כמחצית מהבוגרים חווים תסמינים של טחורים עד גיל 50. קראו על דרכי האבחון, התסמינים, הגורמים ודרכי הטיפול.
מהם טחורים?
טחורים הם ורידים נפוחים הממוקמים סביב פי הטבעת או באזור הרקטום התחתון, הזהים לדליות.
לטחורים יכולים להיות כל מיני סיבות, למרות שבהרבה מקרים הגורם אינו ידוע. חלק מהגורמים עלולים להיות מאמץ בזמן יציאות (עצירות, שלשולים), וכתוצאה מעליית הלחץ בורידים אלו במהלך לידה.
טחורים יכולים להיות פנימיים או חיצוניים. טחורים פנימיים מתפתחים בתוך פי הטבעת או הרקטום. טחורים חיצוניים מתפתחים מחוץ לפי הטבעת.
מתוך שתי הצורות של טחורים, טחורים חיצוניים הם הנפוצים ביותר והבעייתיים ביותר.
הטחורים מאוד נפוצים. קרוב ל-3 מתוך 4 מבוגרים יחוו טחורים מפעם לפעם. לעתים הם לא גורמים לתסמינים, אך בפעמים אחרות הם יכולים לגרום לתחושת עקצוץ, גירוד, חוסר נוחות ודימום.
לפעמים, קריש עשוי להיווצר בטחורים (פקקת). מצב זה אינו מסוכן אך יכול להיות מאוד כואב ולפעמים צריך לנקזו.
החדשות הטובות הן שקיימים דרכי טיפול רבות לטיפול בטחורים. חלק מהאנשים אף זוכים להקלה מהתסמינים בעזרת טיפולים ביתיים ושינויים באורח החיים.
ראו גם: פיסורה אנאלית: תסמינים, גורמים ודרכי טיפול
מהם התסמינים של טחורים?
התסמינים של טחורים כוללים:
- גירוד קיצוני סביב פי הטבעת
- גירוי וכאב סביב פי הטבעת
- גוש מגרד או כואב, או נפיחות ליד פי הטבעת
- דליפת צואה
- דם על הרקמות לאחר פעולת מעיים
טחורים פנימיים. אלה ממוקמים בתוך פי הטבעת. בדרך כלל לא ניתן לראות או להרגיש את הטחורים האלה, והם לעתים רחוקות גורמים לאי נוחות. אבל מאמץ או גירוי במהלך מעבר צואה עלול להזיק לשטח הטחורים ולגרום לו לדמם.
מדי פעם, מאמץ עלול לדחוף את הטחורים פנימיים דרך הפתח האנאלי. תופעה זו ידועה כצניחת טחורים ועלולה לגרום לכאב ולגירוי.
טחורים חיצוניים. אלה הם מתחת לעור סביב פי הטבעת שלך. כאשר מגורה, טחורים חיצוניים יכולים לגרד או לדמם.
טחורים טרומבוטיים. לפעמים דם יכול להיווצר בתוך טחורים חיצוניים וליצור קריש (פקקת) שעלול לגרום לכאב חמור, נפיחות, דלקת וגוש קשה ליד פי הטבעת.
למרות שטחורים הם כואבים, הם אינם מסכני חיים ולעתים קרובות נעלמים מעצמם ללא טיפול. אם אתם סובלים מהם לעתים קרובות, אתם עלולים לפתח סימפטומים של אנמיה כגון חולשה ועור חיוור כתוצאה מאיבוד דם, אם כי זה נדיר.
מתי לראות רופא?
דימום במהלך יציאות מעיים הוא הסימן הנפוץ ביותר של טחורים. הרופא שלך יכול לבצע בדיקה גופנית ולבצע בדיקות אחרות כדי לאשר שמדובר בטחורים ולשלול תנאים חמורים יותר או מחלות.
כמו כן, דברו עם הרופא שלכם אם אתה יודעים שיש לכם טחורים והם גורמים לכאב, לדימום לעתים קרובות או מוגזם, או שהמצב לא משתפר באמצעות תרופות ביתיות.
אין להניח אוטומטית כי דימום רקטלי הוא בשל טחורים, במיוחד אם אתם מעל גיל 40.
דימום רקטלי יכול להתרחש במחלות שונות, כולל סרטן המעי הגס וסרטן פי הטבעת.
