סינוסיטיס משפיע על עד 20% מהאנשים בשלב מסוים בחייהם, ועשוי להיגרם על ידי נגיפים, חיידקים או גורמים אחרים. לעתים קרובות, סינוסיטיס הוא דלקת של הסינוסים הנגרמת על ידי זיהום פטרייתי, בקטריאלי או זיהומי. קראו על נושא זה בהרחבה במאמר הבא.
אף כי המונחים "סינוסיטיס" ו"דלקת הסינוסים" משמשים, לעתים קרובות, ללא כל אבחנה (רופאים עשויים אף להשתמש במונח "רינוסינוסיטיס"), הסינוסיטיס מתייחס לזיהום של הסינוסים, עם או בלי דלקת.
הסינוסים מסננים ומלחחים את האוויר שאתם שואפים. הממברנה המרפדת כל אחד מהסינוסים מכילה ריר ותאים קטנטנים הדומים לשערות ומכונים סיליה, ואלו אוספים ומסלקים גורמים מזהמים, מיקרו-אורגניזמים, אבק ולכלוך ממעברי האף.
בקרב אנשים בריאים, הפרשות הסינוסים תמיד זזות ומתנקזות מחלל האף. כאשר מתרחשת חסימה, הריר אינו מתנקז כראוי, נהיה עבה יותר, וממלא את מרווחי הסינוסים. בו זמנית, רמות החמצן בסינוסים המושפעים מופחתות. גם הנקיון והסילוק של תאי הסיליה מופחתים, ולכן מקשים אף יותר על הריר להתנקז.
עם זאת, אם אתם סובלים מסינוסיטיס או מדלקת הסינוסים, תנועת ההפרשות האלו חסומה או שהריר התעבה.
מי סובל מסינוסיטיס?
סינוסיטיס הוא מצב נפוץ מאוד המשפיע על 16-20% מהמבוגרים והילדים. נשים נוטות יותר לחלות בסינוסיטיס בהשוואה לגברים/
סינוסיטיס הוא כואב מאוד ובדרך כלל ידרוש מכם לקחת חופש מחלה. הסינוסיטיס עשוי להיות אקוטי או כרוני, מזהם (מדבק) או לא מזהם (לא מדבק). סוג וחומרת הסינוסיטיס מוגדרים על ידי משך הזמן החולף עד ההחלמה.
לעתים קרובות, סינוסיטיס אקוטי מתפתח במהירות ונמשך בין 7-10 ימים, אף כי הוא עשוי להמשך עד לארבעה שבועות. מצב הביניים שבין האקוטי לכרוני עשוי להמשך בין 4-12 שבועות.
סינוסיטיס אקוטי חוזר ונשנה מוגדר כארבע אפיזודות בשנה, ללא הצגת תסמינים מתמשכים בין האפיזודות. עם זאת, הצגת תסמיני סינוסיטיס אינה תמיד מצביעה על כך שאתם סובלים מדלקת הסינוסים.
גורמים לדלקת הסינוסים
נגיפים הגורמים לדלקות בדרכי הנשימה העליונות עשויים גם לגרום לסינוסיטיס אקוטי. ברוב המקרים, סינוסיטיס אקוטי נגרם על ידי, או מופיע אחרי, צינון או שפעת.
קיימים מספר גורמים בסיסיים לדלקת הסינוסים, לרבות אלרגיות (לדוגמה, נזלת אלרגית, קדחת השחת), איכות אוויר גרועה, ווריאציות אנטומיות של האף (סטייה של מחיצת האף או פוליפים באף).
גורמים אחרים לסינוסיטיס כרוני כוללים:
- עישון סיגריות או עישון פסיבי
- שינויים בטמפרטורת האוויר או בלחץ האוויר (למשל, בשל שחייה, צלילה או תעופה)
- מצבים הורמונליים (כולל אלו המתרחשים בעת ההריון)
- לקות במערכת החיסונית (לדוגמה, HIV)
- זיהום פטרייתי
- זיהום בקטריאלי
- זיהום נגיפי
- שימוש מופרז בחומרים נוגדי גודש באף
- רגישות לאספירין
- תסמונות גנטיות הפוגעות בתאי הסיליה (כגון סיסטיק פיברוזיס)
- אסתמה ומחלות ריאות אחרות (כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית)
אנשים בעלי אלרגיות או נזלת אלרגית נוטים יותר לסינוסיטיס, בהשוואה לאנשים שאינם סובלים מאלרגיות. חשיפה ממושכת לאלרגנים עשויה לעבות את הריר ולהפוך את הסינוסים שלכם לפגיעים בפני דלקות.
בין האלרגנים הידועים בכך שהם מעוררים נזלת אלרגית וסינוסיטיס כרונית נמנים:
- קרדית האבק
- נבגי פטריות (עובש)
- קשקשי בעלי חיים
- מקקים
- אבקנים של דשא, עצים ועשבים
רפלוקס קיבתי-ושטי גם הוא קשור לסינוסיטיס כרוני.
