כתף קפואה – גורמים, תסמינים, אבחון, וטיפולים

כתף קפואה (Frozen Shoulder) הוא מצב בריאותי שכיח למדי הקשור לשלד והשרירים, המגביל את תנועת מפרק הכתף. במאמר זה נפרט על המצב, הגורמים לו, התסמינים, דרך האבחון, ודרכי הטיפול.

מודעה

כתף קפואה משפיעה בדרך כלל על אנשים מעבר לגיל 40. ההערכה היא כי 2% עד 5% מהמבוגרים יפתחו כתף קפואה בחייהם. (1)

כתף קפואה מגבילה הן תנועות אקטיביות והן פאסיביות. לרוב, המצב משפיע רק על כתף אחת ועשוי להשתפר בכוחות עצמו, אך גם יכול להימשך שנים.

במאמר זה, נדון ונפרט על מצב שכיח זה.

מהי כתף קפואה?

כתף קפואה ידועה גם בשם אדהסיב קפסוליטיס (adhesive capsulitis).

זהו מצב בו מפרק הכתף מאבד כמות משמעותית מטווח התנועה שלו בגלל הצטלקות.

טווח התנועה אינו מוגבל רק כאשר אדם מנסה להזיז את המפרק, אלא גם כאשר איש מקצוע מנסה להניע את המפרק כאשר האדם נמצא במנוחה.

מלבד תנועתיות מוגבלת, כתף קפואה מתאפיינת גם בנוקשות ובכאב.

מה גורם לכתף קפואה?

כדי להבין בצורה הטובה ביותר כיצד מתרחשת כתף קפואה, הבה נתבונן תחילה באנטומיה הרגילה והתקינה של מפרק הכתף.

הכתף הוא המפרק הנייד ביותר של גוף האדם. (2)

הוא מורכב מעצמות המחברות את עצם הזרוע אל השלד הצירי. עצמות אלה הן שתיים, עצם השכם ועצם הבריח. שתיהן מהוות את חגורת הכתפיים.

ארבעה שרירים מסובבי כתף מחוברים לעצם השכם והם אחראים על היציבות והיציבות של הזרוע העליונה.

הקצה העליון של עצם הזרוע מותאם לשקע של עצם השכם ויוצר מפרק כדורי. המפרק מוקף בממברנה סיבית המכונה קופסית המפרק.

העצמות, הרצועות, השרירים והגידים מאפשרים לזרוע העליונה לנוע 180 מעלות בשלושה כיוונים שונים, ובכך מאפשרים לזרוע לבצע מגוון רחב של פעילויות.

הקטע המצער הוא שהניידות המרשימה הזו מגיעה עם מחיר – היא הופכת את הכתף לפגיעה.

כל פציעה בכתף ​​יכולה לגרום לדלקת, הצטלקות, עיבוי והצטברות של רקמה רגילה סביב הכתף, דבר המוביל לכתף קפואה. (3)

הרקמה הופכת לעבה וקשה, ובסופו של דבר, למפרק הכתף אין מספיק מקום כדי לנוע כראוי.

חלק מהפציעות שעלולות להוביל לכתף קפואה כוללות:

• טראומה של מסובבי הכתף – מסובבי הכתף הם קבוצה של שרירים, גידים ורצועות המקיפות את מפרק הכתף, כדי לשמור אותו בתוך שקע עצם השכם. פציעה במסובבי הכתף יכולה להיות כתוצאה של גירוי או שימוש יתר בשרירים או הגידים (כגון בספורט ואף בעיסוקים כמו ציור), הזדקנות והידרדרות של המפרק. (4)
• דלקת גיד (טנדיניטיס) – נובעת משימוש יתר, דלקות או מחלה שגרונית. (5)
• בורסיטיס משפיע על השקיות הקטנות, הנוזליות, המרפדות את מפרק הכתף. בורסיטיס יכול להתרחש כתוצאה מפציעה או מתיחה של הכתף, טראומה מנפילה או מצב שגרוני. (6)

מי נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח כתף קפואה?

