הפטיטיס היא דלקת הכבד. חלק מהאנשים לא מפתחים תסמינים למחלה וחלק כן. היא יכולה להיות זמנית (אקוטית) או לאורך זמן (כרונית). קראו על הסוגים השונים של הפטיטיס, התסמינים, גורמים ודרכי הטיפול וההימנעות. המאמר יתמקד בעיקר בהפטיטיס C.
כשאנשים חושבים על מחלות המועברות בדם, המילה הראשונה שעולה במחשבה היא איידס. לא מפליא, בהתחשב בקטלניותה של המחלה ושיעורי התמותה להם היא גורמת.
איידס הינה מחלה קטלנית, אך ישנן מחלות קטלניות אחרות, שבינן ובין איידס יש אי אילו נקודות דמיון. ההדבקה במחלות הללו אפשרית דרך הדם וגם הן יכולות לגרום למוות. מחלת ההפטיטיס היא מהמסוכנות שבהן.
מהי הפטיטיס?
הפטיטיס (Hepatitis) היא דלקת הכבד. הגורם השכיח ביותר למחלה זו הינו זיהום נגיפי, אבל זה לא הגורם היחיד. רעלנים אף הם יכולים לגרום לה. החומרים הרעילים הללו כוללים בעיקר סמים מסויימים ואלכוהול. ברם, המחלות האוטואימוניות מהוות גורם בולט למחלה, אף יותר מנגיפים ומרעלנים.
כעקרון, מחלות אוטואימוניות גורמות למערכת החיסונית של הגוף לתקוף את עצמה בטעות, דבר שעלול לגרום להתפתחות הפטיטיס, כמו גם להתפתחותן של מחלות אחרות.
אף כי הפטיטיס יכולה להיעלם מעצמה, היא יכולה להחמיר ולהסתבך לכדי לייפת (פיברוזיס) או שחמת, שמתערבים בתפקודן התקין של הכליות, ובמילים פשוטות, סרטן בכבד.
המרכז לבקרה ולמניעת מחלות (CDC) תיעד כ-4.4 מיליון אמריקנים החיים עם הפטיטיס כרוני מסוג B או C. ברם, מעטים מאוד הם האנשים שחיים עם המחלה מבלי לדעת שהיא ממשיכה לקנן בגופם.
החדשות הטובות הן שניתן לרפא הפטיטיס, אם כי אין טיפול אחד העונה לקטגוריות השונות של המחלה.
לכל סוג הפטיטיס עשויה להיות שיטת טיפול ייחודית, ושונה מהטיפול הניתן בסוגי ההפטיטיס האחרים. מניעה, בעיקר באמצעות חיסון, הינה דרך נוספת להתגברות על המחלה.
חמשת סוגי ההפטיטיס
להבדיל מאיידס, ניתן לאבחן חמישה 5 סוגי הפטיטיס.
הם מסווגים באמצעות אותיות הא"ב הלועזי, קרי, A, B, C, D, E. כל אחד מהסוגים טומן בחובו השפעות מסוכנות על הגוף ועל בריאותם הכללית של הנדבקים בהם.
אחדות מההשפעות הללו עשויות להיות משותפות לקטגוריות השונות, ואילו השפעות אחרות עשויות להיות ספציפיות לסוג המחלה.
אף על פי כן, כולם מהווים סיבה לדאגה ממספר סיבות. מספר מקרי המוות שנרשמו כתוצאה מהפטיטיס מדאיג. אחדים מסוגי ההפטיטיס מחלישים מאוד ותמיד ישנו סיכון להתפרצויות המחלה ולמגיפות.
הפטיטיס A
סוג זה של הפטיטיס נגרם כתוצאה מנגיף הפטיטיס A, הידוע גם כ-HAV.
דרך ההידבקות השכיחה הינה צריכת מזון או מים המזוהמים בהפרשות של אדם הסובל מהפטיטיס A.
