כאב בעצם הזנב – גורמים, תסמינים, דרכי טיפול ומניעה

כאב בעצם הזנב – גורמים, תסמינים, דרכי טיפול ומניעה

כאב בעצם הזנב (בשמו הרפואי קוקסידיניה coccydynia) הוא כאב המופיע בעצם הזנב הממוקמת בחלקו התחתון של עמוד השדרה. קראו על מהי קוקסידיניה, מה הגורמים, התסמינים, דרגי האבחון, דרכי הטיפול והמניעה.

הצטרפו לווצאפ של אגוגו!

ותקבלו עדכונים ישירות לנייד.
מודעה

חוזקו וגמישותו של הגב התחתון הם פשוט מופלאים והם תומכים ביציבות הגוף כולו. אך עם זאת, תכונה מדהימה זו היא שעושה אותו למאוד פגיע לבעיות בריאותיות שונות.

כמו כן, בשל העצבים הרבים הקיימים בחלק התחתון של עמוד השדרה ואשר מגיעים לחלקי גוף אחרים, כאב באזור זה יכול להיות מתסכל למדי.

אחת מהבעיות הבריאותיות באזור זה היא כאב בעצב הזנב, מצב הידוע גם בשם קוקסידיניה. במאמר זה נפרט על הכאב בעצם הזנב, הגורמים, הסימנים והסימפטומים, דרכי האבחון, טיפולים ומניעה.

מהי קוקסידיניה (כאב בעצם הזנב)?

קוקסידיניה היא דלקת מקומית בעצם העוקץ (עצם הזנב), החלק התחתון של עמוד השדרה שנמצא מתחת לסקרום (עצם העצה).

צורת עצם הזנב משולשת והיא מורכבת משלוש עד חמש עצמות המתמזגות בשלמות (או למחצה) על ידי רצועות דמויות דיסקים. (1)

למרות שנוטים לחשוב שעצם הזנב היא רק שריד אבולוציוני ללא שימוש משמעותי, יש לה כמה תפקידים קריטיים, ופגיעה בה עשויה להיות מקור מתמיד של סבל.

לדוגמה, עצם הזנב יוצרת נקודת חיבור של כמה שרירי רצפת אגן התומכים ביציאות המעיים, הנרתיק בנקבות ואף מסייע לתנועה. כמו כן, זהו אחד משלושת החלקים התומכים באדם בעת ישיבה.

מה גורם לכאב בעצם הזנב?

פגיעה בעצם הזנב היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר של כאב בעצם הזנב. (2) פגיעה בדרך כלל מובילה לדלקת, אשר גורמת לכאב ואי נוחות. הטראומה עלולה להיגרם על ידי:

  • פגיעה ישירה, שעשויה לנבוע בעיקר מפגיעה בפעילות פנאי, כגון רכיבה על אופניים, יכולה להיגרם על ידי נפילה או לאחר הלידה. מצבים אלה עלולים לגרום נזק ישיר לרצועות או לעצמות, וכתוצאה מכך לשבר או לנקע.
  • תנועה מוגזמת, המעמידה לחץ נוסף על עצם העצה ועל עצם הזנב
  • ניידות מוגבלת הגורמת לעצם הזנב לבלוט החוצה, תוך הפעלת לחץ על הסקרום ומפרק עצם הזנב
  • לחץ מתמיד כתוצאה מפעילויות כגון שימוש בסקייטבורד ורכיבה על סוסים
  • תנוחת ישיבה לא נכונה לתקופות ממושכות

למרות שהדבר נדיר, הכאב עשוי להיות גם תוצאה של גידול הקרוב לאזור או זיהום המפעיל לחץ על עצם הזנב.

הכאב יכול להיות מוקרן מחלק אחר של עמוד השדרה או חלקי אגן אחרים.

מי נמצא בסיכון גבוה יותר לסבול מכאב בעצם הזנב?

נשים נוטות חמש פעמים יותר לפתח כאב בעצם הזנב. (3) הסיבה לכך היא כי שלנשים יש מבנה אגן רחב יותר, אשר מוריד את רמת סיבוב האגן, דבר החושף את עצם הזנב לפציעה.