כתפיים קפואות נוטות להיות שכיחות בקרב: (7)

• אנשים בגילאי 40 עד 60
• נשים
• מצבים בריאותיים שונים כגון סוכרת, חוסר איזון הורמונלי או מערכת חיסונית מוחלשת, הופכים את המפרקים לבעלי נטייה לדלקת.
• פגיעה או ניתוח (בעיקר בחזה) הופכים את הכתף לפגיעה יותר לדלקת.
• תקופות ארוכות של חוסר פעילות
• מחלות מערכתיות כגון יתר או תת פעילות של בלוטת התריס, מחלות לב וכלי דם, שבץ ומצבים ניווניים.

מהם הסימנים והתסמינים של כתף קפואה?

רוב האנשים מתחילים להיות מודעים לבעיה כאשר הכתף כואבת או פתאום התנועה שלה מוגבלת.

לאחר זמן מה, הכאב עשוי לעבור, אך המוגבלות בטווח התנועה נשארים. לדוגמה, פעולות פשוטות כמו להגיע לפריט מסוים, להתלבש, הופכות להיות פעולות מאתגרות. סימנים אחרים כוללים נפיחות ונוקשות.

בדרך כלל, ישנם שלושה שלבים של כתף קפואה, כל אחד עם משך זמן וסימפטומים שונים. (8)

1.שלב ההקפיאה

שלב הקפיאה הוא השלב הראשון, והוא נמשך בין חודשיים לתשעה חודשים.

בשלב זה, הכתף מתחילה לכאוב ולהרגיש נוקשה. הכאב מחריף בלילה, במיוחד כאשר שוכבים על הצד הפגוע.

2.שלב הקיפאון

מרכיב הכאב פוחת במידה ניכרת, אך הנוקשות עולה. השלב נמשך בין 4 עד 14 חודשים.

3.שלב ההפשרה

נמשך כחמישה עד 24 חודשים בהם מתרחשת הקלה הדרגתית והתאוששות של התנועות.

התנועה הופכת קלה יותר ויכולה בסופו של דבר לחזור למצב הנורמלי. עם זאת, כאב עשוי לחזור מדי פעם.

כיצד מאובחנת כתף קפואה?

הרופאים מסתמכים על ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית, וכמה בדיקות כדי לאבחן את הכתף הקפואה.

בבדיקת ההיסטוריה, הרופא בדרך כלל מעוניין לדעת איך הכאב התחיל, מתי הוא התחיל, אם יש טראומה או אם יש מצבים רפואיים אחרים אשר עלולים לגרום לכאב.

בדיקה גופנית מאפשרת לרופא להעריך את התנועות ולקבוע אם הכאב יכול להיות מופנה מהצוואר.

בקשר לבדיקת הכתף במיוחד, הרופא בודק ומחפש נוכחות של צלקות חיצוניות, שריר הדלתא, עצמות, ויישור תקין שלהן. (9)

לאחר מכן, הם מעריכים את טווח התנועה באמצעות ארבע תנועות מפתח: (10)

• כיפוף – המטופל מזיז את הזרוע ממצב מנוחה ישר מעל הראש.
• פשיטה – החולה מזיז את הזרוע בתנועה אחורנית
• סיבוב פנימי – הבוחן מרים את הזרוע באופן פסיבי מן הגב ומבקש מהחולה לשמור על המיקום.
• סיבוב חיצוני – המרפק כפוף ב-90 מעלות והזרוע מתנדנדת החוצה מהגוף, כמו בעת ​​פתיחת דלת ארון.

אנשי מקצוע יכולים לאבחן בתנועות נוספות.

בדיקות שעשויות להיות נחוצות כוללות (11)

צילומי רנטגן הן אחת מהבדיקות הפשוטות ביותר לאימות אבחנה של כתף קפואה, וכדי לשלול את האפשרות של דלקת פרקים, שברים ונקעים במפרק הכתף.

ארתרוגרפיה יכולה להתבצע אם צילום רנטגן סטנדרטי אינו מציג את הפרטים הדרושים של מבנה ותפקוד המפרק.

מחט ארוכה ודקה מוכנסת לתוך המפרק כדי לספק צבע ניגוד לצילום. לאחר מכן נעשים סדרה של צילומי רנטגן של מפרקי הכתפיים בתנוחות שונות.

דימות תהודה מגנטית (MRI) בדיקה המספקת תמונה מפורטת של הכתף. היא יכולה לזהות שינויים זעירים כמו קרעים מיקרוסקופים של מסובבי הכתף. בדיקת MRI הוא גם מאוד אמינה כאשר יש צורך להעריך את כמות ואיכות של שרירי מסובבי הכתף ובכדי לזהות גידולים.

