לתוך הווריד כדי ליצור קריש להרוס לצמיתות את כלי הדם)
  • אבלציה (הרס) של ורידים לא תקינים עם טכניקות המשתמשות בלייזר, גלי רדיו או שיטות אחרות
  • ניתוח (הסרת הדליות, כולל “פלבקטומיה” או הפשטת ורידים).

באופן כללי, סקלרותרפיה וטיפול בלייזר מועילים בטיפול ורידי עכביש (מסוג טלנגיאקטזיה), בעוד ניתוח ואבלציה עשוי להיות אפשרות טובה יותר עבור דליות גדולות יותר.

האם תמיד נחוץ טיפול?

לא, כאשר דליות וורידים עכבישיים הם בעיקר בעיה קוסמטית.

אבל במקרים חמורים שאינם מגיבים לטיפולי דחיסה שונים, במיוחד אלה הקשורים לכיבים ודרמטיטיס, בדרך כלל יש צוורך בטיפול נוסף.

קראו על  הטיפולים הטבעיים להצטברות נוזלים בגוף

אלפי אנשים שוקלים בכל שנה לקבל טיפול עבור דליות וורידי עכביש. פרסומות לטיפול במחלות ורידיות מציגות לעיתים קרובות שיטות “ייחודיות”, “קבועות”, “לא מכאיבות” או “בטוחות לחלוטין”, ובכך מקשות על אנשים לקבל החלטה על אפשרות הטיפול הטובה ביותר.

אם אינכם בטוחים לגבי הבטיחות או היעילות של כל טיפול התייעצו עם מומחה בתחום.

איך גרבי לחץ (דחיסה) יכולים לסייע לדליות?

גרבי לחץ עובדים פשוט על ידי לחיצה על הרגל, ובכך מפחיתים את כמות הדם והלחץ בוורידים.

ישנם מותגים שונים, סגנונות, צבעים של גרביים מהסוג הזה. מידת הלחץ המופעל סביב הרגל צריכה להיות מונחית על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות.

באופן אידיאלי, הם צריכים להימדד כאשר הרגל לא נפוחה, וניתן להזמין אותם על פי מידה של כל מטופל.

אנשים מבוגרים או שמנים לעיתים קרובות מתקשים לשים את הגרביים, מאחר ויש צורך ללבוש אותם כאשר החולה עומד.

עם הזמן, הגרביים בדרך כלל מאבדים במידה מסוימת מיכולת הדחיסה שלהם, ולכן יש צורך בהחלפתם באופן קבוע.

מה זה סקלרותרפיה?

סקלרותרפיה כרוכה בהחדרת מחט דקה והזרקה של חומר ישירות לתוך הווריד.

החומר מגרה את דופן הווריד, גורם לווריד להתנפח ולקרישת הדם. לאחר מכן, הווריד הופך לרקמה צלקת שעשויה בסופו של דבר להיעלם.

סקלרותרפיה משמשת בדרך כלל עבור ורידי עכביש ודליות. הוורידים בקוטר של עד 15 מ”מ מטופלים בהצלחה. הטיפול בדרך כלל מוצע לחולים שניסו גרביי דחיסה והגבהת הרגליים, אך ללא הצלחה רבה.

לאחר שהחומר מוזרק, עוטפים את הרקמה שמסביב לווריד בתחבושות דחיסה למשך כמה ימים, דבר הגורם לדפנות הוריד להיצמד זו לזו.

המטופלים מתבקשים להיכנס למשטר הליכה, אשר מאלץ את הדם לזרום לתוך ורידים אחרים ומונע התפתחות של קרישי דם.

בשיטה זו ובגרסאות אחרות שלה נעשה שימוש מאז 1920. ברוב המקרים, יידרשו יותר מפגישת טיפול אחת.

מהן תופעות הלוואי האפשריות והסיבוכים של סקלרותרפיה?

בחלק מהחולים שטופלו בסקלרותרפיה, שינוי צבע כהה של האזור המוזרק עלול להתרחש (היפר-פיגמנטציה). זה קורה בדרך כלל בגלל התפרקות של כדוריות הדם האדומות של כלי הדם המטופלים. ברוב המקרים, שינוי צבע זה יעלם לחלוטין בתוך 6 חודשים.

בעיה נוספת פוטנציאלית היא היווצרותם של ורידי עכביש חדשים ליד האזור אשר טופל עם סקלרותרפיה. זה יכול לקרות בחלק מהחולים, אבל גם כלי דם חדשים אלו בדרך כלל נעלמים בתוך 6 חודשים.

סיבוכים נדירים יכולים לכלול היווצרות של כיב סביב מיקום ההזרקה או היווצרות של קרישי דם קטנים בורידים השטחיים.

האם סקלרותרפיה בטוחה לכל אחד עם דליות וורידים עכבישיים?

סקלרותרפיה בדרך כלל בטוחה עבור רוב האנשים הצריכים טיפול בדליות וורידים עכבישיים.

עם זאת, בקבוצות מסוימות של אנשים, כגון אלה שאינם מסוגלים ללכת, יש להימנע מסקלרותרפיה .