מודעה

נשים גם נוטות להעמיס יותר על האגן בעת ​​ישיבה או עקב לידה, כאשר עצם הזנב עלולה להיפגע כאשר התינוק עובר דרך תעלת הלידה.

עודף משקל או השמנת יתר הוא גורם משמעותי נוסף עבור קוקסידיניה. (4) משקל מופרז גורם ללחץ מתמשך על עצם הזנב ומגדיל את הסיכוי לכאב.

מהם הסימנים והתסמינים של לקוקסידיניה?

  • כאב או כאב בעת מגע באזור עצם הזנב. הכאב אינו מקרין לאגן או לרגליים. רוב האנשים מתארים את הכאב כעמום וכואב. הכאב עלול להחמיר גם כאשר עצם הזנב נושאת משקל רב יותר כגון בעת ​​הליכה, במהלך תנועות מעיים, יחסי מין, כאשר יושבים על משטח קשה או נשענים לאחור.
  • קשיחות או אי נוחות כללית של הגב התחתון
  • נשים מסוימות עשויות לחוש כאב או אי נוחות במהלך יחסי מין

איך מאבחנים?

אבחון של קוקסידיניה נעשית בדרך כלל על ידי בדיקת ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית וגם צילומים רדיוגרפיים. (5)

מבחינת ההיסטוריה הרפואית, הרופא בדרך כלל שואל על התסמינים שהופיעו ואיך הם התפתחו.

במהלך הבדיקה הגופנית, נעשה מישוש של האזור התחתון של הגב כדי לראות אם יש רגישות למגע או כל נפיחות סביב עצם הזנב.

הרופא יכול גם לעשות בדיקה רקטאלית, לתפוס את עצם הזנב עם האצבע והאגודל. מניפולציה זו בדרך זו מעוררת כאב וניידות מוגזמת או מוגבלת של מפרק הסקרוסוסיגל (sacrococcygeal) במקרה של קוקסידיניה.

מודעה

אם מגע בעצם הזנב אינו גורם לכאב, ישנה סבירות גבוהה לכך שהכאב מופנה מחלק אחר בגוף.

בדיקות הדמיה אינן נדרשות בדרך כלל לאבחון כאב בעצם הזנב. עם זאת, במקרה של כאב עיקש אשר ההיסטוריה והבדיקה הגופנית אינם מספיקים לאבחון, הרופא עשוי להזמין בדיקות רדיוגרפיות כגון צילומי רנטגן ודימות תהודה מגנטית כדי להעריך את האפשרות של גידולים, שברים או שינויים ניווניים.

  • צילום רנטגן דינמי נעשה בעמידה וישיבה, כדי לייצר שתי תמונות. התמונות מושוות כדי למדוד את זווית סיבוב האגן ולראות איך מיקום עצם הזנב משתנה מישיבה לעמידה. יותר מדי או מעט מדי תנועה של עצם הזנב מזוהה כגורם לכאב.
  • דיסקוגרמה של עצם הזנב כרוכה במתן זריקה להרדמה מקומית המכוונת לאזור הספציפי של עצם הזנב, כגון דיסק בין-חולייתי. אם יש הקלה מיידית בכאב, אז בהחלט מקור הכאב הוא מעצם הזנב.
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או דימות תהודה מגנטית (MRI) להמחיש תמונה מפורטת של עצם הזנב, מפרק הסקרוסוסיגל ומבנים סמוכים אחרים. סריקות אלה משמשות כאשר יש חשד לשבר או גידול.

ייתכן ויבוצעו גם בדיקות דם רגילות כדי לשלול זיהומים, גידולים או הפרעות אוטואימוניות.

כיצד מטפלים בכאב בעצם הזנב?

למרות העובדה שמצב בריאותי זה של כאב בעצם הזנב זוהה עוד במאה ה-16, עדיין הטיפול בבעיה הוא די פרובלמטי, מכיוון שהגורמים לו הם מגוונים.