בדיקות מעבדה אינן חובה, אך הן נחוצות לצורך שלילת מצבים בריאותיים אחרים.

הרופא עשוי להזמין בדיקות אימונולוגיות כדי לשלול הפרעות אוטואימוניות, שיעור שקיעת כדורית הדם (ESR) גורם ראומטואידי (RF), כדי לשלול דלקת מפרקים שגרונית. (12)

איך מטפלים בכתף קפואה?

אם לא מטפלים בבעיה, הכאב בכתף קפואה יכול להישאר שנים ולעתים להפוך לקבוע. לכן, צריך לגלות את גישת הטיפול הטובה ביותר כדי להאיץ את תהליך הריפוי ויחד עם זאת לטפל בגורמים לבעיה.

שילוב של פיזיותרפיה, תרופות, ניתוחים מסוימים, ותרופות ביתיות יכול להגביר את סיכויי ההחלמה. גישות טיפוליות אלה מכוונות לשליטה בכאב הכתף ושמירה על יכולת תנועה גדולה יותר של הכתף.

1.פיזיותרפיה

פיזיותרפיה היא אבן הפינה להתאוששות מכתף קפואה. מטרתה להחזיר את התנועה האבודה של הכתף באמצעות ביצוע תרגילי מתיחה שונים.

הטיפול כולל גם גירוי חשמלי, תרגילי כוח, ורטיות חמות וקרות.

מפגשים פיזיותרפיים עשויים להימשך מספר שבועות עד חודשים עד שרואים התקדמות, תלוי בחומרת הצטלקות הרקמות. (13)

הפיזיותרפיסט תחילה מעריך את רמת הפעילות שהמטופל יכול לעמוד בה ואז בונה תכנית שיש לעקוב אחריה.

ברגע שמגוון מסויים של תנועות מושגות, המטפל יכול לרשום תרגילים לביצוע בבית.

דבר קריטי שיש לשים לב אליו בקשר לביצוע התרגיל הוא שצריך לבצע אותם בצורה נכונה, בטכניקה נכונה עד כדי מתיחה טובה, אך לא להגיע למצב של כאב.

כמו כן, תמיד יש לחמם את הכתף לפני התרגילים על ידי מקלחת חמה במשך עשר עד חמש עשרה דקות, או שימוש במגבת לחה וחמה.

2.תרופות

תרופות אנטי דלקתיות נרשמות על ידי הרופא כדי לטפל בדלקת וכאב.

החיסרון של כמה מהתרופות האנטי דלקתיות האלה, שהם בעלי נטייה להזיק לדרכי העיכול. חלופה לשימוש ארוך טווח הוא אצטמינופין. הוא בטוח גם כאשר השימוש נעשה במשך תקופה ממושכת, כל עוד מקפידים על המינון המומלץ.

תרופות קורטיזון ניתן לשימוש דרך הפה או דרך זריקות לתוך המפרק. (14)

הם מספקים הקלה בכאב במשך מספר שבועות עד כמה חודשים. תרופות אלו פועלות על ידי דיכוי תגובות החיסון, ובכך מפחיתות את הדלקת. (15)

גלולות אוראליות עלולות לגרום לתופעות לוואי נרחבות, ולכן זריקות עדיפות.

3.ניתוח

התערבות כירורגית היא בדרך כלל המוצא האחרון, במידה וטיפול שמרני אינו יעיל או אינו אופציה.

הניתוח נעשה בדרך כלל בשלב השני (קיפאון) כדי למתוח ולשחרר את קופסית הכתף. ההתערבויות הכירורגיות הנפוצות ביותר כוללות ארתרוסקופיה ומניפולציה בהרדמה.

ניתוח ארתרוסקופי משתמש במכשיר המכונה ארתרוסקופ כדי להסיר או לשחרר רקמת צלקת.

המנתח עושה 2-3 חתכים קטנים על הכתף ולאחר מכן באמצעות מכשיר מיוחד חותך את הרקמה החריגה בקופסית הכתף. (16)

במניפולציה תחת הרדמה משתמשים במקרים קלים של כתף קפואה ואין צורך בחתכים. ההליך מתבצע כאשר המטופל מאולחש.