אם יש לכם דימום יחד עם שינוי ניכר בהרגלי היציאות או אם הצואה שלכם השתנתה בצבעה או במרקמה, התייעצו עם רופא. צואה מהסוג עלולה להצביע על דימום נרחב יותר במקום אחר במערכת העיכול שלך.
קבלו טיפול חירום במידה ואתם נתקלים בכמויות גדולות של דימום בפי הטבעת, סחרחורת, עילפון או חולשה.
מה גורם לטחורים?
מומחים אינם בטוחים מה גורם לטחורים להתפתח. מספר גורמים יכולים להיות האשמים בכך, כולל:
- מאמץ בעת פעולת מעיים
- סיבוכים מעצירות כרונית
- ישיבה ממושכת על האסלה
- שלשולים או עצירויות כרוניות
- היסטוריה משפחתית של טחורים
- השמנה
- קיום יחסי מין אנאליים
- צריכה נמוכה של סיבים
לנשים בהריון סיכוי גבוה יותר לפתח טחורים. כאשר הרחם גדל, הוא לוחץ על הווריד במעי הגס וגורם לו להתנפח.
כיצד טחורים מאובחנים?
בדיקה ויזואלית של פי הטבעת עשויה להספיק כדי לאבחן טחורים. כדי לאשר את האבחנה, הרופא עשוי לרצות לעשות בדיקה שונה כדי לבדוק חריגות בתוך פי הטבעת. בדיקה זו ידועה בשם בדיקה רקטלית דיגיטלית. במהלך בדיקה זו, הרופא מחדיר אצבע עטוית כפפה וחומר סיכוך לתוך הרקטום. אם מרגישים משהו חריג, הרופא עשוי להזמין בדיקה נוספת הנקראת סיגמואידוסקופיה.
בסיגמואידוסקופיה, הרופא מאבחן באמצעות מצלמה קטנה טחורים פנימיים. מצלמת סיבים אופטיים קטנה זו, שנקראת סיגמואידוסקופ, נכנסת לתוך שפופרת קטנה ואז מכניסים אותה לתוך פי הטבעת. מבדיקה זו, הרופא מקבל תצוגה ברורה של החלק הפנימי של פי הטבעת, כך שהוא יכול לבחון את הטחור מקרוב.
איך למנוע טחורים
הדרך הטובה ביותר למנוע טחורים היא לשמור על הצואה שלכם רכה, כך שתעבור בקלות. כדי למנוע טחורים ולהפחית את הסימפטומים של טחורים, בצע את הטיפים הבאים:
- אכלו מזונות עשירים בסיבים. יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים. אלו ירככו את הצואה ויגדילו את נפחה, דבר אשר יסייע לכם למנוע את המתח והמאמץ שעלולים לגרום הטחורים. הוסיפו את הסיבים לתזונה שלכם לאט ובהדרגה, כדי למנוע בעיות גזים.
- שתייה מרובה של נוזלים. לשתות 6 עד 8 כוסות מים ונוזלים אחרים (לא אלכוהול) כל יום כדי לעזור לשמור על צואה רכה.
- שקלו צריכת תוספי סיבים. רוב האנשים לא מקבלים מספיק מהכמות המומלצת של סיבים – 25 גרם ביום עבור נשים ו 38 גרם ליום לגברים – בתזונה שלהם. מחקרים הראו כי תוספי סיבים משפרים את הסימפטומים הכוללים ואת הדימום מטחורים. מוצרים אלה מסייעים לשמור על יציאות רכות וקבועות. אם אתם משתמשים בתוספי סיבים, הקפידו לשתות לפחות שמונה כוסות מים או נוזלים אחרים בכל יום. אחרת, תוספים אלו עלולים לגרום לעצירות או להחמיר עצירות.
- אל תתאמצו. החזקת הנשימה ומאמץ בעת ניסיון להעביר את היציאות יוצרים לחץ גדול יותר בעורקים בחלחולת התחתונה.
- התפנו ברגע שיש את הדחף. אם אתם מחכים ודוחים את הביקור בשירותים והדחף נעלם, הצואה עלולה להתייבש ולהיות קשה יותר להוצאה.
- פעילות גופנית. הישארו פעילים גופנית כדי למנוע עצירות ולהפחית את הלחץ על הורידים, אשר עלולים להיגרם מתקופות ארוכות של עמידה או ישיבה. פעילות גופנית יכולה גם לעזור לכם להשיל משקל עודף, דבר התורם גם הוא במניעת טחורים.