רוב מקרי המחלה קלים, משום שאנשים שלקו בה יכולים להגיע לכדי החלמה מלאה. יתרה מכך, האנשים הללו יהפכו מחוסנים מפני הישנותה. להבדיל, לעיתים המחלה עלולה להיות חמורה ולסכן חיים. פותחו חיסונים יעילים בכדי למנוע הפטיטיס A.
הפטיטיס B
המחלה מועברת באמצעות נוזלי גוף. כאשר אדם בא במגע עם נוזלי גוף הנגועים בנגיף הפטיטיס B, כגון נוזל זרע, הפרשות נרתיקיות ודם, הוא יידבק במחלה.
גם אמהות נגועות יכולות להעביר את זה לתינוקות שלהן בלידה. דרכי ההדבקה השכיחות ביותר הינן יחסי מין או שימוש בסכיני גילוח נגועים. הזרקת סמים גם מהווה סיכון להדבקה במחלה.
מספר האנשים החיים עם הפטיטיס B נאמד בכ-1.2 מיליון בארה"ב לבדה, ויותר מ-350 מיליון איש בעולם כולו. המספרים הללו נרשמו על ידי ארגון CDC.
הפטיטיס C
ההדבקה במחלה זו, בדומה להפטיטיס B, אינה מתרחשת דרך הפה או המעיים.
אפשר להידבק בהפטיטיס C כתוצאה ממגע עם נוזלי גוף נגועים, קרי, באמצעות יחסי מין, שימוש במחטים נגועות בעת הזרקת סמים או בעת טיפול רפואי ועוד. אין חיסון ל-HCV.
שוב, המספרים שנרשמו מצביעים על כך שנגיף הפטיטיס C הינו אחד מזיהומי הדם העמידים ביותר בארה"ב. המספרים הללו משקפים כי מספר האנשים הסובלים מצורתה הכרונית של המחלה נע בין 2.7-3.9 מיליון.
הפטיטיס D
שם אחר למחלה הוא הפטיטיס דלתא, אשר נגרמת כתוצאה מהנגיף HDV, או הפטיטיס D.
מגע עם דם נגוע, או כל נוזל גוף נגוע אחר הינו הגורם העיקרי להדבקה במחלה, אך יחסית לסוגי ההפטיטיס האחרים, מדובר במחלה נדירה למדי.
מחלה זו אינה יכולה להתקיים, להתפשט, או להתרבות ללא נגיף הפטיטיס B. אף על פי כן, אם חלה הדבקה בהפטיטיס D, התוצאה עלולה להיות קטלנית ולגרום נזק רב לבריאות.
ניתן להשתמש בחיסונים נגד הפטיטיס B כמעין בלם נגד הפטיטיס D.
הפטיטיס E
ההדבקה מתרחשת באמצעות בליעת חומר צואתי דרך צינור ההזנה, או דרך הפה, במילים פשוטות יותר.
צריכת מים ומזון מזוהמים תגרום למחלה. המחלה נגרמת על ידי נגיף הפטיטיס E, או HEV.
מקומות בהן התברואה מינימלית, אם בכלל, ישנם הרבה יותר מקרי הפטיטיס E. להבדיל מהפטיטיס C, סוג זה שכיח במידה מועטה מאוד בארה"ב.
האיזורים בהם נרשמים מספרים גדולים יותר של מקרי הפטיטיס E הם מרכז אמריקה, המזרח התיכון ואפריקה. ישנם חיסונים נגד המחלה, אך אלו אינם נגישים לרוב האנשים.
כאמור, לכל אחת מהמחלות הללו ישנם גורמים שונים ודרכי ההדבקה משתנות מסוג לסוג, אך מוקד מאמר זה הוא הפטיטיס C, סוג ההפטיטיס הנפוץ ביותר.
מהו הפטיטיס C?
מחלת כבד מדבקת הנגרמת בגלל נגיף HCV. הדלקת יכולה להיות אקוטית או כרונית.