התניות נוספות לטיפול בסקלרותרפיה כוללות השמנת יתר, קרישי דם בוורידים עמוקים, אלרגיה לחומר הנעשה בטיפול, הריון וחסימת עורקים (חסימה בזרימת הדם בעורק ליד הווריד).

אילו ניתוחים זמינים לטיפול בורידים דליתיים?

בדליות מטפלים לעיתים קרובות באמצעות ניתוח המעלים את הורידים ה”רעים”. דבר המאלץ את הדם לזרום דרך הוורידים הבריאים שנותרו.

קראו על  11 מזונות מעוררי חשק להעלאת הליבידו

בניתוח הפשטרת הוורידים, הוורידים הבעייתיים “מופשטים” על ידי העברת מכשיר גמיש דרך הווריד והסרתו דרך חתך ליד המפשעה.

יובלים קטנים יותר של ורידים אלה מופשטים גם הם עם המכשיר הזה ומוסרים באמצעות סדרה של חתכים קטנים. הוורידים המתחברים אל הוורידים העמוקים יותר נקשרים.

שיטה זו של הפשטה בשימוש מאז 1950, ולעיתים רחוקות נדרשת הרדמה כללית.

את הורידים עכבישים לא ניתן להסיר באמצעות ניתוח. לפעמים, הם נעלמים כאשר הדליות הגדולות, אשר הזינו את הורידים עכבישיים, מוסרות.

את ורידי העכביש הנותרים ניתן לטפל גם עם סקלרותרפיה.

האם התהליך כואב?

עבור כל הניתוחים שמנינו, כמות הכאב משתנה, בהתאם ליכולת הכללית של האדם לסבול כאב, כמה נרחבים הטיפולים, אילו חלקים של הגוף מטופלים, אם סיבוכים מתעוררים, וגורמים אחרים.

מכיוון שניתוח מבוצע תחת הרדמה, הכאב הוא לא יורגש במהלך ההליך עצמו. לאחר שההרדמה חולפת, יכול להיות קצת כאב ליד החתכים.

בקשר לסקלרותרפיה, מידת הכאב תלויה בגודל המחט ואיזה חומר מוזרק. רוב האנשים מוצאים כי סליין היפרטוני הוא הפתרון הכי כואב ועלולים לחוש תחושת צריבה והתכווצות במשך כמה דקות כאשר הוא מוזרק.

יש רופאים המערבבים הרדמה מקומית קלה עם התמיסה כדי למזער את הכאב.

האם לייזר יכול לשמש בטיפול בדליות וורידים עכבישיים?

ורידים עכבישיים ודליות קטנות ניתנים לטיפול בלייזר הנעשה על שטח פני העור. הלייזר מעביר אנרגיה חזקה ההורסת את כלי הדם הקטנים על פני העור.

התוצאות לטיפול משתנות, וטיפולים מרובים עשויים להיות נחוצים כדי לקבל תועלת.

הליך זה הוא בדרך כלל פחות פולשני מאשר סקלרותרפיה והפשטת ורידים (אין צורך של מחטים). בעיה אפשרית שעשויה להתרחש לאחר טיפול בלייזר היא שינוי זמני של צבע העור.

מהן תופעות הלוואי של טיפולים אלה?

חולים צריכים להתייעץ עם הרופא שלהם לגבי הבטיחות ולגבי תופעות הלוואי האפשריות של כל סוג של טיפול.

להסרה כירורגית של ורידים, תופעות לוואי אפשריות כוללות (ניתוח שבוצע תחת הרדמה) בחילה, הקאות, כמו גם סיכון של זיהום הפצע לאחר הניתוח. ניתוח עלול גם לגרום הצטלקות שבו חתכים קטנים נעשים, היווצרות של קרישי דם הוא סיבוך פוטנציאלי גם כן.

בניתוח של סקלרותרפיה, תופעות הלוואי תלויות בחומר המשמש עבור ההזרקה. אנשים עם אלרגיות צריכים להיות זהירים יותר. מדי פעם, סקלרותרפיה יכולה להוביל להיווצרות של קרישי דם.

טיפולי לייזר יכולים לגרום הצטלקות ושינויים בצבע העור.

הסיבוך המדאיג ביותר של טיפולים אלה הוא היווצרות של קרישי דם, אשר עלולים לדרוש טיפולים נוספים, כולל מדללי דם או טיפול אחר, ויש להם סיכון נמוך מאוד למוות.

כיצד ניתן למנוע דליות?

ניתן למנוע דליות על ידי הרמת הרגליים לעתים קרובות יותר, הימנעות מעמידה ממושכת, וכן לבישת גרבי לחץ.

פעילות גופנית סדירה ושליטה על משקל יכולה גם היא להיות מועילה. אמצעים אלה יכולים למנוע או להאט את התפתחות הדליות.

האם יש תרופות סבתא לטיפול בדליות?

ניתן לקרוא בהרחבה בנושא דרכים טבעיות לטיפול בורידים ברגליים (דליות)

תגובות

אולי יעניין אותך גם