דלקות סינוסים בקטריאליות ונגיפיות
אף כי דלקת סינוסים (סינוסיטיס אקוטי) עשויה להיות בקטריאלית או נגיפית, היא בדרך כלל נגרמת על ידי זיהום נגיפי בדרכי הנשימה העליונות (כגון צינון או שפעת).
רינו-וירוס, שפעת ופרא-אינפלואנזה הם הנגיפים הנפוצים ביותר העשויים לגרום לסינוסיטיס אקוטי.
בעיות דנטליות הכוללות זיהומים גם הן עשויות לגרום לסינוסיטיס אקוטי (סינוסיטיס אודונטוגני). השורשים של השיניים העליונות האחוריות שלכם קרובים לסינוס המקסילרי, ואם הם מזדהמים, הזיהום יכול לעבור לסינוסים שלכם.
החיידקים הבאים גורמים לאחוז קטן ממקרי הסינוסיטיס האקוטי:
- פנאומוקוק
- סטפילוקוק זהוב
- המופילוס אינפלואנזה
- מורקסלה קטרליס
החיידקים האלו בדרך כלל נמצאים בלוע האפי (החלק העליון ביותר של הגרון שלכם). אם אתם סובלים מצינון, משפעת, או מסינוסיטיס נגיפי אקוטי, קינוח האף עשוי להעביר חיידקים מהאף לסינוסים שלכם.
אם הריר בסינוסים נע לאט או חסום, הוא מספק סביבה עשירה לגידול של חיידקים, העשוי לגרום לדלקת הסינוסים.
תסמיני סינוסיטיס
סימני הסינוסיטיס עשויים לדמות לאלו של צינון, שפעת, או מצבים אחרים. רינוסינוסיטיס – ידוע בשם "סינוסיטיס" – הוא מצב נפוץ המשפיע על 1 עד 7 מבוגרים בעולם המערבי.
הסינוסיטיס מתרחש כאשר ריריות הסינוסים והאף מזדהמות. מצב זה עשוי לגרום לאי-נוחות רבה ולכאב.
גורמים סביבתיים ורפואיים רבים עשויים לגרום לסינוסיטיס, לרבות הבאים:
- רעלים סביבתיים (כגון עישון סיגריות או עישון פסיבי)
- מומים אנטומיים (כגון סטייה של מחיצת האף או פוליפים באף)
- גידולים
- גופים זרים
- נזלת אלרגית, אסתמה או קדחת השחת
- שינויים בטמפרטורה או בלחץ האוויר (למשל, בשל שחייה, צלילה או תעופה)
- זיהומים נגיפיים, בקטריאליים או פטרייתיים
אם כך, כיצד תוכלו לדעת כי אתם סובלים מסינוסיטיס?
תסמיני סינוסיטיס בקרב מבוגרים
על פי האגודה האמריקאית למחלות זיהומיות והאגודה האמריקאית לניתוחי אף אוזן גרון, שלושת תסמיני הסינוסיטיס הכרוני והאקוטי הנפוצים ביותר בקרב מבוגרים הם:
- גודש או סתימה של האף
- הפרשות מהאף (העשויות להיות שקופות, צהובות, ירוקות או מוכתמות בדם)
- לחץ כואב או הרגשת גודש בפנים, אותם אתם עשויים לחוש מעל לעיניים, מתחתיהן או מאחוריהן
- כאב שיניים בשיניים העליונות
תסמיני סינוסיטיס בקרב ילדים
תסמיני דלקת הסינוסים בקרב ילדים דומים לתסמינים בקרב מבוגרים.
ילדים הסובלים מסינוסיטיס נגיפי אקוטי עשויים גם לסבול משיעול, בנוסף להפרשות סמיכות, ירוקות-צהובות מהאף.
סינוסיטיס אקוטי
סינוסיטיס עשוי להיות אקוטי (להתפרץ באופן פתאומי) או כרוני (מתמשך), מדבק או לא מדבק.
רוב מקרי הסינוסיטיס האקוטי נגרמים על ידי נגיפים ועשויים להתעורר בשל זיהום בדרכי הנשימה העליונות (כגון צינון רגיל או שפעת).
למעשה, עד 90% מהאנשים החווים צינון מציגים גם תסמינים של סינוסיטיס. תסמיניהם של סינוסיטיס וצינון רגיל בדרך כלל מתפתחים באופן פתאומי, אך נעלמים לאחר 7-10 ימים.
סימני ההיכר והתסמינים של הסינוסיטיס – כאב או לחץ בפנים, כאב ראש קדמי, או כאב שיניים עליונות – עשויים להיות חמורים יותר בסינוסיטיס אקוטי מאשר בסינוסיטיס כרוני, ולעתים להיות מלווים בחום גבוה.