זהו סוג ההפטיטיס הנפוץ ביותר בעולם. למעשה, נגיף HCV פולש אל תאי הכבד, וכתוצאה מכך גורם להתנפחות הכבד, לתפקוד לקוי שלו או לשחמת.
אין למחלה זו חיסון ואפילו נוגדני HCV במערכת החיסון בגוף עושים מעט מאוד כדי לספק הגנה מפניה לאורך זמן.
התסמינים העיקריים של הפטיטיס C
למחלה יש שני שלבים: אקוטי וכרוני. התסמינים בכל שלב שונים.
הפטיטיס C אקוטית
זוהי דלקת א-סימפטומטית, קרי, אין סימנים למחלה, אלא תסמינים הנגרמים כתוצאה מתסמונת נגיפית אחרת.
מסיבה זו, הפטיטיס C נקראת "המחלה השקטה". אף על פי שהיא יכולה להחמיר ולהגיע לשלב הכרוני, בו הסיכון לסיבוכים קטלניים עולה, דלקת אקוטית מהווה סכנת חיים רק לעיתים נדירות.
דווח כי 15%-45% מהאנשים הנגועים נרפאים מהנגיף ללא תרופות תוך כשישה חודשים, ואולי קצת פחות מרגע ההדבקה. התסמינים שאנשים עם הפטיטיס סי HCV עשויים לחוות הינם כדלקמן:
- חום
- בחילה
- אי נוחות בבטן
- כאבי פרקים
- צואה אפורה או בצבע אפר
- צהבת, אם כי מדובר בתופעה נדירה.
הפטיטיס C כרונית
דלקת HCV אקוטית עלולה להתפתח לכדי דלקת כרונית אם הנגיף נשאר בדם 6 חודשים לאחר השלב האקוטי.
הרישומים מצביעים על כך שכ-60%-80% מהאנשים הנגועים עלולים לפתח דלקת HCV כרונית.
ניתן לעבור בדיקות לפחות פעמיים במהלך ששת החודשים המצויינים לעיל. אם התוצאות מצביעות על קיום HCV, סימן שהדלקת החמירה והפכה כרונית.
כעבור כשניים או שלושה שלבים, דלקת כרונית גורמת להצטלקות. אם התהליך נמשך והכבד כולו הופך מצולק, בהחלט ייתכנו אי ספיקת כבד, שחמת, ואפילו סרטן בכבד.
בניגוד לדלקת האקוטית, ניתן לטפל בדלקת הכרונית באמצעות תרופות בלבד, אבל בדומה לדלקת האקוטית, רבים אינם מרגישים את התסמינים של דלקת כבד כרונית.
אם הם בכלל מרגישים תסמינים כאלה, קרוב לוודאי שזה יהיה אחד או יותר משלושת התסמינים הבאים:
- כאבי פרקים
- כאבי בטן
- עייפות ממושכת
הגורמים העיקריים להפטיטיס C
הפטיטיס C הינה דלקת נגיפית, כלומר נגרמת בגלל נגיף.
החלק הגרוע ביותר הוא שהנגיף נותר רדום עד שהוא נכנס אל התא החי של המאכסן. או אז, הוא פולש אל תאי המאכסן ומשכפל אותם, ובכך מצליח להתפשט בכל הגוף. מחקרים הוכיחו כי מספר שכפולי HCV כרוני יכול להגיע למיליארדים.
הדרך המובהקת להדבקה ב-HCV הינה שימוש במחטים נגועות או בכל חפץ חד אחר, נגוע, בכדי להזריק סמים. אם דם מאדם נגוע מכתים את המחט, והיא משמשת אחר כך אדם בריא, אותו אדם יידבק מיד גם כן.
פעולות כגון נשיקה, מגע, אכילה ושתיה של אותם מזון ומשקאות, באותם כלים, או עקיצות יתוש לא גורמים להדבקה. הארגון CDC זיהה ותמצת מספר גורמים ל-HCV, וביניהם:
- המופיליה, שהיא דימום בלתי נשלט כתוצאה מחתך או פצע.
