המוח שלכם סובל ממכה חריפה כאשר חרדה משתלטת עליכם ובמיוחד שחרדה לא נותנת מנוח לאורך זמן. איך לחץ משפיע לנו על המוח ואיך להירגע – דרכים והסברים.
האפקטים של לחץ: בעיות בזכרון ולמידה
תאי גזע עצביים בהיפוקמפוס, שהוא אזור במוח שמהווה חלק מן המערכת הלימבית. ההיפוקמפוס בתוך האונה הרקתית (האונה הצדדית הסמוכה לעצם הרקה) הוא מבנה במוח שאחראי לזכרון וללמידה. תחת לחץ כרוני, תאי הגזע הללו הופכים לאוליגודנדרוציטים, תאי גלייה היוצרים את מעטה המיאלין מסביב לסיבים עצביים (אקסונים) במערכת העצבים המרכזית של בעלי חוליות. המיאלין מסייע לשמר על האיזון בין תקשורת לעיתוי במעגל החשמלי, ומסייע לנוירונים לתקשר ביניהם.
לפי מחקר אמריקאי, השינויים שלחץ גורם ויוצר בגוף שלנו משפיע ישירות על היכולת הקוגנטיבית שלנו. איך למשל? השינוי כולל השפעה על יכולת הלמידה, זכרון וגם יציבות ואיכות החיים שלנו מבחינת רגשות, מצב רוח ותחושה. שינויי בשכבת המיאלין תחת לחץ מופיע ומייצר כמה מצבים נפשיים ונוירולוגים והפרעות נפשיות לא-רצויות כמו למשל לחץ כרוני, חרדה, דיכאון והפרעת פוסט-טראומה.
סיכוי גבוה יותר לשבץ
רמות משמעותיות של לחץ יכולות להגדיל את הסיכוי לשבץ. למעשה במחקר שנערך לאחרונה בכ-6,700 מבוגרים בגילאי 45-84, המשתתפים מילאו שאלונים עם שאלות רבות לגבי דיכאון, לחץ ומצבים פסיכולוגיים בהם הם שרויים כדי למדוד את רמת הלחץ שלהם. כעשר שנים לאחר מכן, התוצאות חשפו פרט מעניין – אלו שדורגו גבוה יותר מבחינת לחץ היו בסיכוי של 60 אחוז יותר לסבול משבץ – הנתון הזה כלל את כל אלו שתיארו לחץ קבוע מגורמים של מערכות יחסים, כסף ובריאות.
בבדיקות הרפואיות הרגילות הרופאים שמים דגש על גורמים מסורתיים כמו רמות כולסטרול, לחץ דם, עישון ועוד – כל אלו חשובים מאוד כמובן, אבל בעת ובעונה אחת אסור להתעלם מהמצבים הנפשיים כמו לחץ שיוצרים נזק כבד למוח ויש לטפל בשני סוגי הגורמים במקביל ולאבחן כראוי.
סיכוי גבוה יותר לדיכאון
לחץ כרוני יוצר נוירונים חדשים בהיפוקמפוס. במחקר שנערך בקרב עכברים ניתן היה לראות כיצד בניית תאים חדשים בהיפוקמפוס הופחתו במעבר בין תקופות לחוצות ונראה שיש תחושות של דיכאון שהגיעו עימם. המסקנה? אין ספק שלחץ יוצר דיכאון ומצבים מלחיצים יכולים לייצר דיכאון בלתי נשלט שמשתלט עלינו ופוגם באיכות חיינו.
המוח שלך מתכווץ
מצבים מעוררי חרדה כוללים משברים כמו אובדן בית, בעיות פיננסיות, גירושין, בעיות במערכת היחסים ומוות של אדם אהוב, כל אלה יכולים להפחית את כמות החומר האפור בקורקטס הפרופנטלי ששולט ברגש ובשליטה עצמית.
מחקר שנערך באוניברסיטת ייל אישר את העניין. 103 נבדקים בריאים שעברו מצבי לחץ לאחרונה נבדקו ואכן, הוכח שגורמי לחץ הפחיתו את כמות החומר האפור במוח מיידית – הבעיה שמצבי לחץ רבים או עומס במצבי לחץ מקשה על האדם וכל אנשים להתמודד עם מצבי לחץ עתידיים. כל מצב לחץ הופך להיות קשה יותר וקשה מנשוא.
איך להירגע? אל תדאגו – ההשלכות של לחץ ניתנות לשינוי
החדשות הטובות: מחקרים מוכיחים שלגוף שלנו יש יכולת טבעית להחלים מלחץ. באופן כללי, המוח ובעיקר ההיפוקמפוס הוא בעל יכולת פלסטיקה גבוהה – כלומר הוא גמיש וניתן לשינוי. אם גורם לחץ חולף, מופחת או נעלם לחלוטין, תאי הגזע העצביים ישיגו מחדש את היכולת שלהם לייצר נויורונים ברמה נורמלית.
איך להירגע? פעילות גופנית עוזרת!
צריך עוד מחקר, אבל מומחים מאמינים שפעילויות מסוימות יכולות לשנות את התוצאה של תגובת הלחץ ולצמצם נזק עצבי. מה למשל? פתרונות פשוטים כמו ספורט ופעילות גופנית יכולים למנוע או להפחית עליות בהורמוני לחץ, ולכן המוח נפגם פחות – 30 דקות של התעמלות ביום, אפילו הליכה – יכול לגרום לשיפור משמעותי במצב הרוח ויכול מיד להפחית לחץ וגם לטווח ארוך רמות הלחץ יופחתו.
מדיטציה עוזרת!
מחקרים רבים קישרו ישירות בין מדיטציה לבין הפחתת מתח ומסתבר שהסממנים של הפחתה בלחץ מתרחשים מיד – ובטח במהירות רבה יותר מהצפוי, לפי מחקרים אחרונים.
מסתבר שמבוגרים בגילאים 18 עד 30 שהשתתפו במדיטציה דרך אימון ותוכנית של רק 25 דקות במשך שלושה ימים ברצף, דיווחו מיד על פחות חרדה ולחץ בהשוואה לזמנים אחרים – במיוחד בהשוואה לקבוצה אחרת שלא טופלה במדיטציה כלל. קראו על: איך להתחיל לעשות מדיטציה: 10 דקות ביום.
שינה עוזרת!
שינה היא קריטית ולשליטה ברמות הלחץ וההורמוני הלחץ. מחסור השינה מעלה את רמות הלחץ של ההורמונים ויש לכך השפעה שלילית על המוח כולל על ההיפוקמפוס. חשוב לישון שינה טובה ומספיק שעות, לשמור על משטר שינה של שעות קבועות, לקבוע שעה מסוימת להיכנס בה למיטה ולישון מספיק. לפני השינה – נסו להימנע מארוחות כבדות, אלכוהול ועישון. בנוסף, חשוב שחדר השינה מקורר ומאוורר במידה הנכונה וכמובן חף מרעש ואורות למיניהם שיכולים להפריע לכם.
