איכות חיים זוגיות יחסים

האם זוגיות היא המצאה תרבותית?

הטלפון מצלצל.. גבר על הקו, בשנות הארבעים, גרוש אחרי 15 שנים ביחד, שלושה ילדים. הוא מספר לי שבמהלך הקשר הזוגי למרות האהבה בינו לבין אשתו, הוא אהב להיות אינטימי גם עם נשים אחרות, גם מינית. למעשה הוא חי חיים כפולים, כי אשתו לא ידעה מזה. והיום הוא החליט שזהו, נמאס לו והוא רוצה להפסיק להסתיר את המשיכות שלו.

550970_508604859218521_156393474_nדורית בר- מיניות מודעת | לאתרלדף הפייסבוק | Agogo | פורסם 25/5/14

10356351_10203188012477409_7404684055035233743_nהשיחה היתה מעניינת. הרגשתי שכל מה שהוא צריך ממני זו לגיטימיציה להיות שונה. הוא הבין שנכון להיום המבנה הזוגי המקובל לא מתאים לו. הוא אוהב לאהוב נשים, הרבה נשים. הוא לא רוצה להסתיר יותר את מי שהוא. הוא רוצה להיות חופשי.

זוגיות היא המצאה תרבותית

אני מחייכת בזמן שאני כותבת את המילים האלה, מבינה אותן לעומק.
זוגיות – המבנה המונוגמי, המחויב, הרומנטי שבו שני אנשים מחליטים לחיות ביחד, במרבית המקרים גם להקים משפחה ולחיות ביחד כמה שיותר שנים הוא בסך הכל המצאה של תרבות וחברה. במקרה, גם אני חלק מהחברה הזו ואף מושפעת מהנורמות החברתיות והתרבותיות הללו.

האם זוגיות היא המצאה תרבותית מיטיבה?

אני חושבת שברמה הביולוגית הכי פשוטה של הגוף וגם של הנפש – טבעי לנו להתחבר עם אנשים, אני גם חושבת שטבעי לנו להתענג מינית, כמובן שגם הולדת ילדים מבורכת למי שנפשה חושקת בכך.
ועם זאת – החיים הזוגיים כפי שרובנו שואפים לחיות אותם (בהרמוניה, בשותפות, בשמחה ובתשוקה), אינם בהכרח עומדים בהלימה אחת עם היכולות הרגשיות, האינטימיות והמנטליות הנוכחיות שלנו.
ויותר מכך – המבנה הזוגי המקובל לא בהכרח מתאים לכל אדם.
עובדה היא שרוב הזוגות חווים קשיים רבים במימוש של קשר שמח לאורך טווח, אחוזי הגירושים גבוהים מאד, אחוז הבגידות גדול אף יותר, רבים מנסים לקיים זוגיות פתוחה.

כלומר, יש משהו במציאות עצמה שמצביע על קושי. במקום כזה נדרשת מאיתנו הקשבה מאד עדינה ובחינה – האם החיים הזוגיים כפי שהתרגלנו לתפוש אותם מתאימים לכולם?
ואם אני מרגישה שהם אכן מתאימים לי – איך עושים את זה בפועל? איך אוהבים את אותו אדם יום אחרי יום, באש ובמים, בקשיים ובאתגרים, ותוך כדי כך חשים סיפוק מיני, שמחה של הלב ותקשורת קרובה?

קראו על  דרכים טבעיות לטיפול בעיגולים שחורים בעיניים

המפתח שגיליתי – ההסכמה להתפתח

אחרי שהבנתי שזוגיות היא המצאה תרבותית (=תרבויות שונות מתייחסות בצורה שונה לכל נושא היחסים, המיניות והאינטימיות), בדקתי עם עצמי מה אני באמת רוצה. אחרי שנים של חקירה והתבוננות התובנה שלי מאד פשוטה (והיא נכונה רק לגבי עצמי, ולא בהכרח לכל אדם).
הבנתי שאני אישה, ובגלל הטבע ההורמונלי הנשי שלי אני נמשכת לקשר מונוגמי ויציב (נכון לעכשיו), הבנתי גם שהדרך היחידה להעמיק את האהבה עם בן זוגי על בסיס יומיומי היא ההסכמה להתייחס לקשר כמרחב התפתחותי.
זה אומר – להסכים שהקשר ייגמר בכל יום, אם זה הצעד ההתפתחותי הנכון.
זה אומר – לא לפחד להישאר לבד.
זה אומר – להסכים להשתנות ולקחת אחריות על דפוסים ותבניות פסיכולוגיות
זה אומר – ללמוד להקשיב, ולקבל את השיעור של אהבה כשיעור מתמיד לחיים.

שאלות גדולות. על אהבה. על מחויבות. על יציבות וביטחון. אני מאמינה שככל שנעניק לעצמנו ביטחון רוחני פנימי שאינו תלוי באדם אחר או בנסיבות חיים, כך נוכל להיטיב את הקשרים הזוגיים שלנו ולהשקיע בהם את הלב והנשמה. האהבה וההתפתחות המשותפת תקרה מתוך רצון הדדי ולא מתוך תלות. אמן.
[easy_responsive_adsense publisher_id=9406214667396408 ad1=6013518279:336×280 ad2=4583164164:200×200 ad3=34567:200×200 wrapper_id=my-custom-ID]

תגובות

אולי יעניין אותך גם