לרוב האנשים, הכאב חולף לאחר מספר שבועות או חודשים. אך, לחלק אחר, הוא יכול להיות כרוני ופוגע באיכות החיים.

שילוב של טיפול פיזיותרפיסטי, תרופות, ופסיכותרפיה הוא הטיפול עם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר.

1.טיפול רפואי

כאשר הגורם לכאב בעצם הזנב הוא פציעה חריפה, טיפול רפואי הוא הכרחי. רוב המקרים האחרים דורשים טיפול שמרני.

חלק מהתרופות שהרופא עשוי לרשום, הן:

  • נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS) כגון איבופרופן. הם מפחיתים דלקת וכאב סביב עצם הזנב, מה שגורם בדרך כלל לאי הנוחות והכאב בעצם הזנב.
  • אופיואידים מומלצים לכאב חמור שאינו מגיב למשככי כאבים אחרים.
מודעה

אמצעים רפואיים אגרסיביים יותר כוללים: (6)

זריקות של חומר משכך כאבים כמו ליגנוקאין או קורטיקוסטרואידים כדי לספק הקלה בכאב ולעזור בריפוי הדלקת.

הרופא משתמש באולטראסאונד או בצילומי רנטגן כדי לקבל מושג לגבי האזור הספציפי הגורם לכאב.

הזריקות ניתנות עד שלוש פעמים בשנה, ואם הן עובדות הן יכולות לספק הקלה לתקופה של שבוע עד מספר שנים.

מניפולציה ידנית של עצם הזנב כדי להתאים את המפרק בין עצם הזנב לסקרום. פעולה זו עוזרת לתקן ניידות לקויה על ידי שחרור שרירים מתוחים המושכים את עצם הזנב.

הפעולה צריכה להיעשות על ידי מטפל מיומן כגון פיזיותרפיסט או כירופרקט, מכיוון שאם היא נעשית בצורה לא טובה, זה רק יחמיר את הכאב.

שיקום רצפת האגן הוא הכרחי במיוחד אם הכאב בעצם הזנב הוא תוצאה של לידה.

השיקום משתמש בעקרונות הפיזיותרפיה המשפרים את כוחם ותפקודם של שרירי האגן התומכים לא רק בעצם הזנב אלא גם בשלפוחית ​​השתן, בנרתיק ובפי הטבעת.

המטפלים משתמשים בתרגילי קיגל (Kegels), טכניקות נשימה, מניפולציה ידנית וגירוי חשמלי לשיקום האגן.

גירוי חשמלי עצבי דרך העור (TENS) מכשיר המשתמש בזרמים חשמליים במתח נמוך כדי להפריע להעברת כאב עצבי מן עצם הזנב אל מערכת העצבים המרכזית.

הטיפול יכול להיעשות בבית החולים, אצל הרופא של המשרד או על ידי מכשיר ביתי המופעל בסוללות.

כריתת עצם הזנב (Coccygectomy) מבוצע כמוצא אחרון, מכיוון שההליך עלול לגרום לסיבוכים נוספים ואף לא להפחית את הכאב.

הניתוח כרוך בהסרת עצם הזנב כולה או רק חלק ממנה. המנתח עושה חתך קטן באזור מעל עצם הזנב, חודר דרך הסחוס המכסה את העצם ואז מסיר את עצם הזנב.

ניתוח כריתת עצם הזנב עשוי להימשך בין 30 ל 45 דקות. החלק הכי מאתגר של כריתת עצם הזנב הוא שזה לוקח זמן רב יותר לריפוי, הישיבה הופכת לקשה במהלך תהליך הריפוי וזה יכול לקחת עד שנה לפני שהמטופל מבחין בהקלה מהתסמינים.

2.תרופות ביתיות

רוב גישות הטיפול שאינן רפואיות ואינן פולשניות, כרוכות בעיקר בשינויים באורח החיים שאינם דורשים את עזרתו של איש מקצוע רפואי. הם כוללים:

כריות לעצם הזנב הן כריות לישיבה המקלות על הלחץ המופעל על עצם הזנב בעת הישיבה.