לאחר מכן, המנתח מזיז את הכתף בתנועות המחייבות את קופסית הכתף ורקמותת הצלקת להימתח. (17)

לאחר הניתוח, נעשה טיפול פיזיותרפיה כדי לוודא שהכתף חוזר לתפקוד הרגיל. רוב החולים חוזרים לטווח תנועה מלא לאחר 3 עד 6 חודשים.

4.טיפולים ביתיים

שימוש ברטיות חמות או קרות על הכתף במשך 10 עד 15 דקות שלוש עד ארבע פעמים ביום הם אחת מכמה טיפולים ביתיים לבעיות מפרקים.

החום גורם להרחבת כלי הדם, ובכך מביא לאספקת דם גדולה יותר לאזור המושפע. זה גם מקטין את נוקשות המפרק, נפיחות ומרפה את השרירים.

ניתן להשתמש במגבת חמה, או בבקבוק מים חמים.

רטיות קרות מקלות על הכאב ונפיחות על ידי הקהיית האזור הפגוע והקטנת הדלקת. (18)

אפשר להשתמש בקרח שהונח בשקית הניתנת לאטימה ואז מכוסה בבד, או שהחבילה יכולה להיות מאולתרת על ידי טבילת מגבת במים קרים, מניחים אותה בשקית אטומה ומכניסים למקפיא למשך 15 דקות.

כדי למנוע כוויות ופגיעה ברקמות רכות אחרות, אין למקם את רפידות החימום והקירור ישירות על העור. יש להיזהר במיוחד אם יש נזק עצבי במצבים בריאותיים כמו סוכרת.

ניתן לעשות בבית תרגילי מתיחה קטנים כדי להחזיר בהדרגה את התנועה לכתף. הקפידו תמיד להתחמם לפני שעושים כל תרגיל.

חלק מהמתיחות לכתף קפואה כוללים

מתיחת מטוטלת – יש להתחיל על ידי שחרור הכתפיים ולאחר מכן הישענות מעטה קדימה. אפשרו לזרוע המושפעת להיתלות מטה בחופשיות ואז סובבו אותה בתנועות מעגליות קטנות. חזרו על הפעולה 10 פעמים בכל צד, פעם ביום.

מתיחת מגבת – השתמשו במגבת קטנה, בערך באורך מטר. החזיקו אותה בשני הצדדים מאחורי הגב (כמו שמנגבים את הגב) ומשכו עם היד הבריאה כלפי מעלה. חזור על 15 עד 20 פעמים ביום.

מתיחת בית-שחי – הניחו את הזרוע המושפעת על מדף בגובה החזה ואז כופפו קצת את הברכיים כדי לפתוח את בית השחי, כדי להגיע למצב כריעה קל ואז ליישר. חזרו עד 20 פעמים, פעם ביום.

מתיחה לרוחב הגוף – במצב ישיבה או עמידה, השתמשו בזרוע הלא מושפעת כדי להרים את האחרת דרך המרפק, ולאחר מכן העבירו אותה לאורך הגוף והחזיקו למשך 15 עד 20 שניות. לעשות את זה 15 עד 20 פעמים ביום.

האם ניתן למנוע כתף קפואה?

כתף קפואה דומה למנוע שלא מניע או שמניע באיטיות. אמנם אין דבר שניתן לעשות לגבי כמה מהסיבות וגורמי הסיכון של כתף קפואה, אך ישנם כמה צעדים שניתן ליישם כדי למנוע סיבוכים לטווח ארוך ופציעות.

הנה כמה טיפים פשוטים כדי להפחית באופן דרמטי את הסיכויים לפתח כתף קפואה.

• לאחר פציעה גשו לטיפול במהירות האפשרית
• הימנעו מפציעות חוזרות על ידי שימוש בטכניקות הרמה נכונות ובציוד מגן במהלך ביצוע פעילויות ספורטיביות
• כללו בתכנית האימונים שלכם, מתיחות ותרגילי כוח המפעילים את הכתפיים ועמוד השדרה.
• אם אתם סובלים מסוכרת, שמרו על רמת סוכר תקינה.
• יש לכלול ויטמין D, סידן וחיידקים ידידותיים בתזונה. אלו יחזקו את העצמות ויקטינו את הסיכון לבעיות אוטואימוניות.