סינוסיטיס כרוני
תסמינים הנמשכים יותר מ-12 שבועות ללא כל שיפור, מוגדרים כסינוסיטיס כרוני.
שלא כמו סינוסיטיס אקוטי, הסינוסיטיס הכרוני בדרך כלל אינו מדבק, והתסמינים לסינוסיטיס הכרוני נוטים להיות פחות חמורים, בהשוואה לתסמינים של סינוסיטיס אקוטי.
עם זאת, בדרך כלל, מגוון רחב יותר של תסמינים מוצגים עבור סינוסיטיס כרוני, בהשוואה לסינוסיטיס אקוטי, לרבות:
- עייפות
- חוש ריח מנוטרל או מופחת (היפוסמיה/אנוסמיה)
- גודש או לחץ באוזן
- כאב שיניים בשיניים העליונות
- דיבור הנשמע מאונפף
- התנפחות של הלחי או סביב העין, לחי או שיניים עליונות רגישים למגע
- ריח רע מהפה (באשת)
סינוסיטיס כרוני עשוי לגרום לנזק לטווח-ארוך, וזה עשוי לדרוש ניתוח.
דלקת סינוסים בקטריאלית
בקרב מספר מקרים מועט, חיידקים הנמצאים באף עשויים לנוע לתוך הסינוסים (בשל קינוח האף או בשל מורסה בשן).
מרווחי הסינוסים החמימים והלחים מספקים סביבה נהדרת לגידול של חיידקים, ולכן לפיתוח של דלקת סינוסים בקטריאלית אקוטית.
הסימנים והתסמינים של סינוסיטיס בקטריאלי אקוטי ושל זיהום נגיפי בדרכי הנשימה העליונות הם די דומים. אך חומרת ומשך התסמינים האלו מספקים רמזים בנוגע לאופי דלקת הסינוסים והמידה שבה היא נובעת מנגיף או חיידק.
תסמיני הסינוסיטיס הבקטריאלי האקוטי בדרך כלל נמשכים יותר מעשרה ימים, או מתחילים להשתפר, ואז מחמירים לאחר 5-7 ימים (תופעה זו מכונה "double sickening").
הטיפול בסינוסיטיס
האם אנטיביוטיקה או תרופות נוגדות גודש מומלצות לשם הטיפול בסינוסיטיס?
לא קיים מרפא ידוע לסינוסיטיס או לדלקות סינוסים. מטרת הטיפול בסינוסיטיס, באופן כללי, היא הקלת התסמינים על ידי הפחתת הדלקת ושיפור יכולת הניקוז של הסינוסים.
עבור אנשים מסוימים, הקלה יעילה של תסמיני הסינוסיטיס האקוטי, או הקלה בחומרתם של תסמיני הסינוסיטיס הכרוני, עשויות למנוע התפרצות נוספת של סינוסיטיס.
תרופות לסינוסיטיס/דלקת הסינוסים
תרופות המשמשות לטיפול בסינוסיטיס ובדלקת הסינוסים כוללות:
- משככי כאבים
- תרופות נוגדות גודש
- תמיסת מלח לאף
- קורטיקוסטרואידים לאף
יתכן ויהיה צורך במשככי כאבים, בפרט עבור הטיפול בסינוסיטיס אקוטי. ממשככי כאבים ללא מרשם הניטלים דרך הפה, כגון אקמול או תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים כגון אספירין, נפרוקסן או איבופרופן, עשויים לסייע בשיכוך הכאב.
רוב הקורטיסטרואידים הנשאפים משפרים את התסמינים ועשויים להאיץ את ההחלמה, בין אם מסינוסיטיס אקוטי או כרוני, על ידי הפחתת הדלקת והנפיחות.
רוב הקורטיסטרואידים הנשאפים זמינים אך ורק במרשם רופא, בצורת משאף לחיצה או בקבוק ספריי. למשל:
- פולטיקזון (Flonase)
- מומטזון פוראט (Nasonex)
לעתים, הרופא עשוי לרשום לחולה סטרואידים הניטלים דרך הפה. תופעות הלוואי של הסטרואידים הניטלים דרך הפה כוללות:
- שינויים התנהגותיים
- תיאבון מוגבר
- רמת סוכר גבוהה בדם
- עליה במשקל
אנטיביוטיקה עבור דלקות סינוסים
אם התסמינים אינם נעלמים תוך 7-10 ימים, או מחמירים לאחר 10 ימים, הרופא שלכם עשוי לרשום לכם אנטיביוטיקה.
עם זאת, רוב מקרי הסינוסיטיס הנגיפי נפתרים ללא טיפול, וזיהומים בקטריאליים מתרחשים רק בחלק קטן מאוד מהמקרים.
