בריאות

רגישות ללקטוז: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

אנשים הסובלים מרגישות ללקטוז לא מסוגלים לעכל בשלמות את הסוכר הנמצא בחלב (לקטוז). כתוצאה מכך, הם עלולים לסבול משלשולים, גזים ונפיחות לאחר אכילה או שתיית מוצרי חלב. המצב הבריאותי הוא לרוב לא מזיק, אבל תסמיניו עשויים להיות לא נוחים למדי.


מהי רגישות ללקטוז?

משמעותה של הרגישות ללקטוז היא כי הגוף אינו מסוגל לעכל לקטוז, סוג של סוכר טבעי המצוי בחלב ובמוצרי חלב. הרגישות ללקטוז אינה זהה לאלרגיה לחלב.

כאשר הלקטוז נע דרך המעי הגס מבלי שיתעכל בצורה הולמת, הוא עשוי לגרום לתסמינים לא נעימים כגון גזים, כאבי בטן ונפיחות. אנשים מסוימים הסובלים מרגישות ללקטוז אינם מסוגלים לעכל אף מוצר חלב. אחרים יכולים לאכול או לשתות כמויות קטנות של מוצרי חלב או סוגים מסוימים של מוצרי חלב, ללא כל בעיה.

הרגישות ללקטוז נפוצה בקרב מבוגרים. היא נפוצה יותר בקרב אינדיאנים ואנשים ממוצא אסייתי, אפריקאי ודרום-אמריקאי, בהשוואה לאנשים ממוצא אירופי.

אנשים הרגישים ללקטוז נאלצים ללמוד כיצד לאכול על מנת להימנע מאי-נוחות, ולצרוך מספיק סידן כדי לשמור על עצמות בריאות.

מה גורם לרגישות ללקטוז?

רגישות ללקטוז מתרחשת כאשר המעי הדק אינו מייצר כמות מספיקה מאנזים המכונה לקטאז. גופכם זקוק ללקטאז על מנת לפרק, או לעכל, את הלקטוז.

בדרך כלל, הרגישות ללקטוז היא תורשתית, והתסמינים מתפתחים במהלך שנות ההתבגרות או השנים הבוגרות. רוב האנשים הסובלים מסוג זה של רגישות ללקטוז יכולים לאכול מעט חלב או מוצרי חלב ללא כל בעיה.

לעתים, המעי הדק מפסיק לייצר לקטאז לאחר מחלה קצרת-טווח כגון שפעת או כחלק ממחלה לכל החיים כגון סיסטיק פיברוזיס. לעתים, המעי הדק מפסיק לייצר את הלקטאז לאחר ניתוח להסרת חלק מהמעי הדק. במקרים אלו, הבעיה עשויה להיות קבועה או זמנית.

קראו על  6 דברים מסוכנים לבריאות שצריך להרחיק מהבית שלנו

במקרים נדירים, תינוקות רכים הם רגישים ללקטוז. אדם הנולד עם רגישות ללקטוז לא יכול לאכול או לשתות כל דבר המכיל לקטוז.

חלק מהפגים סובלים מרגישות זמנית ללקטוז, כיוון שהם עדיין אינם מסוגלים לייצר לקטאז. לאחר שתינוק מתחיל לייצר לקטאז, התסמונת בדרך כלל נעלמת.

מהם התסמינים?

התסמינים לרגישות ללקטוז עשויים להיות קלים עד חמורים, בהתאם לכמות הלקטאז שגופכם מסוגל לייצר. התסמינים בדרך כלל מופיעים 30 דקות עד שעתיים לאחר השתייה או האכילה של מוצרי החלב. אם אתם סובלים מרגישות ללקטוז, התסמינים אותם תחוו עשויים לכלול:

  • נפיחות
  • כאב או התכווצויות
  • צלילי גרגור או המיה מהבטן
  • גזים
  • צואה רכה או שלשול
  • הקאות

אנשים רבים הסובלים מגזים, כאבי בטן, נפיחות ושלשולים חושדים כי הם עשויים להיות רגישים ללקטוז. הדרך הטובה ביותר לבדוק זאת, היא להמנע מאכילת חלב ומוצרי חלב, על מנת לגלות האם התסמינים נעלמים. אם הם נעלמים, תוכלו לנסות להוסיף כמויות קטנות של מוצרי חלב לתזונה שלכם, על מנת לבדוק האם התסמינים חוזרים.

אם הרגשתם חולים פעם אחת לאחר שתיית כוס חלב, סביר להניח כי אינכם רגישים ללקטוז. אך אם אתם מרגישים חולים בכל פעם שאתם צורכים חלב, גלידה או מוצר חלב אחר, ייתכן כי אתם סובלים מרגישות ללקטוז.

לעתים, אנשים שלעולם לא חוו בעיות בצריכת חלב או מוצרי חלב, הופכים במפתיע לרגישים ללקטוז. תופעה זו הופכת נפוצה יותר, ככל שהאדם מתבגר.

אם אתם חושבים שאתם סובלים מרגישות ללקטוז, התייעצו עם הרופא שלכם. הוא יכול לוודא כי התסמינים שלכם מהווים תוצאה של רגישות ללקטוז, ולא של בעיה אחרת.

כיצד ניתן לאבחן את הרגישות ללקטוז?

בדרך כלל, רופא יוכל לגלות האם אתם סובלים מרגישות ללקטוז, על ידי שאילת שאלות בנוגע לתסמינים שלכם. הוא עשוי גם לבקש מכם להימנע ממוצרי חלב לזמן קצר, על מנת לבדוק האם התסמינים משתפרים.

קראו על  4 דרכים לשחרור צוואר תפוס

לעתים, רופאים מזמינים תבחין מימן בנשיפה, או בדיקת סוכר בדם, על מנת לאשר את האבחנה. הבדיקות הפשוטות האלו יבדקו האם אתם מעכלים את הלקטוז כשורה.

כיצד ניתן לטפל ברגישות ללקטוז?

לא קיים מרפא לרגישות ללקטוז. אך תוכלו לטפל בתסמינים על ידי הגבלת צריכת מוצרי החלב שלכם, או הימנעות ממוצרי חלב לחלוטין. אנשים מסוימים צורכים חלב מופחת לקטוז, או משתמשים בחלב סויה וגבינת סויה במקום חלב ומוצרי חלב. חלק מהאנשים הרגישים ללקטוז יכולים לאכול יוגורט ללא בעיה, ובמיוחד יוגורט עם תרביות חיות. תוכלו גם לנטול תוספי תזונה המכונים מוצרי לקטאז, שיסייעו לכם לעכל את הלקטוז. עם הזמן, רוב האנשים הסובלים מרגישות ללקטוז לומדים להכיר את גופם, וכך להמנע מתסמינים.

אחד מהחששות הגדולים ביותר בקרב אנשים הרגישים ללקטוז, הוא החשש כי לא יצרכו מספיק מהחומרים המזינים המצויים במוצרי החלב, ובפרט סידן. הסידן חשוב ביותר עבור ילדים, מתבגרים, נשים בהריון ונשים לאחר גיל הבלות. קיימים מזונות לא-חלביים רבים המכילים סידן, לרבות:

  • ברוקולי, במיה, קייל, כרוב ועלי לפת.
  • סרדינים, טונה וסלמון משומרים.
  • דגני בוקר ומיצים המועשרים בסידן.
  • מוצרי סויה המועשרים בסידן, כגון חלב סויה, טופו ופולי סויה.
  • שקדים.


תגובות

אולי יעניין אותך גם