הכריות עשויות מג'ל או קצף מיוחד, והם בצורת V או U או בצורת טריז עם חתך החוצה שבו עצם הזנב.

ניתן להשתמש בהם במכונית, במשרד, בכיתה, בבית או בכל מקום אחר, שיש בו צורך לשבת.

רטיות חמות משחררות שרירים מתוחים על ידי שיפור זרימת הדם ועזרה בהרגעת השרירים.

ניתן להשתמש בבקבוק מים חמים, אמבטיה חמה או כריות חימום. החלפת הרטיות החמות ברטיות קרות טוב במקרים בהם הכאב הוא כתוצאה מפעילות ספורטיבית.

קרח או חבילות קרח מפחיתות את זרימת הדם אל השרירים המקיפים את עצם הזנב. כמו כן הן משככות את הכאב ומאטות את אותות הכאב.

רטיות קרות מניחים למשך 20 דקות. שימו לב כי חבילות הקרח לא מונחות ישירות על העור ועל חלקי עצמות עמוד השדרה, כדי למנוע כוויות קרח. במקום זאת, יש למלא שקית ניילון עם קרח ואז לעטוף במטלית יבשה.

עיסויים כדי להקל על התכווצויות שרירים וכאב ברצועות.

שרירים מתוחים באזור עצם הזנב גורמים ללחץ נוסף באזור, על מפרקי עצם הזנב והרצועות שלה, ובכך מגבילות את הניידות שלה. עיסוי של הגב התחתון צריך להיעשות בעדינות כדי למנוע פגיעה נוספת בעצם הזנב.

מתיחה עדינה גם מועילה בהורדת מתיחו תשרירים. הדבר יכול להיעשות בבית או בבית החולים בסיוע של מטפל, פיזיותרפיסט, או כירופרקטור.

פעילות אירובית בעלת זעזועים נמוכים, המעלה את קצב הלב ללא העמסה על עמוד השדרה.

יש לשקול פעילות זו רק כאשר ישנה הקלה מספקת בכאב, וניתן לסבול רמה מסוימת של תנועה.

הליכה, אימון אליפטי, רכיבה על אופניים נייחים, הן חלק מהפעילויות שיש לשקול. פעילויות אלה מועילות בכך שהן מגבירות את זרימת הדם לאזור עצם הזנב, משפרות את המעבר של חמצן, חומרים מזינים, ורכיבים אנטי-דלקתיים.

פעילויות אלו גם מקדמות את שחרורם של אנדורפינים, אשר לאחר מכן באים באינטראקציה עם קולטני אופיאטים במוח כדי להפחית את תפיסת הכאב. אנדורפינים פועלים באותו אופן כמו אופיואידים.

כמו כן, עוד דבר חשוב הוא שינויים תזונתיים הכוללים צריכת מים נאותה וסיבים, כדי להבטיח תנועת מעיים חלקה. עצירות מחמירה כאב בעצם הזנב. (7)

האם ניתן למנוע זאת?

יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לפציעה או למנוע הישנות של כאב בעצם הזנב. רובם מתרכזים באימוץ הרגלי חיים בריאים. הנה כמה עצות כדי להישמר מכאב בעצם הזנב.

  • אימוץ ישיבה נכונה. יציבה גרועה מציבה לחץ על עצם הזנב ומפריעה לעקומה הטבעית של עמוד השדרה. רצוי, להשתמש בכיסא ארגונומי, לקום וללכת אחרי כל 30 עד 45 דקות, ולעתים, לבחור שולחן עמידה.
  • פעילות גופנית סדירה המשלבת גמישות, חוזק, מתיחות (במיוחד של ההמסטרינג) ופעילות אירובית.
  • שמירה על משקל בריא
  • הימנעות מישיבה כשהארנק בכיס האחורי של המכנסיים.
  • אכילת מזונות אנטי דלקתיים כמו מזונות אומגה-3, ירקות טריים ופירות טריים.
  • השתמשו בטכניקה נכונה להרמת חפצים על ידי כיפוף הירכיים (לא הגב), תוך שמירה על החזה קדימה ושמירה על המטען קרוב לגוף.