לפיכך, הנהלים שפותחו על ידי מומחים רפואיים ממליצים להשתמש באנטיביוטיקה על מנת לטפל בסינוסיטיס בקטריאלי אקוטי רק בקרב מבוגרים וילדים המציגים תסמיני סינוסיטיס למשך יותר מ-10 ימים.
תרופות נוגדות גודש וסינוסיטיס
אף כי קיימים מחקרים מועטים בלבד המאשרים את יעילותן של תרופות נוגדות גודש בהקלה על תסמיני הסינוסיטיס, אנשים רבים מוצאים כי תרופות נוגדות גודש כגון פסאודואפדרין (Sudafed) מסייעות בהפחתת הלחץ והכאב.
תרופות נוגדות גודש מפחיתות את נפיחות הסינוסים ומקלות על הריר להתנקז לתוך האף. בין השאר, אלו כוללות את:
- אוקסימטזולין (Afrin, Dristan)
- פנילאפרין (Vicks, Sudafed PE)
- נפאזולין
אין להשתמש בתרופות נוגדות גודש מקומיות למשך יותר משלושה ימים, כיוון שהן עשויות לגרום למצב המכונה ריניטיס מדיקמנטוזה.
אם אתם סובלים מלחץ דם גבוה או מחלות לב, עליכם להימנע מתרופות נוגדות גודש.
בדרך כלל, אנטיהיסטמינים כגון דיפנהידראמין (בנדריל) אינם מומלצים לשימוש על מנת להקל על תסמיני הסינוסיטיס, אף כי לעתים, הם עשויים להקל על התסמינים בקרב אנשים הסובלים מאלרגיות וחולים בסינוסיטיס כרוני.
ניתוח סינוסיטיס
לעתים, נעשה שימוש בניתוח על מנת לטפל בסינוסיטיס כרוני עקשני, סינוסיטיס אקוטי חוזר ונשנה, או כאשר סינוסיטיס בקטריאלי אקוטי אינו מגיב לטיפול אנטיביוטי. הניתוח נועד על מנת לשפר את הניקוז ואת מעבר האוויר דרך הסינוסים, ולהסיר לכלוך מיותר.
סוג ניתוח הסינוסיטיס הנפוץ ביותר הוא ניתוח אנדוסקופי של חלל האף והסינוסים (FESS).
ניתן גם להשתמש באולטרה-סאונד של הפנים על מנת להקל על הכאב והגודש הקשורים לסינוסיטיס בקטריאלי אקוטי.
לעתים, ניתוח כריתת אדנואידים או הסרה של האדנואידים והשקדים משמשים בקרב ילדים על מנת להקל על תסמינים של סינוסיטיס כרוני.
טיפולים כירורגיים נוספים כוללים:
- הרחבת הסינוס באמצעות בלון, המבוצעת יחד עם ניתוח אנדוסקופי של חלל האף והסינוסים.
- בלון סינופלסטי
- תיקון סטייה של מחיצת האף (ספטופלסטיה)
- הסרה של פוליפים באף
טיפולים ביתיים
בדרך כלל, תוכלו לטפל בעצמכם בתסמיני הסינוסיטיס ודלקות הסינוסים. קיימים מספר אמצעים מעשיים בהם תוכלו להשתמש בבית, על מנת להקל על הכאב ולהפחית את החום והגודש.
שטיפה של האף באמצעות תמיסת סליין או מי מלח מהווה אפשרות טיפולית בטוחה וזולה עבור הקלת תסמיני הסינוסיטיס בקרב מבוגרים כמו גם ילדים, בפרט כאשר מדובר בסינוסיטיס כרוני או תכוף.
שטיפת האף והסינוסים במי מלח מלחחת את מעברי האף, שוטפת החוצה הפרשות עבות כגון ריר, מפחיתה את הנפיחות במעברי האף, ונפטרת מלכלוך ואלרגנים.
קיימים מכשירים שונים לשטיפת האף, לרבות:
- תרסיסי סליין (כגון Ocean Nasal Spray)
- דוש (Sterimer, Sinus Rinse)
- טיפות (באמצעות מזרק)
- נטי פוט
האגודה האמריקאית לניתוח אף אוזן גרון ממליצה על שימוש בטיפות או בתרסיסים עדינים על מנת לטפל בילדים.
מכשירי "נטי פוט" קיימים ברוב בתי המרקחת והחנויות למזון בריאות. תוכלו להשתמש בנטי פוט על מנת לשטוף את מעברי האף שלכם פעמיים עד ארבע פעמים ביום.
לפני השימוש בנטי פוט, ודאו כי הוא נקי על ידי שטיפתו במים וסבון.
ללא כל קשר לשיטה בה אתם משתמשים, על מנת להימנע מזיהום חוזר, אל תגעו באפכם באמצעות הטפטפת או הזרבובית.