- הימנעו מישיבות ארוכות. ישיבה ארוכה מדי, במיוחד על האסלה, יכולה להגביר את הלחץ על הוורידים בפי הטבעת.
מהן אפשרויות הטיפול לטחורים?
טיפול בטחורים יכול להיות ביתי או רפואי.
אתה יכולים לעתים קרובות להקל על כאב, נפיחות קלה של דלקת טחורים עם טיפולים ביתיים. לעתים קרובות אלה הם הטיפולים היחידים הדרושים.
לאכול מזונות עשירים בסיבים. טיפול ביתי יכול לכלול גם את הגדלת צריכת הסיבים התזונתיים. צריכת מזונות עשירים בסיבים יכולה למזער את הסיכון לפתח טחורים בעתיד.
מקורות טובים לסיבים תזונתיים כוללים:
- חיטה מלאה
- אורז חום
- שיבולת שועל
- אגסים
- גזר
- כוסמת
- סובין
סיבים תזונתיים מסייעים לרכך את הצואה וגורמים לה לצאת בקלות. מי שסובל מעצירות, יכול להשתמש בתוסף סיבים ללא מרשם לסייע לריכוך הצואה.
השתמשו בטיפולים חיצוניים. משחות לטחורים ללא מרשם או נרות המכילות הידרוקורטיזון, או להשתמש ברפידות המכילות הממליס (Witch Hazel) או חומרים משככים.
השרייה באמבטיה חמה או אמבטיה ייעודית לטחורים. משרים את האזור האנאלי במים חמים 10 עד 15 דקות פעמיים עד שלוש פעמים ביום. ישנם אמבטים ייעודיים המתאימים להתקנה על האסלה.
שמרו על אזור אנאלי נקי. עשו אמבטיה (רצוי יותר) או התקלחו מדי יום כדי לנקות את העור סביב פי הטבעת בעדינות עם מים חמים. הימנעו ממגבונים מבוססי אלכוהול או מבושמים. יבשו את האזור בעדינות או השתמשו במייבש שיער.
אין להשתמש בנייר טואלט יבש. כדי לסייע לשמור על אזור אנאלי נקי לאחר תנועת המעי, השתמשו בנייר טואלט המכיל לחות או מגבונים שאינם מכילים בישום או אלכוהול.
טיפול בקור. השתמשו ברטיות קרות על פי הטבעת שלכם כדי להקל על נפיחות.
קחו משככי כאבים. כדי להקל באופן זמני על אי הנוחות.
עם טיפולים אלה, תסמיני הטחורים בדרך כלל נעלמים תוך שבוע. בקרו אצל הרופא אם אתם לא מקבלים הקלה בשבוע, או מוקדם יותר אם יש לכם כאב חמור או דימום.
פרוצדורות רפואיות
אם טיפולים ביתיים (ראו: איך לטפל בטחורים בטבעיות) לא עוזרים לטיפול בטחורים, הרופא עשוי להמליץ על קשירת הטחורים באמצעות גומיות. הליך זה כרוך בניתוק אספקת הדם של הטחורים באמצעות קשירת גומיה סביבם. זה גורם לאובדן של זרימת דם לטחורים, ומאלץ אותם להתכווץ. אסור לנסות את זה בבית כך או כך!
אם קשירת גומי היא לא אופציה במקרה שלך, הרופא יכול להזריק חומר כימי ישירות לתוך כלי הדם. זה גורם לטחורים להצטמצם בגודלם. טיפול זה נקרא טיפול הזרקה או סקלרותרפיה.
מהם הסיבוכים הקשורים טחורים?
סיבוכים מטחורים הם נדירים אך עשויים לכלול:
- קרישי דם בווריד הנפוח
- דימום
- אנמיה מחוסר ברזל הנגרמת על ידי איבוד דם
מהו הצפי לטווח הארוך?
עם טיפול נאות, רוב האנשים חווים שיפור. מעקב אחר הנחיות הרופא ושמירה מוקפדת עליהן, מפחיתה את התסמינים ויכולה לשפר את התוצאות לטווח הארוך. כדי לעזור למנוע טחורים או להימנע מהחרפת הבעיה, כדאי להימנע ממאמץ בעת פעולת מעיים. כמו כן, יש להגדיל את צריכת המים. שתיית מים מספקת יכולה למנוע מהצואה להתקשות.