- HIV
- שימוש או החזקה בסמי הזרקה
- כל מי שנולד בין השנים 1945-1965
- טיפול דיאליזה ממושך, שנועד לסלק רעלים מהדם.
- אם נגועה ב-HCV
- כליאה או מאסר
- השתלת איבר מתרומה לפני שנת 1992
- חשיפה למזרקים או למחטים, במיוחד בקרב עובדי מערכת הבריאות
- קעקוע במקומות ללא תברואה ופיקוח
- מגע מיני בלתי מוגן
- התמכרות ממושכת לאלכוהול
- הסנפת סמים
טיפול בהפטיטיס C
כל טיפול בהפטיטיס C נועד להרחיק את המחלה מהגוף. בימינו, הטיפול כרוך בשילוב בין תרופות שונות.
סוג התרופה שיש ליטול ומשך הטיפול תלויים בגנוטיפ של הנגיף. במדינות כמו ארה"ב, גנוטיפ 1a הוא הנרחב והעמיד ביותר.
תרופות אנטי-ויראליות ישירות (DAA) הן האמצעי החדיש ביותר לטיפול ב-HCV.
אלו תרופות אשר נועדו לטפל בשלבים מסויימים במחזור החיים של נגיף HCV, וזאת בכדי לצמצם את התפתחות או התרבות התאים הוויראליים.
תרופות מסוג זה הובילו להתפתחות ניכרת באמצעי הטיפול ב-HCV, משום ששיעורי הריפוי עלו אל מעבר ל-90%. בינתיים, מדובר באמצעי הטוב והיעיל ביותר לטיפול, כל עוד הדלקת לא התקדמה למצב חמור יותר ומסכן חיים.
מניעת הפטיטיס C
מניעת הפטיטיס C מחייבת הגבלת חשיפה להדבקה בנגיף, או הגבלת כל אמצעי שיגרום להדבקה מלכתחילה.
מכיוון שניתן להידבק במחלה רק באמצעות העברת דם בין שני אנשים, באמצעות עירוי נגוע. הדרך הפשוטה והברורה למניעה היא להפריד שימוש במחטים. כמו כן, יש לנסות להימנע ממגע עם דם של אדם נגוע.
אם אנשים אובחנו עם הפטיטיס C, השלב הבא הוא לחסן אותם הן נגד HAV והן נגד HBV. הרגלים כגון עישון וצריכת אלכוהול מופרזת מגבירים את הצטלקות הכבד, וכך גם השמנת יתר וסוכרת.
חשוב מאוד לאמץ אורח חיים בריא, על מנת להימנע מכל הדברים הללו. בכדי להשיג זאת, ניתן לנקוט בצעדים הבאים:
- הימנעות מצריכה מופרזת של אלכוהול.
- שמירה על משקל תקין או אידיאלי, ועל תזונה בריאה.
- המנעות או הפסקת עישון.
- ניהול בעיות בריאות קיימות
- היגיינת ידיים, קרי רחצה נכונה ויסודית, שימוש בכפפות ותכשיר ידיים לחיטוי
- שימוש זהיר ובטוח בחמטים, מזרקים וחפצים חדים אחרים
- הזרקה זהירה במהלך טיפול רפואי
- הסברה ציבורית לגבי האפשרויות לטיפול במחלה.
אנשים רבים סבורים כי יש רק סוג אחד של הפטיטיס, ולכן מוטב שיהיה בידינו ולו המידע הבסיסי ביותר לגביה.
בסופו של דבר, הפטיטיס C עלולה להחמיר עד כדי סכנת חיים, ויחד עם זאת, היא ניתנת לריפוי לפני שתתחזק ותחמיר יותר מדי.
כל מה שדרוש הוא טיפול פשוט אך חיוני בכדי לוודא שלא קרתה הדבקה במחלה. כל עוד ננקטים צעדים זהירים כאלה, קטן הסיכון להדבקה ב-HCV.
